תוספתא/תענית/ג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) בשלשה פרקים נושאין כפיהן ד' פעמים ביום [בשחר] בחצות במנחה [ובנעילה] דברי ר' מאיר וחכמים אומרים במנחה ובנעילה לא היה שם נשיאת כפים שנאמר (דברים י״ח:ה׳) לעמוד לשרת בשם ה' הוא ובניו מקיש בניו [לו] מה הוא מעומד ונשיאות כפים בבוקר אף בניו מעומד ונשיאות כפים בבוקר.
(ב) שמונה משמרות תקן משה לכהונה ושמונה ללוים משעמד דוד ושמואל הרואה עשאום כ"ד משמרות כהונה וכ"ד משמרות [לויה] שנאמר (דברי הימים א ט׳:כ״ב) המה יסד דוד ושמואל הרואה באמונתם אלו משמרות כהונה ולויה עמדו נביאים שבירושלים וקבעו שם כ"ד מעמדות כנגד כ"ד משמרות כהונה ולויה שנאמר (במדבר כ״ח:ב׳) צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי אי אפשר לומר כל ישראל אלא מלמד ששלוחו של אדם כמותו.
(ג) הגיע זמן המשמר כהנים ולוים עולים לירושלים וישראל שבאותו משמר שאין יכולים לעלות לירושלים מתכנסים לעריהן וקורין [מעשה] בראשית ובטלים מן המלאכה כל אותה שבת רשב"א אומר כהנים ולוים וכלי [שיר והעם] מעכבין [את העבודה באחד בניסן אין בו מנחה ונעילה משום שיש בו קרבן מוסף וקרבן עצים].
(ד) פרשה גדולה קורין אותה בשנים וקטנה ביחיד בשחרית ובמוסף דברי ר"מ וחכמים אומרים כל שיש בו מוסף קורין בו מוסף וכל שאין בו מוסף אין קורין בו מוסף בשחרית ובמוסף נכנסין [לבתי כנסיות וקורין במנחה קורין על פה רי"א אין היחיד קורא ע"פ אלא נכנסין לבתי כנסיות וקורין על פה כדרך שקורין את שמע].
(ה) מה ראו זמן עצי כהנים והעם לימנות [שכשעלו] בני הגולה לא מצאו עצים בלשכה [עמדו אלו והתנדבו עצים משל עצמן ומסרו לצבור וכן התנדבו עמהן הנביאים שאפילו לשכה מלאה עצים ואפילו עצים משל צבור ועמדו אלו והתנדבו עצים משל עצמן לא יהא קרבן מתקרב אלא משלהם תחלה] שנאמר (נחמיה י׳:ל״ה) והגורלות הפלנו על קרבן עצים [ואומר (עזרא ו) כי עזרא הכין לבבו וגו'].
(ו) אותן ימים אסורים בהספד [ובתענית בין משחרב הבית ובין עד שלא חרב הבית] רבי יוסי אומר משחרב הבית מותרין מפני שאבל הוא להם אמר רבי אלעזר בר צדוק אני הייתי מבני סנאב בן בנימין וחל ט' באב להיות בשבת ודחינוהו לאחר השבת והיינו מתענין ולא משלימים.
(ז) [מהו] בני גונבי עלי ובני קוצעי קציעות [שבשעה שהושיבו מלכי יון פרדסאות על הדרכים שלא לעלות לירושלים כדרך שהושיב ירבעם כל מי שהוא כשר וירא חטא באותו הדור היה נוטל את הבכורים ומחפן כמין קציעות ומניחן בכלים ונטל את הסל ואת העלי על כתפו ועלה כשהגיע לאותו משמר א"ל לאן אתה הולך א"ל לעשות שתי קציעות הללו שני כפין של דבלה במכתשת הלז שבפני בעלי זה שעל כתפי כיון שעבר מאותו משמר מעטרן ומעלן לירושלים].
(ח) [מה הוא אומר בני סלמאי הנטופתי שבשעה שהושיבו מלכי יון פרדסאות על הדרכים שלא לעלות לירושלים כדרך שהושיב ירבעם בן נבט כל מי שהוא ירא חטא וכשר באותו הדור היה מביא שני גזרי עצים ועושה אותן כמין סולם ומניחן על כתפו ועולה כשהגיע לאותו משמר אמר לו לאן אתה הולך א"ל ליטול ב' גוזלות משובך הלז שבפני בסולם זה שעל כתפו כיון שעבר מאותו משמר מפרקן ומעלן לירושלים] ולפי שמסרו עצמן על התורה ועל המצות [לפיכך] נמצא להם שם טוב וזכר טוב בעולם ועליהם [הוא אומר] (משלי י׳:ז׳) זכר צדיק לברכה ועל ירבעם בן נבט וחביריו [הוא אומר] (שם) ושם רשעים ירקב.
(ט) [ר' יוסי אומר] מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב כשחרב הבית בראשונה [מוצאי שבת היה] ומוצאי שביעית היה ומשמרתו של יהויריב היתה [וט"ב היה וכן בשנייה והלוים עומדין על דוכנן ואומרים] (תהילים צ״ד:כ״ג) וישב עליהם את אונם [וגו'] למחר כשיבנה הבית מה הוא אומר (דברי הימים א ט״ז:ל״ו) ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם (תהילים ע״ב:י״ח-י״ט) עושה נפלאות לבדו וברוך שם כבודו וגו'.
(י) [בתשעה בחודש הובקעה העיר בשניה ובראשונה ובז' בו אם נאמר (ירמיהו נ״ב:ו׳) בז' בחודש למה נאמר בט' בחודש אם נאמר בט' בחודש למה נאמר בז' בחודש אלא בז' בחודש כיבשו האומות את ההיכל] ונטלו את העמודים ואת הים ואת המכונות [והיו מקרקרים] שביעי שמיני ותשיעי [עד שפנה יום] וכה"א (שם) אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב לעתותי ערב הציתו בו את האור ונשרף עם שקיעת החמה בעשור לחודש.
(יא) כל שהוא [מסעודת] ט' באב אסור לאכול בשר ולשתות יין [ואסור לאכול שני תבשילים] ואסור לרחוץ [ולסוך וכל] שאינו מסעודת ט' באב מותר לאכול בשר ולשתות יין ומותר לאכול שני תבשילין [ומותר] לרחוץ [ולסוך] רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר משם אביו כל שעה שמותר לאכול מותר לרחוץ [פניו ידיו ורגליו] ואין שאילת שלום לחברים בט"ב ולהדיוט בשפה רפה מתקנין [מט"ב לט"ב] עבר ט"ב [מותרין בכולם.
(יב) ט"ב שחל להיות בשבת אוכל אדם כל צרכו ושותה כל צרכו ומעלה על שולחנו כסעודת שלמה בשעתו ואין מונע מעצמו כלום.
(יג) אותן ימים עתידין להיות ימים טובים לישראל שנאמר (זכריה ח׳:י״ט) כה אמר ה' צום הרביעי וגו' וכל המתאבלים עליה בעולם הזה שמחים הם עמה לעולם הבא שנאמר (ישעיהו ס״ו:י׳) שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה וגו'.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |