שו"ת רדב"ז/תתעב
|
< הקודם · הבא > |
[חלק ג סימן תל]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלת על מי שאמר לחבירו קונם אי אתה נהנה לי אם תעשה דבר פ' אם מותר ליהנות ולא חיישינן שמא יעשה. א"ד אסור ליהנות לו דחיישינן שמא יעשה אותו דבר ונמצא עובר למפרע:
תשובה מתוך הדברים אני רואה דלא שאני לך בין אם קבע זמן לאיסור הנאתו או לא קבע זמן וקמיבעיא לך אי פסקינן הלכה כרב יהודה או כרב נחמן דגרסינן בפרק אלו מותרין דף מ"ד ע"ב איתמר קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר אמר ר' יהודה אל ישן היום שמא ישן למחר ורב נחמן אמר ישן היום ולא חיישינן שמא ישן למחר ולא שאני לן בין אם התנאי והאיסור הוא לעצמו בין אם הוא לאחרים מדמותבינן עליה דרב יהודה מדתנן שאת נהנית לי עד הפסח אם תלכי לבית אביך עד החג הלכה לפני החג אסורה בהנאתו ואם זו הבעיא פשיטא דקיי"ל כרב יהודה מדשקיל וטרי תלמודא אליביה ותו מדקאמר ומודה ר"י בקונם עיני בשינה למחר אם אישן היום שישן היום דלא מזדהר איניש בתנאה אבל באיסורא מזדהר. אבל קושטא דמלתא דע"כ לא פליגי אלא בקובע זמן לאיסורו ולתנאו כגון קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר וכגון שאת נהנית לי עד הפסח אם תלכי לבית אביך עד החג או ככר זה עלי היום אם אלך למחר למקום פ' דמר אמר דחיישינן שמא לא יקיים התנאי ומר אמר לא חיישינן אבל היכא דאמר קונם אי אתה נהנה לי אם תעשה דבר פ' לכ"ע מותר להנות ממנו ואם עשה אותו דבר לא קאי בבל יחל למפרע שלא היתה כוונת הנודר אלא אם תעשה דבר פ' תהיה אסור בהנאתו משם והלאה אבל למפרע לא משמע שיהיה עובר:
ולענין מי העובר נחלקו הראשונים ז"ל דסובר הרמב"ם ז"ל כי המדיר הוא העובר משום ולפני עור לא תתן מכשול שנתן מכשול לפני חבירו שאסר הנאתו עליו והמודר לא נדר כלום שלא אסר על עצמו כלום ודייק לה מדקתני בהך משנה שאת נהנית לי הרי זה בבל יחל משמע דאנדרים קאי ולא אאתתא דא"כ הרי הוא בבל תחל מיבעיא ליה. אבל המפרשים ז"ל הרשב"א והריטב"א והרא"ש והר"ן ז"ל כולהו סבירו להו דהמודר הוא שעובר כיון שנאסרו עליו נכסי חבירו הרי הוא בבל יחל דברו והביאו ראיות לזה ע"ש. והכי מסתברא ולישנא דמתני' לא קשיא וה"ק הרי היא באיסור בל יחל דכתיב בקרא. ויש מקשין על הרמב"ם ז"ל דהא לא עבר על ולפני עור לא תתן מכשול אלא כגון מושיט יין לנזיר דקאי בתרי עברי נהרא דלא מצי נזיר למשקליה ולדידי לא קשיא דהא אפילו לדעת הרב ז"ל על בל יחל הוא דעבר אלא דהוי כעין ולפני עור לא תתן מכשול דאחר עושה האיסור והוא עובר ה"נ אחר נהנה ועושה האיסור והוא עובר. אבל מאי דאיכא לספוקי אי קבע זמן לאיסורו ולא קבע זמן לתנאו כגון שאמר אי אתה נהנה לי עד חדש ימים אם תעשה דבר פ' לעולם דאיכא למימר דמודה בה רב נחמן דעד כאן לא קאמר ישן היום ולא חיישינן שמא ישן למחר אלא משום דזמנו קצר ואפשר דמבריז נפשיה בסילו' ולא ישן אבל תנאי שזמנו ארוך חיישינן שמא לא יקיים ונמצא עובר למפרע ולפיכך לא יהנה ואפשר דמודה בה רב יהודה דע"כ לא אמר ר' יהודה אלא בתנאי של שינה דדילמא ישן שלא יוכל לעמוד אבל בדברים שבידו לעשותם לא חיישינן שמא יעבור על תנאו. וי"ל דלרב יהודה לא שאני ליה כלל בין תנאי לתנאי דהא מותבינן עליה מהא דתנן אם תלכי לבית אביך לעולם ומהאיך דקונם עיני בשינה היום אם אלך למחר למקום פ' וכיון דאיפסקא הלכתא כר"י לא נפקא מינה מידי דכ"ש הוא אם בתנאי שיש לו זמן קבוע אמר לא ישן היום שמא ישן למחר כ"ש בתנאי שיש לו זמן ארוך דחיישינן שמא לא יקיים. ומ"מ מסתברא לי דרב נחמו ככולהו תנאי אמרה דלא חיישינן שמא לא יקיים תנאו ולא קיי"ל הכי. הילכך אם אמר קונם אתה נהנה לי היום אם תעשה דבר פ' או אי אתה נהנה לי מעכשיו אם תעשה דבר פ' הרי זו אסור ליהנות לו דחיישינן שמא לא יקיים תנאו אבל אם אמר קונם אי אתה נהנה לי אם תעשה דבר פ' מותר ליהנות ואם עשה אותו דבר אסור ליהנות משם והלאה ולמפרע לא עבר. והנראה לע"ד כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |