שו"ת רדב"ז/תתפט
|
< הקודם · הבא > |
[חלק ג סימן תמח]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלת ממני אודיעך דעתי בפי' סוגיית תלוליות תנן התם במסכת אהלות פט"ז התלוליות הקרובות וכו'. הא דנקט לה בה"א אע"ג דלא קאי לא אקרא ולא אפלוגתא כדכתבו בתוספות איכא למימר דאגב אורחיה קמל"ן שיהיו גבוהות קצת שאין אדם דורס עליהם. גבשושיות בעלמא לעולם טהורות שאין אדם קובר שם שמעלה על דעתו דילמא דרסי ליה והיינו דקתני בה"א הידועה הקרובות בין לעיר אע"פ שרחוקות מן הדרך ובין לדרך אע"פ שרחוקות מן העיר. אחד חדשות ואחד ישנות לרש"י ז"ל כיון שקרובות לעיר או לדרך טמאות כיון דאזלא יחידה ליכא מאן דמפיק לקלא וכ"ש ישנות שכבר נשתכח הדבר. ולר"ח מתרי טעמי חדשות משום דאזלא יחידה כדכתב רש"י ז"ל וישנות דילמא מתחלה קרובות היו ונחרבו ישוביהם ונשמו דרכיהם. הרחוקות חדשות טהורות לרש"י ז"ל משום דלא אזלא יחידה ודברה איניש בהדה ואי איתא דקברי התם קלא אית לה אבל ישנות טמאות שכבר נשתכח הדבר. ולר"ח ז"ל ישנות טמאות דילמא מתחלה קרובות היו ונחרבו ישוביהן ונשמו דרכיהן אבל חדשות טהורות דלא אזלא יחידה כדפרש"י ז"ל. מאי עיר ומאי דרך אילימא עיר ממש שלא הוחזקה בבית הקברות ודרך שלא הוחזק בדרך בית הקברות א"ר זירא עיר עיר הסמוכה לבית הקברות בתוך חמשים אמה ודרך דרך בית הקברות שהולכין מעיר שאין בה בית הקברות לעיר שיש בה בה"ק והתל הזה קרוב לדרך ורחוק מן העיר ונמצא קרוב לבאים מן העיר האחרת ורחוקה מן העיר שיש בה בה"ק והשתא ניחא למאי דקשיא להו ז"ל כיון שהתלוליות קרובים חמשים אמה מן הדרך אמאי טמאות הרי כיון שהתל סוף חמשים א"כ אי אפשר שלא יהיה עד בית הקברות יותר מחמשים וא"כ דברה איניש בהדה ויש לה קול. ודחקו לתרץ דבעיר יש חול ומהני בה קול שיש הרבה שומועים אבל בדרך לא מהני קלא שהרי מכמה עיירות באים בדרך אחת ונהי דיש לה באותה שהלכה לשם בשאר עיירות ליכא קלא אבל בעיר מהני קלא. ובמה שכתבתי ניחא טפי שאין החשש בתל הקרוב לדרך ורחוק מהעיר מפני הנשים היוצאות מן העיר ההיא אלא מפני חשש הבאים מהעיר אחרת שאין בה בית הקברות לזו העיר שיש בה. בשלמא דרך וכו' עוד סוף הסוגיא בכתובות (דף כ' ע"ב) איכא למידק עלה לפי שטת רש"י ז"ל טובא דמאי בשלמא דקאמר הא קשיא טובא דכיון דאכתי לא אסיק אדעתיה דטעמא משום נשים הקוברות שם נפלים הכי ניחא ליה דרך דהא חדשות קשיא אמאי טמאות כיון דקרובות וחדשות אי איתא דקברי בה קלא אית לה דאכתי לא אסיק אדעתיה דאזלא יחידה ובשלמא ישנות ניחא דקברו בה ונשתכח הדבר ברוב הזמן אבל חדשות אמאי טמאות ותו דרחוקות ישנות אמאי טמאות דגבי דרך לא מטמאינן ליה אלא משום דזימנא דמיתרמא בין השמשות והאי טעמא ליכא למימר ברחוקות. ובשלמא לר"ח דחייש שמא קרובות היו ניחא אבל לפירש"י ז"ל קשיא טובא. ותו מאי חדיש ליה ר' חנינא מתוך שהנשים כו' הא ידע לה המקשה שפיר והכי ה"ל למימר עד חמשים אזלא היא יחידאי וכו' ותו ומוכי שחין זרועותיהם למה לי בחששת נפלים סגי. ותו בשלמא אשה לא אזלא יחידאי טפי מחמשים אמה אבל מוכי שחין אזיל טפי יחידי וליחוש אפילו תלוליות הרחוקות שמא קברו בהם זרוע ומטמא כאבר מן המת וכמ"ש רש"י ז"ל. ותו מה שהקשו בתוס' דבחד טעמא סגי למה לי למימר ולבית הקברות אזלא וכ"ת דה"ק טפי דברא אינשי בהדה או לבית הקברות אזלא ליתא דא"כ קשיא אידך דאי לבה"ק אזלי ישנות רחוקות אמאי טמאות. ותו דלישנא לא משמע דאו קאמר. ולתרץ שתי קושיות אלו כתב הריטב"א ז"ל דלא גריס רש"י ז"ל ולבית הקברות אזלא ואני אומר אם קבלה נקבל אבל פשט הלשון לא משמע הכי שאם גרסת הספרים היא ורש"י ז"ל מעביר עליה הקולמוס היה לו לומר ה"ג ולא גרסינן כדרכו בכל כיוצא בזה ואם זה גרסת הספרים איך הקשו התוס' על רש"י בגרסא משובשת. ותו קשיא לי דלא ידעינן במסקנא אי שבקינן האי אוקמתא דעביד תלמודא בדרך בית הקברות ומתרצין לה לעיר באוקמתא אחריתי מתוך שהנשים קוברות וכו' ונמצא מתני' מתרי טעמי טעמא דדרך בית הקברות משום דזימנין דמיתרמי בין השמשות ומקרי קברו בתל וטעמא דכל הקרוב לעיר משום דאשה אזלא יחידה עד חמשים טפי לא אזלא. או דילמא כי מתרצין טעמא דעיר מתוך שהנשים וכו' הדרינן מטעמא דקאמר תלמודא בדרך ומוקמינן מתרווייהו מחד טעמא וכ"ת ה"נ מקשי לן דה"ל תלמודא למימר אלא א"ר חנינא מתוך שהנשים וכו' ותו איך אפשר דאתיא אתתא מעיר לעיר יחידה סמוך לבית השמשות ומקרי וקברא בתל הסמוך לדרך בתוך ס' וכשהוא רחוק מחמשים מן הדרך דברה איניש בהדה ומנין לה האיש באותה שעה וכ"ת שהביאתו עמה מן העיר שיצאתה משם וכי יודעת היתה שלא תספיק הזמן ללכת לבית הקברות ותצטרך לקבור בתל הסמוך לדרך או רחוק מן הדרך. ותו קשה לפי שטת רש"י ז"ל דכיון דטעמא הוי משום קול היכי קאמר ר' חסדא ש"מ האי סהדותא עד ס' שנה מדבר וכו' מה ענין קול למה שאדם רואה בעיניו בשלמא קול עביד דבטל ונשתכח אבל מה שאדם רואה אינו שוכח. ולפר"ח ז"ל ניחא דפי' טעמא דישנות משום דשמא היה שם עיר ודרך וחרבו ועד ס' שנה מדכר אינש מה שראה טפי לא. השתא אתי שפיר מאי דקאמר ר"ח ש"מ וכו'. ויש ליישב הסוגיא לפי שיטת רש"י ז"ל דמאן דפריך בשלמא לא אסיק אדעתיה שהנשים מתביישות לקבור נפליהם ומוכי שחין זרועותיהם והולכות יחידות היכא דאפשר כגון שהוא מקום קרוב ומש"ה פריך בשלמא דרך בית הקברות זימנין דבאים מעיר אחרת לקבור ולא קים להו מרחק המקום וחשבי דמצו מטו להתם שהרי אינם בני עיר זו דלהוין בקיאין בתחום שלה וזימנין דמתרמי בין השמשות ומקרי קברו בתל וטעמא דאית ליה קלא או לית ליה קלא לא אסיק אדעתיה והיינו טעמא דחדשות קרובות טמאות ורש"י ז"ל פי' לעיל כפי המסקנא ולא כפי' הקס"ד וטעמא דישנות רחוקות טמאות משום דהדרכים עבידי דמשכחו ברוב הזמן ושמא תל זה קרוב לדרך היה ונשתכח בס' שנה אבל עיר לא עבידא דחרבה ומש"ה קאמר בשלמא דרך בית הקברות אע"ג דקשיא חדשות קרובות וישנות רחוקות איכא לתרוצי כדכתיבנא אלא עיר הסמוכה לבית הקברות כולהו לבית הקברות אזלי ולזימנין דמיקרי בין השמשות לא חיישינן דהא כיון דקרוב הוא בני העיר ידעי אי מצי למיזל להתם או לא. אמר רבינא מתוך שהנשים קוברות שם נפליהם ומוכי שחין זרועותיהם כל שאפשר להו אזלי יחידי שלא להתבייש עד חמשים אמה אזלא איהי לבדה טפי דברה איניש בהדה ואי איתא דקברי בה קלא אית ליה. וכ"ת התינח אשה דדברה איניש עמה מוכי שחין הולך הוא יחידי טפי מחמשים אמה ועד דלא חיישינן לנפלים ניחוש לזרועות דהא אזלו טפי מחמשים וקברו להו. לזה מתרץ דמוכי שחין נמי אמרי בתוך נ' אמה אשה קוברת נפלים ובלאו הכי דתל טמא וקובר הוא ג"כ את זרועו אבל טפי מנ' אינו קובר דמימר אשה לא קברה מידי דאיניש הוה בהדה לבית הקברות וכיון שהתל טהור גם הוא אינו קובר שם זרועו ומש"ה איצטריך ליה לר' חנינא לומר ומוכי שחין זרועותיהם כדי לתרוצי דלא תיקשי לן זרועות כדכתיבנא. ולדעת רחז"ל דלהכי נקט מוכי שחין זרועותיהם דלא תיקשי לן נפלין מיעוטא הוא ומשום מיעוטא לא מחזקינן טומאה בא"י קמ"ל דאיכא זרועות מוכי שחין והוו תרי מיעוטי וחיישינן להו. ורש"י ז"ל סובר דמעוטא דשכיח חיישינן ליה ולא הזכיר זרועות אלא לתירוצי דלא תקשי לן וכדכתיבנא. והשתא דאתינן להכי אפשר דהדרינן מהאי דפשיטא לתלמודא ומוקמינן לכולם מחד טעמא בין דרך בין עיר וה"ק התלוליות הקרובות לדרך אע"פ שהן רחוקות מהעיר אשה הולכת יחידה בדרך הכבוש ולא מירתתה ואם התל הוא קרוב לדרך בתוך חמשים אמה אינה חוששת כיון שמהפכת פניה ורואה את הדרך אבל אם התל רחוק מן הדרך יותר מנ' דברא איניש מן העיר ללכת עמה בשביל אותו המרחק שמן הדרך ועד התל והשתא לא צריכינן למימר שבאתה מעיר אחרת אלא מאותה העיר שיש בה בית הקברות והא דלא קאמר תלמודא אלא משום דלא הוזכר שם אמורא לעיל. והנכון אצלי בפשט ההלכה דלא הדרינן לתרוצי אלא עיר לבד אבל דרך לא קשיא לן כלל וכדכתיבנא. והיינו שרש"י ז"ל בתחלת הסוגיא לא הזכיר אלא עיר ולא הזכיר דרך כלל משמע דדרך טעמא אחריני אית בה כדמפרש תלמודא אלא משום טעמא דקלא אית להו לחדשות והיינו נמי דאפי' במסקנא צריכין לומר דטעמא דישנות רחוקות הוי משום דהדרך עשוי להשתנות ומה שראה בעיניו שהדרך הולך בצד זה זוכר האדם עד שתין שנין ותו לא. והשתא א"ר חסדא שפיר ש"מ האי סהדותא וכו' דומיא דדרך דעד שתין שנין מדכר אם היה הולך מצד זה של התל או מצד זה רחוק ממנו. ולפי השטה ראשונה צריך לתרץ לדעת רש"י ז"ל דקלא דטומאה ידועה טפי משום טהרות ומש"ה מדמינן לה לסהדותא. והקשה הרמב"ן ז"ל לכל הפירושים ישנות רחוקות למה טמאות נהי דאיפשר דנשתכח הקול או שהיו קרובים ונתרחקו מ"מ ספיקא הוי ומספיקא מי מחזקינן טומאה. ותירץ ז"ל לדעת רש"י ז"ל שכיון שאעפ"י שהוא חוץ לנ' אמה לדרך או לעיר או שיש קרובים ממנה מ"מ קרובה היא לעיר ולדרך יותר מבית הקברות עצמו ודאי מקרי וקברו בתל ובכל זמן שאין קול שובר החזקה בחזקת טומאה הם. אבל לפי' ר"ח ז"ל כיון שעכשיו רחוקות מן העיר הן ואין לחוש היאך אתה מטמא מספק לומר נתרחק מן העיר ע"כ. ונ"ל לתרץ דהאי קושיא הוי בכלל קושיות התלמוד מספיקא מי מחזקינן טומאה ותירץ מאי עיר עיר הסמוכה לבית הקברות כל התלוליות שמן העיר ועד בית הקברות בחזקת טומאה הן אפי' רחוקות מן העיר כיון שהם בין העיר ובין בית הקברות אלא שאנחנו מטהרין בחדשות ורחוקות לרש"י ז"ל אי הוו קברי קלא אית להו וכיון דלית להו קלא יצאו מחזקת טומאה והישנות נשארו בחזקתן. ולר"ח ז"ל נמי חדשות טהורות כיון דרחוקות דברא איניש ולבה"ק אזלא אבל ישנות טמאות דדילמא קרובות היו ואיכא תרי טעמי לטמא. חדא דכולהו בחזקת טומאה קיימי. ותו דדילמא קרובות היו אבל חדשות ליכא אלא חד טעמא דבחזקת טומאה קיימי אבל ליכא לספוקי דילמא קרובות היו כיון דחדשות נינהו. ומדברי הרמב"ן ז"ל נ"ל שהוא ז"ל מפרש דהאי אוקמתא דעביד תלמודא בדרך בית הקברות שבקינן לה ולא מתרצינן אלא עיר הסמוכה לבית הקברות שכן כתב לפי שטת רש"י ז"ל קרובות לדרך אפילו חדשות טמאות משום דזמנין טובא מתרמי בין השמשות וקברי בתל ובודאי דמתרמי הכי ולא חיישינן לקלא ע"כ הרי שרצה הרב ז"ל לתרץ הקושיא שהקשינו חדשות קרובות אמאי טמאות אי איתא דקבר ביה קלא אית ליה ואי איתא דלמסקנא הדרינן מהאי אוקמתא אמאי איצטריך ז"ל לדחוקי בהכי אלא ודאי כדכתיבנא. ומיהו תירוצו של הרב ז"ל לא ירדתי לסוף דעתו כיון דתלמודא קאמר זמנין דמתרמי בין השמשות היכי מצי למימר דודאי הכי מתרמי ולא חיישינן לקלא אדרבה בין השמשות קלא אית ליה ומדכר דכירי אינשי מעשה שאירעו וחשבו שיהיה להם שהות ללכת לבית הקברות ולא הספיק הזמן וקברו בתל מילתא דתמיה כי האי דמדכר דכירי ליה אינשי ומדלא אדכרו לה משמע דלא הוה ואמאי חדשות קרובות לדרך טמאות אלא ודאי המקשה לא אסיק אדעתיה טעמא דקלא ולפי המסקנא לא קשיא דאיכא נמי חששא דילמא אשה הלכה יחידה וקברה שם וליכא דמדכר לה והשתא ניחא דלא הוו עיר ודרך מתרי טעמי ממש דדרך בית הקברות איכא משום דמקרי וקברו בין השמשות ואיכא משום אשה קוברת שם נפלים ועיר איכא טעמא דאשה קוברת שם נפלים לבד ותו לא. תו כתב הרב ז"ל לתרץ הקושיא דרחוקות ישנות אמאי טמאות וז"ל הרחוקות מהדרך חדשות טהורות מדליכא קלא תלינן שלא קברו שם בין השמשות מפני שהם רחוקות להם והישנות בשתיהן טמאות שכבר נשכח הקול ע"כ. ואני שמעתי ולא אבין כוונת הרב ז"ל דהא כי תנן במתניתין ישנות רחוקות טמאות אפילו רחוקות מן הדרך טובא אמרינן דטמאות ולרחוקות מן הדרך טובא לא שייך טעמא דזימנין דמקרי וקברו שם שאם יש להם שהות ללכת אפילו לבית הקברות. תו כתב הרב ז"ל לתרץ מה שקשה התינח אשה אינה הולכת יחידה אבל מוכה שחין הולך וא"כ אפילו רחוקות כתב וז"ל וכן מוכה שחין לא טרח. ואני בעניי לא ניחא לי דלאו ברשיעי עסקינן שנותן מכשול לפני אוכלי טהרות אלא ודאי לבית הקברות אזיל אבל היכא דסמיך בתוך חמשים מימר אמר בלאו הכי התל הוה טמא שהנשים קוברות שם נפלים וקובר הוא זרועו אבל הרחוק מנ' מימר אמר האי מוכה שחין אשה לא קברה בתל הזה דאיניש הוה בהדה ולבית הקברות אזלא וגם הוא אזיל לבית הקברות וכדכתיבנא לעיל ודוק ותשכח:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |