שו"ת רדב"ז/נה
שו"ת רדב"ז 
נה
|
< הקודם · הבא > |
שאלת ממני אודיעך דעתי בהא דאמר רב הונא תלויה וזבין זביני זביניה וקי"ל הכי דאגב אונסיה וזוזי גמר ומקנה אם נתן לו פחות מדמי המקח נמי או דילמא בעינן שיתן לו שוה המקח ואם לאו לא גמור ומקנה:
תשובה ראיתי שכתב הר"ן ז"ל בשם אחרים דאפילו לא נתן לו אלא שוה פרוטה גמר ומקנה ומייתי ראיה דהא אשה מתקדשת בשוה פרוטה ומדמינן לה בחזקת הבתים לתלויה וזבין וקרקע נמי כיון דאין אונאה לקרקעות כל דשקיל דמי גמר ומקנה ע"כ. ואינו נכון כלל דהא מסקינן בגמרא דטעמיה דרב הונא דסברא הוא דאגב אונסיה גמר ומקנה ומסקנת המפרשים דלא אמרינן הכי במתנה אלא במכר דאגב אונסיה וזוזי גמר ומקנה ואי יהבי ליה פחות ממה ששוה המקח הרי השאר מתנה ולא גמר ומקנה דהכי מסתבר דאע"ג דלא היה בדעתו למכור כיון שאונסים אותו ונותנים לו שיוויו גמר ומקנה דהיכי תיסק אדעתין לומר דמשום פרוטה ימכור קרקע ששוה כמה אין זו סברא כלל. והא דמדמינן לה לאשה דמתקדשת בשוה פרוטה לא קשיא כלל דכיון דכל אשה מתקדשת בפרוטה הרי נתן לה דמיה דכל אשה בכל דהו ניחא לה דליפוק עלה שמא דאישות וכדאמר ריש לקיש טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו ואגב אונסא והנאה זו דהויא דמי ופרוטה נמי דהיינו דמי דידה דשקלה גמרה ומקניא נפשה. ותדע לך דלא דמי אשה לקניית קרקע שהרי אשה שאמרה לשלוחה צא וקבל לי קדושין סתם וקביל פרוטה בקדושיה מקודשת. ואלו שליח קרקע אם טעה חוזר כך תירץ הרשב"א ז"ל והוא דעת הר"ן ז"ל:
ומ"מ מסתברא לי שאם קנה ממנו בשעת היוקר כפי מה ששוה בשעת הזול אגב אונסיה גמר ומכר כיון שזהו דמי הקרקע ואפילו הרשב"א ז"ל מודה בזה. וכן יש לדקדק מלשון הרמב"ם ז"ל שכתב פ"י מהלכות מכירה מי שאנסוהו עד שמכר ולקח דמי המקח משמע שלקח מה ששוה המקח מדלא כתב ולקח הדמים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |