תשובה מאהבה/נב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
לרב אחד מידידי ואוהבי לעשות רצונו חפצתי והנה שפתי לא אכלא להודיע למכ"ת נ"י איזה דברים מה שהמה רשומים אצלי בדיני שמות גיטין מה שנעשה הלכה למעשה מאז אשר הייתי אחד מב"ד מו"ש שנת תקמ"ג ל' בעוד שרבינו הגדול נ"ע הי' בחיים עמנו ואחריו כאשר הייתי עם יתר הרבני' ב"ד מו"ש אשר עודנה חיים ויחיו עמ"ש אמן.
א' אחד שהי' נקרא בפי כל פייש ובשם זה חתם עצמו תמיד רק לס"ת עלה בשם אורי שרגא והורה רבינו הגדול בהסכמת הב"ד אע"ג דלא נמצא השמות בשום מחבר כ"א אור שרגא בלא יו"ד לבסוף, עכ"ז יש לכתוב אורי שרגא ביו"ד, וכן עשינו אחריו הלכה למעשה יום השני כ"ג סיון תקסו"ל.
ב' בבת ר' יודא המבורגר מפה שהי' נקרא בפי כל ר' יודא וגם חתם עצמו כך ולס"ת עלה בשם יהודה והורה רבינו הגדול נ"ע בצירוף הב"ד מו"ש לכתוב בת יהודה דמתקרי' יודא. וכן עשינו אחריו הלכה למעשה פעם שנית יום ג' ג' אלול תקנו"ל וכן עשינו הלכה למעשה פעם שלישית ח"י אלול תקסג"ל.
ג' בבת פייש לא היינו יודעי' אם עלה לתורה בשם אור שרגא או אורי שרגא או אורי לבד או שרגא לבד וכי"ב והורה רבינו הגדול נ"ע שלא לכתוב שם קודש כלל רק בת פייש ואמר ששמע מהגאון בעל פ"י זצלל"הה שמעשה באה לידו בשם ליב ולא היו יודעי' אם השם קודש שלו ארי' או יהודה והורה שאין לכתוב שם קודש כלל רק שם ליב לבד וכן נעשה הלכה למעשה בצירוף הרבנים ב"ד מו"ש ועיין לקמן אות ו'.
ד' בא' שהי' שמו זעליג וחזני העיר היו קורין לו לעלות לתורה בשם אבי עזרי והורה רבינו הגדול נ"ע בהסכמת ב"ד מ"ש אחרי שלא נמצא בשום מקום כ"א או אביעזר או אבי העזרי אבל לא אבי עזרי ויאות לכתוב בגט אבי העזרי ואין משגיחין בזה על חזני הזמן וכן נעשה הלכה למעשה ועיין לקמן אות ו'.
ה' אשה אחת אשר שמה עלקה (בה' בסוף כי חותמת עצמה כך) מעולם עד היום הזה וכן היא נקראת בע"פ ובכתב אצל יהודים ואינם יהודים אך אחרי אשר באה הפקודה מהמלכות יר"ה לשנות השמות היא חותמת עצמה עלקה נון אסתר וכך נכתבת כעת בערכאות שלהם אמנם אינם יהודים הלווים ממנה עודנה קורין לה בשם עלקה (וכן היא נקראת בפי כל אדם) זולת בח"כ כותבין שמה אסתר והורה רבינו הגדול בהסכמת הרבני' ב"ד מו"ש הלכה למעשה כ"ב תמוז תקנא"ל כדע' הב"י ולבוש לכתוב עלקה דמתקריא אסתר. וכן נעשה הלכה למעשה אחריו באשה ששמה גיטל דמתקריא שרה כ"ג סיון תקסו"ל.
ו' בבת מאחד אשר הי' שמו זעליג והי' ספק בשם קודש שלו והסכמנו הלכה למעשה שלא לכתוב שם קדוש כלל עיין לעיל אות ג' ואות ד' וכן מצאתי בספר גט פשוט בשם עובדי' שהיה ספק את השם קודש עובד או עובדי' והורו לכתוב עובידי לבד לא עובד ולא עובדי' וכ"מ בספרו עזרת נשים.
ז' פעם אחת הי' פה שני יב"ש גם שמות דורות היו משולשים יוסף בן שמעון יעקב גם ארוך וגוץ לא היה בהו סימן ואמרתי בזה יש לסמוך על שני גאונים מהר"י מינץ בסד' הגט סימן מ"ה ומהר"י ווייל לכתוב חנוך המשפחה לסי' ובזה גם המ"ב בחדושיו לאבן העזר סוף ספרו מודה והסכימו עמי הרבנים ב"ד מו"ש וכן נעשה הלכה למעשה יום א' ח"י אדר השני תקס"ה ל'.
ח' בחדש סיון תקסג"ל נשלח לידינו גט ע"י שליח שני הי' כתוב בו על שם המגרש דמתקריא ואחר העיון היטיב בפוסקי' הכשרנוהו בשעת הדחק והעיגון ועשינו שליח שלישי וסידור הגט הי' מיד השליח ליד האשה לפני הרב המאוה"ג המפורסם מוה' דוד נ"י לנדויא בק"ק דרעזדן עם צרופיו גם הוא האריך להקל בשעת הדחק והדברים כתובים אצלי בארוכה ויש לי עוד כהנה וכהנה רבות מאד וכעת קש' עלי לסדר הכתבי' ללקט בין אמרי' אשר אצלי מפוזרי'.
ט' אמרתי להעתיק למכ"ת מה שהעתקתי מגליון ש"ע מ"ו הגאון המפורסם מוהר"מ פישלש זצלל"ה ראב"ד דקהלתנו אשר כעת מונח אצל ידידי ארי בן ארי כבוד הרב הגאון מוה' ליב נ"י בן הגאון מ"י הנ"ל, בשמות גיטין אות ה' הירש אף אם חתם עצמו הרש בלא יו"ד וכן נעשה הלכה למעשה (וכן עשינו אחריו הלכה למעשה יום השני ד' כסלו תקנ"ו ל' וביום השני ט' כסלו תקנ"ט לפ"ק ויום השני ח"י אלול תקס"ג לפ"ק ויום א' כ"ז ניסן תקס"ד ויום א' י"ז טבת תקסזיי"ן ל' ועיין מה שכתבתי לעיל בתשובה אחרת).
יו"ד אות ו' ואלק כינוי ליהושע אבל אם חתם עצמו פלק צריך לכתוב כך הלכה למעשה.
י"א אות ח' מעשה באחד שחתם עצמו יחזקי' פייבל ולא ידעו אי יחזקיהו או בלא וי"ו פסק הגאון מוהר"ר דוד אב"ד בצירוף הב"ד מו"ש ליתן שני גיטין אחד בה"ו ואחד רק בהא' לבסוף ואותו הגט שנכתב בוי"ו ניתן תחלה כמו בישעיהו הלכה למעשה.
י"ב אות יו"ד כתב רש"ל דאין צריך לכתוב יוסף המכונה יוסל או יוספא כו' וכן נעשה הלכה למעשה מהגאון הנ"ל ובית דינו לכתוב רק יוסף ולא המכונה יוזפ' כי ז"ין וסמ"ך ממוצא אחד (וכן הורה רבינו הגדול נ"ע בצרוף הב"ד מו"ש כשהי' המגרש יוזפ' לאחוויץ).
י"ג ישעי' בלא וי"ו והלכה למעשה מהנ"ל לכתוב שני גיטין ראשון בוי"ו ושני בלא וי"ו לפי שהיו מסופקי' איך חתם, ושמעתי שכך הי' נוהגים מקדם.
י"ד והלכה למעשה מיום א' בשבט תקכנ"ל נכתב בגט אהרן המכונה ארה בהסכמת הגאון אב"ד ור"מ מוה' יחזקאל סג"ל נ"י לנדא עכ"ל מ"ו הגאון מוהר"מ הנ"ל (וכן עשינו אחריו הלכה למעשה יום כ"ז ניסן תקסד"ל ויום השני כ"ג סיון תקסו"ל). אלעזר פלעקלס.
ב"ה טושקא יום ו' עש"ק כ"ז למב"י תקסזי"ן ל' נחל נובע מקור החכמה, צופה כל תעלומה חכם אוצר המזמה, בתורת ה' תמימה, ה"ה אדמ"ו המאור הגדול המפורסם נודע בשערים, בראשי הורים ומורים חריף ובקי נ"י ע"ה פ"ה מוהר"ר אלעזר נר"ו, יהי' ה' עמו להושיע.
תרשני מדת חסדו להיות עליו לטורח, לא שהדין כך אלא שהשעה צריכה כי עין טובו קשר על פתחי דלתותי' לשאול שאלה אחת והיא זה כמו שעה בא אלי אחד מאנשי הסביבה וסיפר לי איך שאשתו המליטה ילדה זכר אולם בשינויים גדולי' דמות אדם ודמות חי' להנה ושאל אם מותר להמית הילד מהרתי ללכת לכפר ההוא וכאשר באתי הבית לראות הנגע, ראיתי כלו הפך שער לבן ובראות המראה עזבני לבי רעדו כל אברי וחלחלה מלאה מתני, מורא ופחד עלי נפלה, על המראה הנורא ההוא נשמו אחרוני' וקדמונים אחזו שער, ותהם כל העיר, וכל הרואה אומר אח לראשו' אין על עפר משלו עין שזפתו לראות לא יוסיף לראות עוד לא יאמינו בעלי הטבע כי יסופר והנה מראיתו וצורתו הוא כאשר אספר על ראשו עומד כמין נזר גדול ואדום, העינים עומדי' על מצחו למעלה אדומים מלא אש אימה ופחד גדולים ונוראים מאד מאד, פיהו עקום תחת העינים מיד לחיו כאגמון הבנין משונה מבשאר גוף אדם הן כל אלא ראתה עיני והנה ברגע הזה לא ידעתי עזרה אף גם עומדים עלי המון אנשים ונשים וקול שועת עם אומרים זמן בעורא מטא אף גם סמוך לשבת ואני בעניי לא מצאתי מקום מפורש שנתנו חכמי' עיניהם בו בפרטי דבר זה לא שרש בתלמוד ולא ענף בפוסקי' ואני כאיש יורד באני' ובידו אין משוט ומחוגה והנה מתחלה עלתה בדעתי לא מלבד שאסור להמית בידים ואף לא לקרב המיתה אלא אף לסבב המות אסור ואנהיר לן עיינין מדאמרו פ' הקומץ דף ל"ז בגברא דאיתליד לי' ינוקא כו' בתרי רישי' ויעויי"ש ואם הי' מותר לסבב המיתה להילודים בשינויים הי' לו להשיב דאין כאן שאלה לא בתפילין ולא בפדיון כיון דלמיתה עומד' אעכ"כ דאסור ואח"כ התעוררו עלי דיש כאן חששות הרבה חומרי חיי' וחומרי מתים ופן יהיה לפוקה ולמכשול נתתי אל לבי הלא מצינו דסקלוהו ב"ד לא מפני שראוי לכך אלא דהשעה צריכה כמבואר בסנהדרין דף מ"ו וכן אין ממתינן להאשה היוצאת להרג עד שתלד בערכין עלה זיי"ן וכן הרבה בש"ס היכא דחששו לתקלה ואף דבכל אלה טעמו בצדו ואין דומה לנדון עכ"פ לענין זה יש לדמות דלא חששו להמית היכא דיש חומת ברזל טעם גדול לדבר' ואין הטעמים שוה בדיני תורה ואף כאן השעה צריכה לכך ולזאת אמרתי כן יש כאן צד היתר לסבב המיתה ולדעת הנדון להמפלת כמין חי' או בהמה ואמרו חכמים כל שאינו מצורת אדם אינו ולד כמבואר בנדה דף כ"ב כ"ג ובמעשה באשה שהפילה דמות לילית יעויי"ש וכן פסק הרמב"ם ב' יו"ד מה"ל א"ב הל' ח' וכיון שבנדון זה שאין בו מצורת אדם כלל ובסבב המיתה שאינו עושה מעשה בידים לא הוי רק כמי שמניח בשר בעלמא ועוד מכל המעשים שהובא בס' צמח דוד בענין הזה לא מצינו שיהי' אחד בר קיימא וכלם מתים בזמן קצר ואם כן י"ל דטרפה הוא ובפרט כל שלא שהא עדיין למ"ד יום לא יצא מתורת נפל ואם כן הי' אפשר מקום להתיר לסבב להמית ובפרט כי בלא"ה לא יהיו אפשר להאם להניק הצורה הנוראה ורעדה דומה לשעירים ופני להבים והנה ידעתי גם ידעתי שכל הסברת האלו קלים ודקים חלושות לדון עליהם דיני נפשות ולקוצר הזמן וזריזת העם לא עצרתי כח להתיישב על הדבר במתון ולחזור על כל הצדדין לא למעשה כי כבד עלי הדבר אף לא להלכה כי לא ידעתי מקום התבוננות בקיאות וחריפות בזה ובפרט מה אדון למאן דנהירין לי' שבילי התלמוד כל רז לא אניס לי' וכתבתי את זה רק כמתנצל מה עם לבבי כעת הזאת אולם גליתי את אשר עם לבבי להעומדים עלי בעת מכתבי זה נחמתי אותם כי יהי' תשועה עכ"פ אמהר וארוצה טרם את כבוד אדמ"ו הגאון נ"י לשאול מה משפט הנער ולהתחנן דבר למדני נטיעתן ילמדני עקירתן ליישר לפני הדרך לקחו אקח על לבי ויעטרני בעטרת חכמתו ואתחנן שישבני מהר השורש המוסכם וה' יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים ברוב עוז ושלום תלמידו השוחר שלומו ותורתו. ה"ק דוד בער כהן ק"פ
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |