שדי חמד/כללים/ב/מו
|
< הקודם · הבא > |
מו ב"ד מכין ועונשין שלא מן הדין אמרינן כן גם בזה"ז כן כתב מרן החבי"ף בתשובתו שבס' יד ימין דף ט"ז ע"א וטרח וכתב שכן נראה מדברי הרי"ף והרא"ש והרשב"א והריב"ש ורבינו המאירי והסמ"ג והטור וש"ע בסי' ב' עיש"ב ועם שהדבר פשוט כן כיון דאיכפל תנא למיחשב גברי רברבי דסברי הכי אף אני אביא שכן מתבאר מתשו' רבינו מוהר"י אבן מיגאש בסי' קס"א שכתב וז"ל ואף ע"פ שאמרו פטור שהכוונה בו פטור לגמרי מ"מ אם היה בעיר דיין קבוע ונראה לו לענשו על כך עושה כמ"ש מכין ועונשין שלא מן התורה לעשות סייג לתורה ובתנאי שתהיה השעה צריכה לכך כגון שזה קדמה לו עשיית פעל כזה פעמים או שהיה במדינה עושין כפעל זה שיש לחוש שאם יתרשלו מלענות ע"ז ירבו לעשות כיוצא בו אבל אם חסר אחד משני תנאים אלה אין ב"ד יכולים לחייב את העושה פעולה כזו שום דבר כ"ש מי שאינו ב"ד והצבור אינם בזה כדיין קבוע עכ"ל, גם הרדב"ז בתשו' כת"י הביאה מרן חיד"א בברכ"י א"ח סי' רמ"ד על איש עשיר יר"ש שעשו הבנאים מלאכה בשבת. שלא מדעתו ותכף כששמע עיכב המלאכה וביום ראשון שלחו ב"ד אחריו ושאלו מדוע עשה זאת ונשבע כי עשו שלא בידיעתו ושמסכים ליתן קנס ממון ולא קבלו דבריו ונידוהו וישב בנידויו חמשה ימים ומאד הרע לו ושאל מהרדב"ז אם כדין נידוהו והשיב דאף דהעובר אדרבנן מנדין אותו בזה שלא ידע וכשידע עיכבם אפשר דאינו חייב נידוי אבל רשאי הקהל שנדוהו יש לדונם לכף זכות כי מפני שרוב העולם עכשיו אינם בני תורה קרוב הדבר לבא לידי תקלה גדולה ונמצא ש"ש מתחלל וכל כיוצא בזה מצוה ומנהג ותקון וגדולה מזו אמרו ב"ד מכין ועונשין שא מה"ד ואין העשיר ההוא נגרע מערכו בכך מוטב שיתנדה זכאי ולא ראוי לכך משיתנדה חייב וראוי לכך עכ"ל. הרי מפורש יוצא מפ"ק דיש מצוה ותקון לכל ב"ד להעניש למי שאינו חייב באותו העונש מחשש שלא יצא תקלה ח"ו ומביא הא דמכין ועונשין שלא מן הדין. והדבר פשוט וברור דמה שהוצרך מרן החבי"ף להביא אבוהא דרבנן קדישי דסברי הכי הוא לאפוקי מסברת הרב הנמק"י שבפרק ד' מיתות ב"ד (בד"ה גרסינן) וה"ד מרן הב"י בח"מ סי' ב' דס"ל דדוקא סנהדרין יכולים לעשות כן או שיהיו עכ"פ שמוכים מב"ד של ארץ ישראל אבל לא שאר ב"ד, וכן ראיתי להרב שמש צדקה בחיו"ד סי' מ"ח (בד"ה זאת ועוד אחרת) שכתב בשם הרב בני שמואל בקיצור הסברות והדינים סי' ב' שחילק בין סנהדרין בארץ ב"ד בחו"ל ונראה דלשלול סברא זו האריך להביא דדעת כל הרבנים שהביא שם דאין חילוק בין סנהדרין לשאר ב"ד אלא שראיתי שם בשמ"ץ שכתב שאפילו לדברי הרב בני שמואל הנ"ל מ"מ טובי העיר שהמחום רבים עליהם יכולים לדון בחו"ל ד"נ ומכות ועונשים אם נראה להם שצורך שעה וכו' ולפי זה בנדון שביד ימין שהב"ד וטובי העיר מסכימים בדבר כח בידם לעשות משום מיגדר מילתא:
ודע דהא דמכין ועונשין וכו' היו מתנהגים בה גם קודם מתן תורה כמו שמתבאר מדברי התוס' על התורה בפרשת וישב על פסוק הוציאוה ותשרף שפי' רא"פ מקשאה דבת כהן היתה ודנוה שרפה והקשו עליו דלא היה התראה ועדים ועוד שהיתה פנויה ואין בת כהן בשרפה אלא כשהיא ארוסה ותירץ ר"י איש ירושל' שדור פרוץ היה וחייבוה כדי שלא ירגילו בדבר עי"ש:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |