שדי חמד/כללים/ה/צ
|
< הקודם · הבא > |
צ הפסד מרובה כתב הרב זכור לאברהם במערכה זו בשם הרב נ"ש סי' נ"ה דכשמפסיד יותר משתות בקרן הוי הפ"מ ושהרב שבו"י בסלת למנחה כלל ל"ח דין ב' חלק עליו דהכל לפי ראות המורה העשיר לפי עושרו וכ"כ הרב זרע אמת ח"ב סוף סי' יו"ד ובסי' י"ג בשמו עי"ש ותמיה לי על הרבנים פ"ת יו"ד סי' ל"א סק"ב וכרם שלמה סי' צ"ז דף י"ז ע"ג וע"ד ובתשו' הג' מוהר"ן טריעויטש שהביא שם שלא הזכירו מדברי השבו"י הנ"ל ומרן החבי"ף בספר חיים ביד הנדפס חדש ממש בסי' י"ו ד"ה ועוד וכו' מיסתמיך ואזיל בתר כלליה דהרב נחלת שבעה הנ"ל ולא זכר החולקים, והרב קהלת יעקב בקונטרס מענה לשון ח"ב אות קצ"ז אחר שהביא דברי הנ"ש ציין למוהרש"ה ושע"א ואין מצוים אצלי לראות אם חולקים או קיימי בסברתו ובהגהות אמרי ברוך ליו"ד סי' בר"ם ציין בזה שו"ת הרא"ם ח"ב סי' ל"ח (עי"ש בד"ה והנה המרדכי):
ומה שחדש הרב פ"ת שם שבדבר שאם הוא של איש אחד הוא הפ"מ, אם הוא של שנים או שלשה שותפין ואין מגיע לכל אחד כדי הפ"מ לא חשיב הפ"מ הן אמת דכן נראה מכח הסברא לפי מה שהעלו רבני האחרונים הנ"ל דהיתר דהפ"מ לא תלי במהות הדבר אלא הכל לפי הענין לפי הזמן ולפי האדם העשיר כפי עשרו והדל ל"ו ימעיט וא"כ בדבר של שותפין שאין מגיע כדי הפ"מ לכל אחד הו"ל כהפסד מועט אך יש לפקפק בזה מדאמרינן במסכת מנחות דף ע"ו ע"ב דהתירה התורה לקנות חטין להביא לחם הפנים ולא הצריכה לקנות סולת כבשאר מנחות משום דהתורה חסה על ממונם ש"י ופירש"י לפי שלחם הפנים הם כ"ד עשרונים ובכל שבת ושבת ועולים לדבר גדול הותר לקנות חטים שיהיה בזול אבל שאר מנחות הם דבר מועט ולא תדיר לא הותר לקנות אלא סולת עי"ש וש"מ דאין ההיתר אלא מטעם הפ"מ והרי כשנעריך ההפסד נגד כל ישראל שהם שותפים בכל הקרבנות לא יגיע לכל אחד מישראל כדי הפ"מ ואפי"ה הותר משום הפ"מ וא"כ הא בעלמא בדבר שהוא של שותפין כל שבאיכות הדבר יש בו הפ"מ אף דלגבי כל אחד ואחד לא הוי הפ"מ י"ל דחשיב הפ"מ וצ"ע, עתה ראיתי בס' היקר דרכי הוראה לגאון בדורנו יצ"ו בח"ב פרק י"ט שהביא דברי הפ"ת הנ"ל וכתב ראיה ברורה להקל בזה ממתניתין דפ"ק דשביעית מ"ד דמתבאר דמה שהותר מפני הפסד אין לחלק בו בין אם אותו דבר הוא של אדם אחד או של שותפים דאף בכה"ג חשיב הפסד אף שאין לכל אחד שיעור הפסד הראוי להתיר בשבילו בלבד והוסיף עוד ממ"ש בר"ה ד' כ"ז וביומא דף ל"ט ודף מ"ד שאמרו התורה חסה ע"מ של ישראל אף שהוא ממון שכל ישראל שותפים בו והוא הפסד מועט לכל אחד ואחד ורק בהשתתפות הוי הפסד מרובה עי"ש דברים נחמדים ועל מ"ש עוד הרב פ"ת בשם רעק"א דאם אדם אחד שאל על שלש בהמות שלו שלכל אחת היא אותה השאלה עצמה ואם היה השאלה על בהמה אחת לבד לא היה הפסד מרובה אבל ג' בהמות הוי הפ"מ דיש להקל דחשיב זה הפ"מ כתב הגאון הנ"ל יצ"ו דהיה מקום להביא ראיה להחמיר אך האמת הוא דיש להקל, והוסיף עוד לומר דמאי דפשיטא ליה להרב פ"ת וכן מוכח מדברי רעק"א דאם בא לפנינו ג' שאלות מג' אנשים שלכל אחד לא הוי הפ"מ ובאו בבת אחת לשאול אין להקל משום דהוי הפ"מ בצירוף. נראה לו דאם הוא מידי דשכיח ולא דרך מקרה אי שכיח כדומה בעופות שאלה אחת שלכל אחד לא הוי הפסד מרובה אך אם נחמיר בזה לפי שרבו המקרים ושכיח יטרף אצל אנשים הרבה גם זה נקרא הפ"מ והוכיח כן מהירושלמי פרק י' דתרומות ה"ה עי"ש:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |