שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/ריא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)TriangleArrow-Left.png ריא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


על אודות ראובן שטוען על שמעון כסף של ותומים הלויתיך למחצית שכר וכבר עברו שנתים החזירהו לי כי כשהלויתיך הכסף היית עשיר ועת' מתיירא אני שמא אתה מפסיד ליתומים ושמעון משיב זקינם של יתומים הלוה הכסף למחצית שכר ואם היתומים וכך התנינו בשעת נתינת המעות שלא להחזיר המעות עד דגדלי יתומים ויזדווגו יחד. ואפילו אם נותני המעות היו רוצים לחזור בהן והנה מת הזקן והיורשים תבעו הכסף ושמעון משוב אקום בהימנותי כאשר צוני זקן היתומים עד שיגדלו היתומים.. ומה שאמרת שאיני אמיד אני אמיד יותר עכשיו מאז. כי אז לא היה לי קרקע ועכשיו יש לי קרקע וגם יש לי משלי:

ע"ד כא"ן לש"ון השא"לה וז"ה לש"ון הת"שובה.

ברשות רבותי הריני דן אם זקן של היתומים ואמן לא היו אפוטרופסים לא שמינן אבי יתומים ולא בית דין ולא יתומים שסמכו אצל בעל הבית היו א"כ מאי עבידתייהו שהיו משתדלין בשל היתומים ואין במעשיהם כלום. וצריך שמעון להחזיר מה שיש בידו משל היתומים כיון שהוא מודה שידוע לו שמעות היתומים היו. ואפילו אם מינום אבי יתומים או ב"ד או יתומים שסמכו אצל בעל הבית מכל מקום כיון שהלוי מעות יתומים בלא משכון ולמחצית שכר על בית דין לסלקם מאפטרופסות שלהם כיון דשינו מהאי דאמור רבנן בפ' איזהו נשך (בבא מציעא דף ע) הני זוזי דיתמי היכי עבדינן להו בדקינן גברא דאית ליה דהבא פריכא וכו' עד אי לא משכח גברא דאית ליה דהבא פריכא בדקינן גברא דמשמע ליה נכסי ומהימן ושמע דינא ולא תקבל עליה שמתא דרבנן ויהבי ליה בית דין. ודוקא קרוב לשכר ורחוק להפסד. אבל למחצית שכר לא אף על פי שנתכוין להרויח ליתומים יותר משהלוה יוכל אפטרופוס המשנה ממה שדברו חכמים אפטרופוס דמפסיד קרינן ביה ומסלקינן ליה בלא התראה כדפסיק הלכתא בפרק הנזקין (גיטין דף נב) וכיון ששמעון מודה שבאו לידו מחמת זקינם ואמן של היתומים והם מסרו לו שלא בדין לא עדיף מגברא דאתא מיניה. אילו היו עדיין ביד זקינם ואמן הוה מסלקינן להו השתא נמי נפיק ממונא מיד שמעו' דדמי למכיר כליו וספריו ביד אחר ועדיפא מיניה דהכא מודה שמעון דשל היתומים הם ושלא כדין באו לידו אף לפי דבריו. ודמי נמי לגזל ולא נתיאשו הבעלים ובא אחר ואכלו רצה מזה גובה רצה מזה גובה. כל שכן בנכסי יתומים שרבן גמליאל ובית דינו אביהן של יתומים וכאילו תפסו להו בי דינא: ושלו' מאיר בר ברוך:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.