תשובה מאהבה/צו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עוד ראיתי בהרמב"ן שם וז"ל ממה שלא כתבה הרבינו הגדול הרי"ף ז"ל בהלכותיו אנו למדין שאין הלכה כרבא כו' כיון דמסיק הש"ס (סוכה כז.) דלמא פחות מכביצה נטילה וברכה לא בעי כו' ממילא איסתלקא הקושי' דאתינן עלה התם ואידחי נמי פרוקא דרבא והדרא למאי דקס"ד מעיקרא דפירי בעי סוכה וכדסבר ר' ירמי' וטובא מרבנן ועיין עליו ותמה הר"ן ז"ל מה גם דמסיק התלמודא פחות מכביצה נטילה וברכה לא בעי הא כביצה בעי נטילה וברכה עכ"פ יותר מכביצה בעי סוכם וא"כ למאן דאית לי' כותבת הגסה יתירה מכביצה והוי שתי כותבת יתירות מכביצה ולא מיפרקא מתניתן אליבי' אלא משום דה"ל פרי ופירי לא בעי סוכה לפיכך אינו נראה דיהי' פרוקא של רבא נדחה ממאי דמסיק בסוכה כביצה בעי סוכה עיין עליו ועוד ילה"ק מנא לי' להרי"ף בזה אם נדחה הקוש' שנדחה בשביל זה דינא של רבא דלמא אפילו אם הקושיא ליתא דינו אמת וכן משמעות הלשון כמ"ש לעיל.
ונלע"ד דברי הרמב"ן ז"ל שרירן וקיימן כי הנה ילד"ק לפי מה דמסיק התלמודא דלמא פחות מכביצה נטילה לא בעי כו' ולא משום סוכה אם כן לא שייך הכא מידי נטילה וברכה מאי דכר שמי' תנא היכא קאי דתנא נטילה וברכה לפי הנראה קאי אמעשה דריב"ז ור"ג ועוד למנ"מ נקט כלל ואוכלו חוץ לסוכה ועוד למה באמת לא החמיר ר' צדוק אפילו על פחות מכשעור כמו ריב"ז ור"ג והר"ן ז"ל דחק עצמו וכ' ריב"ז ור"ג החמירו לידע ולהודיע שאם רצה אדם להחמיר על עצמו רשאי ואין בזה משום כל הפטור מן דבר ועושה נקרא הדיוט ור"צ לא החמיר להודיע שאם רצה ת"ח שלא להחמיר על עצמו רשאי ולא הוי כמו שאינו מדקדק במצות ונלע"ד לתת טעם למה באמת בדבר הזה אם בא להחמיר על עצמו רשאי דלא קיימ"ל בכ"מ כל שאינו מצוה ועושה נקרא הדיוט ונר' דהכא שאני שאין לחוש אם נתיר לו פחות מכשיעור ואתי למיכול כשיעור לפ"ז י"ל מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי גם ר"צ חשש לזה אלא בעבור שאכל פת פחות מכשעור ע"י מפה ולכך לא חשש שמא יאכל כשיעור בלי סוכה דאם יאכל כשיעור יהי' צריך נט"י ויזכיר עצמו וילך לסוכה אבל כביצה דלא מהני מפה ובעי נט"י ולית לי' היכרא ואפילו אינו חייב לאכול בסוכה ואפ"ה הי' אוכלו בסוכה מחשש שמא ישכח ויאכל כשיעור והנה התלמודא לא אסיק אדעתי' הכי ופריך מדיוקא הא כביצה בעי סוכה תיובת' דר"י ואביי ומסיק לאו לדיוקא קאמר אלא משום פחות מכביצה נטילה וברכה לא בעי ולכך לא חשש להחמיר לאכול בסוכה רק אית לי' היכרא הא כביצה בעי נטילה וברכה ואפילו אינו חייב בסוכה ואפ"ה הי' חשש להחמיר כריב"ז ור"ג לאוכלו בסוכה מחשש שמא ישכח ויאכל בלי סוכה ואם כן מדין סוכה קא מיירי ורווחת לשמעתת'.
יען כ"ז אי פירי בעי סוכה אבל אי אמרינן פירי לא בעי סוכה הדרא הקושין מ"ט חששו ריב"ז ור"ג להחמיר וליכא למימר משום דלמא אתי למיכול כשיעור הלא פירי צא בעי סוכה הדרא הקושין מ"ט חששו ריב"ז ור"ג להחמיר וליכא למימר משום דלמא אתי למיכול כשיעור הלא פרי לא בעי סוכה ע"כ משום חסידות ופרישות עשו כן ור"ץ לא חייש לזה והדרו כל הקושיות הנ"ל על הסוגיין כמ"ש ע"כ פירי בעי סוכה ונדאה דינו של רבא מסוגיא דסוכה ויפה כתב הרמב"ן.
אמנם לפמ"ש הרא"ש אפי' אי פירי בעי סוכה דוקא כשקובע עצמו לאכילת פירות עיש"ה והדר' הקושי' לדוכת' מדוע החמיר ר"ג בדבר הפטור ואי משום חשש שמא יאכל כשיעור הא אפי' אם יאכל כשיעור אינו חייב עד שיקבע וצ"ל דהש"ס מוקי להך מעשה דר"ג בדרך קבע ובזה מתורץ קושי' המג"א (א"ח סי' תרל"ט סק"ו) ודוק ואע"ג דבמס' יומא לא נחית התלמודא לזה אליבא דר"צ מ"מ אליבא דר"ג י"ל כמ"ש ואליבא דר"צ ס"ל לתלמודא שם כ"ש תוס' ד"ה הא כביצה בעי נ"י ודוק כי קצרתי מאד.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |