שדי חמד/כללים/ה/קלא
|
< הקודם · הבא > |
קלא הפרשת כ"ג מביתו ללשכה ז' ימים קודם יוה"כ אמרינן ביומא דף ג' דלר"י הפרשה זו דאורייתא אבל הפרשה דשריפת הפרה היא מדרבנן מעלה בעלמא ולר"י אידי ואידי דאורייתא ומהתימה מהרמב"ם שכ' בפ"ב מהל' פרה ז' ימים קודם שריפת הפרה וכו' ודבר זה קבלה מפי מרע"ה וכבר ראיתי שהרגישו בו המפרשים עכ"ד הרב ארעא דרבנן באות קפ"ז ויש טעות הניכר דשתי הסברות כתבם בשם ר"י וזה לא יתכן וצ"ל ולריב"ל אידי ואידי דאורייתא או ולר"ל אידי ואידי דאורייתא כמ"ש בס"א וריש לקיש תני תרת ומספקא לי איך היתה גירסתו ומה היתה כיס תמיהתו על הרמב"ם ואפשר דגירסתו ריב"ל תני תרתי וא"כ לריב"ל תרוייהו מדאורייתא ואילו מדברי הרמב"ם משמע ליה דסובר דשל שריפת הפרה היא מדרבנן בעלמא וזהו שכתב קבלה מפי מרע"ה כלומר דאינו הלל"מ כבעלמא רק קבלה בעלמא וכמו שהבין הרב פר"ח בספר מים חיים בחידושיו על הרמב"ם בפ"א מהלכות עבודת יוה"כ הלכה ג' עי"ש ואהכי קשיא ליה דכיון דריב"ל סבר דאידי ואידי דאורייתא הכי איבעי לן למיפסק דהא קיי"ל דהלכה כריב"ל לגבי ר' יוחנן. וצ"ל לפי זה דלא ראה הרב אד"ר דברי הרמב"ם בפ"א מהלכות עבודת יוה"כ הלכה ג' ששם ג"כ כתב בלשון שכתב גבי הפרשה לשריפת הפרה (דמשמע לפי שיטה זו דהיא ג"כ מדרבנן כמו שבאמת כן הבין ג"כ הרב פר"ח מדברי הרמב"ם אלו) שאם כן היה לו להגדיל התימה על הרמב"ם בהלכות עבודת יוה"כ דפסק דלא כמאן דהא מר הוא דאמר דעד כאן לא פליגי אלא בכהן השורף את הפרה אבל בפרישה שלפני יוה"כ דברי הכל דאורייתא היא, ואפשר דגירסתו היתה ר' יוחנן ור"ל ומלשון הרמב"ם משמע ליה דהיא מדאורייתא וכמו שהבין מדבריו הרב משל"מ בהלכות פרה אדומה פ"ב ואהא קשיא ליה דכיון דלר"י של שריפת פרה אינה אלא מדרבנן אמאי פסק כר"ל נגד ר' יוחנן וכקושית הרב משל"מ ע"ד הרמב"ם הנ"ל עי"ש ולקושיא זו כבר כתוב בש"ס דפוס ווין הגהות מו"ה ז"ב דגירסת הרמב"ם היתה ריב"ל תחת ר"ל ופסק כריב"ל עי"ש ובמ"ש במכתב לחזקיהו דף ע"ב ע"א אלא דיש להרגיש על הרב אד"ר שלא זכר דברי התוס' שם בדף ד' ע"א ד"ה נכנסו מים תחת דם שכתבו דילפותא דממילואים אסמכתא בעלמא אלא דהרב פר"ח שם האריך לתמוה על סברא זו משמע ליה דילפותא גמורה מדאורייתא היא עי"ש דב"ק ובמכתב לחזקיהו דף ע"א ע"ג דהרשב"ץ בח"ג סי' ל"ז (בד"ה עוד כתבת ואשר יראה לי בסיבת הנס) פשיטא ליה דפרישה שלפני יוה"כ ללשכה היא מדאורייתא אלא דמה שמפרישין אותו מאשתו אינו אלא מדרבנן שמא תמצא נדה וכו' כמ"ש בגמ' וכיון שהוא משום גזרה אינו אלא מדרבנן עי"ש ועתה אין בידי שו"ת הרשב"ץ. ומ"ש הרב פר"ח דלכאורה נראה שהיא מדרבנן מדאמרינן בש"ס תניא כותיה דר"י בזאת יבא אהרן ורי' עיין במ"ש במכתב לחזקיהו דף ע"ב ע"ג ע"ד התוס' ד"ה נכנסו מים לבאר כונת ראיתו ועתה השגתי ס' יד דוד שיטה וראיתי שכתב שהרב חק"ל בסי' קי"ב הרבה להשיב ע"ד הפר"ח והרב המחבר כתב דכונתו לומר דמדדרשה זו אסמכתא בעלמא היא הכי מי שאר הדרשות אסמכתות הן ועי"ש מ"ש על דברי הפ"ח במה שהוכיח שהיא מדאורייתא וכתב דעכ"פ דעת התוס' דהיא מדרבנן או דלכל הפחות ספוקי מספקא להו וחידוש הוא שלא הזכיר דברי הרשב"ץ ודברי הרבנים משל"מ ואד"ר הנז"ל. ואולי כבר הובאו דב"ק בס' חק"ל ואמ"א לראות דב"ק האל יתברך יזכנו לבנין בית מקדשנו ותחזנה עינינו כהנים בעבודתם בב"א (השמטות):
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |