שו"ת צמח צדק (קרוכמל)/פה
|
< הקודם · הבא > |
- שאלה פ"ה
ברך לקחתי וברך לו אשיב, כהלכה וכענין שואל ומשיב, ושומע ומקשיב, האלוף התורני כמהר"ר בנימן וואלף יצ"ו:
עתה באתי להודיעך כי האירו אל עבר פני דבריך, ולפי שברוחך פי שנים, על כן שאלת בשתים, ובתושיה לך כפלים: א' תוספות דע"פ בדין נטילה, ב' בדין ממון לחלק בין מתנה ומחילה ונזכרתי את אשר הוב' בפוסקי, האחרוני' שלא להיות נבהל להשיב בדין ממון וביותר צריך אני ליזהר שלא לבדוק אחר ב"ד דהק"ק ההיא אמנם על דין נטילה אמרתי להשיב כנלע"ד בפשיטות:
והנה תורף דבריך הוא שמצאת בנחלת צבי שהוקשה לו אהא דכתב הרב ב"י בא"ח סימן קנ"ח וז"ל מדברי התוספות בערבי פסחים בענין נטל ידו לטבול צריך ליטול ידו בטבול שני משמע דאם נטל ידיו לדבר שטבולו במשקה ורוצה אחר כך לאכול לחם אין אותה נטילה עולה לו עד כאן לשון ב"י וכן פסק הש"ע התם:
וכתב הוא עליו וז"ל ולא ידעתי למה משמע כן מדברי התו' הלא אין ספק דכוונת התוספות לומר דמשום הכי לא משני התלמוד כך משום דקושטא דמילתא הוא שאותה נטילה עולה וכו' עכ"ל ונראה מדבריך דחששת לקימחיה ולי נראה שבמעט עיון יש להשכיל כי דברי הרב ב"י נכונים המה ואין לפקפק עליהם כלל דאיתא התם בערבי פסחים דף קט"ו ע"ב נטל ידיו בטבול ראשון נוטל ידיו בטבול שני וכו' ומסיק התם נטילת ידים תרי זימנא למה לי הא משא ליה חדא זימני אמרי כיון דבעו למימר אגדתא והלולא דילמא אסוחי אסחי לדעתיה ונגע כתבו התוס' בד"ה אסוחי וכו' וז"ל תימא מה צריך להאי טעמא תיפוק ליה דנטילה ראשונה לא היתה לשם קדושה אלא שלא יטמא את המשקין וי"ל דס"ד כיון שנטל יועיל אפילו לנהמא דלחולין לא בעי כוונה לכך צריך להאי טעמא עכ"ל התוספות ביאור דבריהם כך הוא תימא מה צריך להאי טעמא דאסוחי מסחי וכו' דמשמע מיניה אי ידעינן דלא אסח לדעתיה או מי לא הוי מפסיק באגדתא אלא היה אוכל מיד אחר נטילה לטבול במשקה לא היה צריך ליטול אחר כך ללחם והא ליתא דהא אפילו לא נגע צריך נטילה אחרת ללחם כיון שלא נטל תחלה לשם קדושה וכו' ועושים תימה מזה משום דאזלי לטעמייהו מה שכתבו לעיל מיניה בד"ה כל שטבולו במשקה וכו' והוכיחו כך מסדר הסיבה דכיצד מברכין דף מ"ג, דאם לא נטל ידיו תחלה לשם קדושה צריך ליטול ידיו אח"כ ללחם והאי תימה קאי אפילו למאי דק"ל דלחולין לא בעי כוונה דהא דאמרו בסדר הסיבה אעפ"י שנטל ידו אחת תחלה ליין צריך אח"כ ליטול שתי ידיו לא תימא דלחולין בעי כוונה אלא אפילו למאי דק"ל דלחולין לא בעי כוונה כדמוכח מכמה סוגיות צריך נטילה אחרת ללחם לשם קדושה שהרי אוכל מחמת מאכיל צריך נטילה אע"ג דאינו נוגע בידיו כלל אלא ע"כ צריך אתה לומר דמשום קדושה צריך נטילה ללחם הוא הדין נמי אפילו מי שנטל ידיו כבר והיו ידיו טהורות צריך נטילה ללחם אי לא נטל תחלה לשום קדושה אפילו למאי דקיימא לן דלחולין לא בעי כוונה וזה נראה להו לתוספות על פי האמת לכך עושים מזה תימה תיפוק ליה דנטילה ראשונה לא היתה לשם קדושה וכו' ומתרצים וי"ל דס"ד וכו' פירוש דמשום הכי לא קאמר האי טעמא משום דסלקא דעתך כיון שנטל יועיל אפילו לנהמא אף על פי שלא נטל תחלה לשם קדושה משום דקיימא לן דלחולין לא בעו כונה לכך סלקא דעתך למימר כך דיועיל לנהמא אף על פי שלא נטל תחלה לשם קדושה וברייתא דכיצד מברכין מסדר הסיבה דהוכיחו התוספות מינה דצריך נטילה לשם קדושה אפשר דלא שמיע להו לכך צריך להאי טעמא אסוחי אסחי דעתיה וכו' לפי זה לתוס' קושטא דמילתא הוא דנטילה לדבר שטבולו במשקה לא מהני ללחם כמו שעושים התוספות תימה מזה אלא שלא רצה בתלמוד למימר האי טעמא משום דאיכא למיטעי ולומר כיון דקיימא לן דלחולין לא בעי כונה מועיל אפילו לנהמא אבל האמת הוא לדברי התוספות אפילו למאי דקיימא לן דלחולין לא בעי כונה צריך נטילה אחרת ללחם אי לא הוי נטילה ראשונה לשם קדושה כמו שהוכיחו מסדר הסיבה דכיצד מברכין:
ושפיר כתב הרב ב"י בא"ח סימן קצ"ח דמשמע ליה כך מדברי התוספות דערבי פסחים וכו' וניחא ליה לאתויי דברי התוספות מה שכתבו בשמועה זו בד"ה אסוחי אסחי וכו' ולא מייתי דברי התוספות בד"ה כל שטבולו במשקה וכו' דכתבו כך להדיא שם משום דלא תימא דלא קאי הכי למסקנא שהרי קאמר במסקנא טעם על נטילה שנייה משום אסוחי אסחי דעתיה וכו' ותיתי לומר אי סלקא דעתך דהאמת כן הוא שצריך נטילה אחרת לשם קדושה כמו שכתבו התוספות בד"ה כל שטבולו במשקה וכו' למה צריך האי טעמא משום אסוחי אסחי דעתיה וכו' תיפוק ליה משום דנטילה ראשונה לא היתה לשם קדוש' כמו שהוקשו באמת בתוס' אלא ודאי דלמסקנא לא קאי הכי לכך מייתי התוספות דלקמן למימרא דאפי' למסקנא דמסיק ואמר טעמא משום אסוחי אסחי משמע ליה מדברי התו' דלקושט' דמילת' הדין הוא דצריך נטילה אחרת לשם קדושה וכדפירשתי:
ומה מאוד מתקו דברי הרב ב"י שכתב דמשמע ליה כך מדברי התוספות וכו' וגם כתב לבסוף וצריך עיון משום דודאי הדבר הזה צ"ע קצת לכל מעיין מפני שאם האמת כן הוא דללחם צריך נטילה אחרת משום קדושה ודאי הוה ליה לתלמודא למימר האי טעמא ושינוייא דתוספות דלכך לא קאמר האי טעמא משום דס"ד וכו' שינוייא דחיקא היא אבל התוספות גופייהו דעשו תימה מזה וכתבו וי"ל דס"ד וכו' בודאי סבירא להו לקושטא דמילתא דאפילו לפי מאי דקיימא לן דלחולין לא בעי כונה צריך נטילה אחרת ללחם אי לא היתה נטילה ראשונה לשם קדושה:
ולפי שכל זה נראה לענ"ד פשיטות על כן לא רציתי לעיין בשום ספר אפילו בספר ים של שלמה שרמז עליו, דבלאו הכי טרידנא טובא ואם יש לך להשיב על זה תודיעני ויהיו דבריך נוחים לי מאוד:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |