תשובה מאהבה/צה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
על ביאור אי פירי בעי סוכה. ז"ל הרמב"ם פ"ו מה"ל סוכה הל' ו' ומותר לשתות מים ולאכול פירות חוץ לסוכה ומי שיחמיר על עצמו ולא ישתה חוץ לסוכה אפילו מים ה"ז משובח עכ"ל והוא כדעת רבא (ומא ע"ט ע"ב) דפירי לא בעי סוכה ואינו כן דעת הרב אלפסי כי הוא בהלכותיו השמיט דברי רבא וכתב הרמב"ן במלחמת ה' במסכת סוכה וז"ל ממה שלא כתבה רבינו הגדול ז"ל בהלכותיו אנו למדין שאין הלכה כרבא ועיקר הוא שלא הוצרך לומר כן אלא לתרץ מה דאמרינן התם בכותבת הגסה גדולה מכביצה ובמסקנא התם אידחיא לה ואמרינן דפחותה היא מכביצה ולתירוץ זה הסכים הר"ן ז"ל כיון דעיקר מימרי' דרבא דאמר כותבת הגסה יתירה מכביצה לא סליק התם בההיא שמעתת' דינא נמי דפירי לא בעי סוכה דאיתמר לאוקמי' מימרי' לא סליק עכ"ד ודבריהם צריכין ביאור מה גם דרב זביד מסיק כותבת הגסה חסרה מכביצה ואפ"ה אין אנו אחראין לומר דס"ל פירי בעי סוכה איך הא בהא תלי' אם פליגי בשיעור כותבת מאן מוכח לומר דפליגי גם בזה ואפושי פלוגתא למה לן ואפילו אם קושית התלמודא מעיקרא ליתא ואפ"ה לא אידחי דינא של רבא לענין פירא והדין דין אמת וכן משמעות פשט לשונו של רבא התם ה"ט דה"ל פירי ופירי לא בעי סוכה משמע דדין זה דפרי לא בעי סוכה גלוי וידוע בעלמא ולית מאן דפליג ומאין לו לרבינו הגדול הרי"ף ז"ל בזה להוציא פלוגתא ולמיעבד פיסקא נגד רבא דבתראה הוא ונראה הדבר פשוט כדקא סלקא אדעתי' למיפשט כותבת הגסה חסרה מכביצה מחמץ בככותבת (וצריך לדחוק א"נ כי הדדי נינהו ניתני כביצה שהוא שגור במשנה יותר מככותבה אין להקשות) למפשט מהך דקא ס"ד מעיקרא למיפרך אדרבא דאי ס"ד כותבת הגסה יתירה מכביצה השת' שתי כותבות בלא גרעינן לא הוו כביצה כו' דאיכא למימר חדא מתרתי או דהך סוגיא ס"ל כר"י דשתי כותבות בלא גרעינתן לא הוו כביצה וכותבת הגסה וגרעינתה יתירה מכביצה או התם ה"ט משום דהוי פירא כו' כמו שתירץ רבא ונלע"ד להוכיח דע"כ קושטא היא כר' ירמי' כי הנה יש להקשות איך ס"ד להוכיח דכותבת הגסה חסרה מכביצה מדלא תני חמץ בכביצה דלמא לעולם כותבת הגסה יתירה מכביצה דמתני' דיום כפורים נקטה כמוה כגרעינתה היינו יתירה מכביצה (כמ"ש רש"י בריש עמוד אלו"ף בד"ה בגרעינתה) אבל מה שנקטו ב"ש וחמץ בככותבת מיירי בלא גרעינתה מדלא נקטו נמי בכותבת כמוה כגרעינתא כמו מתני' דיום הכפורים אבל אם הסוגיא קאי כר' ירמי' דשתי כותבות בלא גרעינן לא הוי כביצה ע"כ גם שמה בגרעינתה מיירי דאל"כ אלא ככותבת בלא גרעינתה אם כן תהי' שיעורא דחמץ פחות מחצי ביצה דהיינו ככותבת ושיעורא דשאור כזית היינו חצי ביצה ואתמהה יהי' חמץ חמור משאור ע"כ גם שם מיירי בגרעינתה ובזה מסולק הצ"ע מתוספות י"ט פ"א משנה א' דביצה בדבור המתחיל וחמץ ודוק (ועיין עוד מ"ש בס"ד בחדושי ביצה שם).
וז"ל הרא"ש (סוכה פ"ב סימן י"ג) ורבינו מאיר הי' נזהר לאכול פירות חוץ לסוכה כי הי' סובר להחמיר כי האי לישנא דפירי בעי סוכה עכ"ל ודבריו תמוהים האיך מוכח מש"ס דפירי בעי סוכה דלמא הי' מחמיר על עצמו כריב"ז ור"ג ואפילו לרבא דאמר פירי לא בעי סוכה אמנם להסביר הענין נראה אי אמרינן דפרי בעי סוכה והוא אכל פחות משיעור ביצה שייך לומר שהחמיר על עצמו שמא יאכל כשיעור אבל אי אמרינן פרי לא בעי סוכה איך שייך להחמיר בפחות מכשיעור שמא יאכל כשיעור הא אפילו אם יאכל כשיעור אינו חייב בסוכה די' להחמיר בשיעור שכיוצא בו בפת חייב בסוכה דהיינו כביצה אבל למה לן להחמיר בפחות מכשיעור דבכה"ג אפילו בפת אינו חייב בסוכה והנה אחרי שראה הרא"ש שרבו מהר"מ ז"ל לא אכל פירות כלל חוץ לסוכה אפילו פחות מכשיעור הוכיח שפיר ע"כ דס"ל פירי בעי סוכה וק"ל.
ואחרי שהוכחנו שהסוגיא דרב זביד קאי אליבא דר"י דשתי כותבות בלא גרעינן לא הוי כביצה ואפ"ה הי ר"ג מחמיר על עצמו ואמר העלום לסוכה ע"כ דס"ל פירי בעי סוכה ויפה כתבו הרמב"ן והר"ן מדסבר ר' זביד כותבת הגסה חסרה מכביצה אידחי' מימרא דרבא לגמרי ומסקנא דפירי בעי סוכה אבל לרבא דס"ל פירי לא בעי סוכה י"ל באמת לא החמיר ר"ג אלא על שיעור שכיוצא בו בפת חייב בסוכה ושתי כותבות הוו כביצה ודוק ומעתה אחרי שהרמב"ם פסק פ"ב ה"ל כרב זביד דכותבת הגסה חסרה מכביצה וא"כ ה"ל לפסק כרב אלפסי רבו דרבו דפירי בעי סוכה ויש ליישב וק"ל.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |