שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/רה

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה) ‏ רה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאילה:

תאיר עינינו על אלמנה ויתומה שטענו לפנינו על פי אפוטרופוס על אודות קרקע שניתן ליתומה מכח זקינתם שלא יהא משועבד לכתובת אמם. וזקינתה לא נשבעה על כתובתה אמנם היתומה הוציאה שטר שאביהם מחל שבועת כתובתה וגם הקנה לה תביעת המטלטלין העודפים על כתובתה. ועתה טוענת האלמנה שמיד כשמת חמיה. היו הנכסים משועבדים לכתובתי ולא כל כמיניה דבעלי למחול לאמו השבועה בלא קניין שלי. כי שמא חמי התפיס צררי לחמותי. וכל הקרקעות היו עודפים על כתובתה. ואין האלמנה פי' הזקנה גובה מנכסי יתומים אלא בשבועה וכל זמן שלא נשבעה נכסי בחזקת יתמי קיימי והיו משועבדים לכתובתי. ובעלי המתנה לא זכו במתנה היינו היתומים. או נאמר מאחר שמת הבעל והוא מחל שבועת כתובה של הזקנה יש כח בידו למחול לאמו. כי שמא היה נודע לו שלא היה לו עודף ולא היה צריך להשביעה. ואף על פי שכתב בשטר מחילה וגם מחלתי לה בנכסים העודפים על כתובתה. שמא כתב לשופרא דשטרא משום שהשבועה נתקנה בשביל התפסת צררי. או נאמר מאחר שהודה שיש לה עודף לא כל כמיניה להקנות לאמו בלא קניין אשתו. או נאמר מאחר שיש ספק בדבר הוי כמו ראוי ואין האשה גובה כתובתה מן הראוי. או נאמר מיד שמת חמיה אז היה ברשות בעלה כמו גבוי עד שתגבה אותם בשבועה. ואם תאמר הוה לן למימר משביעין אותם הבאים ברשות ופי' מקבלי מתנה ובנדון זה אין צריך למימר כי לא ידעי כלל במילי דזקנתם כי הם קטנים. או אם נאמר לכי גדלי נשבעין שבועת יורשים שלא פיקדנו אבא. או נאמר לא עדיפי מאביהן אילו היה בחיים לא היה כח לו לתת באותן נכסים בלא אמם ולהפקיע כתובת אמם מירושה שנפלה כבר. ואף על פי שהיתומים קטנים אנו צריכים להזקק בדין זה כי ממה נפשך צריכין למכור הקרקע לצורך מזונות אם יזכו. וגם האלמנה אם תזכה:

תשובה המשכילים יזהירו. ועפעפיהם נגדם יישירו. פתח דבריהם יאירו. מפתח פומייכו הוה לן נהור מוריי קרובי ה"ר מנחם וה"ר הילל איני כדי שתטניפוני עמכם אך ענוותכם תרביני אבין לפניכם מעיבותייכו מכמה טעמים נראה שאין לאלמנה על היתומים כלום וזכו היתומים במתנה שנתנה זקינתם לאביהם ואחריו להם כמו נכסי לך ואחריך לפלוני דכשמת ראשון קנה שיני ובלבד הבנים שנולדו כבר בשעת המתנה וכו בכל המתנה. אבל הנולדים אחר כך לא. דהא אין אדם מקנה לדבר שלא בא לעולם. דבשעה שנולדו היה סודרא למריה ולהכי לא זכו אלא הנולדים כבר בשעת המתנה אבל האלמנה אין לה כלום דילמא לא היה שם מותר על כתובת הזקינה. ואי משום שכתב לה שמחל לה כל המותר שיש לה עודף על כתובתה הרי הודה שיש מותר חדא אין בלשון הזה לשון הודאה דילמא ה"ק כמו שכתבת' כל מותר שיש להסתפק שיש לה עודף על כתובתה ועוד מי יוכל לידע מתוך הודאתו כמה יש מותר דילמ' שוה פרוטה ותו לא ועוד אפי' לפי דבריה שטוענת דמיד כשמת חמיה ירש אותו בעלה ונשתעבדו לכתובת' מקרקעי או מטלטלי של חמיה חלק בעלה ולא היה לו כח למחול ולהפקיע שעבוד כתובה. זה אינו. דהני מילי מקרקעי אבל מטלטלי יכול למכור וליתן ולא תגבה מהם כתובתה. מדלא כתבי בכתובה מטלטלי אגב מקרקעי. וטעמא הוי משום דאם כן ביטלת תקנת השוק. ולאו דוקא למכור. אלא הוא הדין מתנת בריא כמו שכתב ר"י. ואין להאריך כי יותר ממה שאני כותב בפני כבודכם הכל עמכם. ואם כן כיון דפטרה משבועה הימנה לגבות כל נכסי בעלה הידועים בכתובתה. ועוד נתן לה במתנה המטלטלין העודפים על כתובתה יש לה כח לתת המתנה בריא במתנת להפקיע שיעבור אשתו מהן כדפרישית ועוד דלכל זה מכאן כיון דטענתה טענת ספק היא דדלמא לא היה שם מותר על כתובתה נמצאת שהיא טוענת טענת ספק והם ודאי בנכסים ממה נפשך אי לא הוה מותר וכו' כמתנה ואפילו אי הוה מותר יורשים הם את אביה' ונכסים ממה נפשך בחזקתייהו קיימי עד שתשבע אמם זאת בטענת ספק אינם יכולים להוציא מידם דאין ספק מוציא מידי ודאי. ועוד דאין אלמנה גובה כתובתה אלא בשבועה והיא אינה יכולה לישבע שיהא שם מותר. ועוד הא אמרינן בפרק הכותב (כתובות דף פד) מי שמת והניח מלוה או פקדון ביד אחרי' כו'. עד ר' עקיבא אומר ינתנו ליורשים שכולם צריכים שבועה. ואין היורשים צריכים שבועה. והלכתא כוותיה כדפסקינן בגמרא. ה"נ כיון דהיתומים ממה נפשך זוכין קודם שנשבעו והיא אינה יכולה לזכו' אלא בשבועה נכסי בחזקתייהו קיימי ותו לא מצי לאפוקי בטענת ספק מחזקתייהו ולישבע. ואפילו רבי טרפון מודה הכא כיון דלא מצי לישבע בספק. ואף שבועה שלא פקדנו אבא וכו'. אין להשביע היתומים דלא תיקנו חכמים שבועת יתומים אלא ליטול כגון שיש להם שטר ורוצים לגבות מן היתומים. אבל כשהן נתבעים והתובע טוען טענת שמא השבעו לי שאינכם יודעים שאביכם היה חייב לי אין נשבעים בטענת שמא אפילו גדולים. כ"ש יתומים קטנים:

וכך אני רגיל לדון. ושמעתי כמו כן בשם מו' קרובי ה"ר שמואל מבנבירק ז"צל ושוב כמו כן שמעתי בשם ה"ר שמעיה מטרנא. ושוב מצאתי כמו כן בתוס' ה"ר והודה מפריש ז"ל בסוף פרק הבית ושוב מצאתי בשם רב פלטויי גאון ז"צל לגמרי כדברי וכן דנין כבר בהרבה מקומות ששמעו דברי אלה וישרו בעיניהם אמנם רש"בם פירש בסוף פרק המוכר הבית שנשבעין שבועת יורשים אפילו כשהן נתבעין ולא נהירא כדפ"רי ורב פלטוי גאון כתב שיש להחרים על היורשים ועל כל היודעים מזה שיעידו בפני בית דין. ועוד מצאתי אין לי דברי רב צמח גאון נ"ע שכתב על דין אחד וסיים בו כך וכל מי שאינו גובה אלא בשבועה ואינו יכול לישבע פקע ממונו ואינו גובה בין אלמנה בין ב"ח. עכ"ל. וזהו ראייה למאי דפרישית לעיל. ושלום מאיר בר ברוך.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.