ספר הישר לרבנו תם/א
|
|
בשמעתא קמיית' אין לי אלא הן צרותיהן מניין ת"ל לצרור ואין לי אלא צרותיהן צרות צרותיה' מניין ת"ל לצרור ולא לצור האי ואין לי אלא צרות צרותיהן וכו' שיבוש הוא ברוב מקומו' בספרי' כמו כן ופירש משוב' הוא הי' כדי לפרש מנה"מ אכולא מלת' דמתניתן דכי אמרי בשילהי שמעת' (ד' ח' ע"א) צרות ערוה לא צריכא קרא כי איצטרך קרא למישרי צרה שלא במקום מצוה וקשיא לי מהך ראי' דוודאי אית לי' פירוקא דאי לאו עליה הוה אסרנא אחות אשה וצרה בין במקום מצוה דאין עשה דוחה ל"ת בין שלא במקום מצוה להכי היה צריך לאשמועינן צרת צרה ועליה למישרי כולה שלא במקום מצוה וקשיא לן עלה מסברא דנפשין והא קתני אין לי אלא הן צרות מניין ופרקינן משום צרות הן וצרותיהן נמי משום היתר שלא במקום מצוה כדפריך תלמודא לעיל גבי ערוה לא צריכה קרא ומשני ואם איתא דגרסינן להאי צרות צרותיהן לית לן פירוקי' ותו דלקמן אמרינן על המשנה דצרות צרותיהן מנא הני מילי אמר רב יהודה לצרור התור' ריבת' צרות הרבה מאי טעמ' קאבעי לי' תלמודא צרות צרות טפי מצרה גופא דכי היכא דילפת בשמעתא קמיית' צרה הכי נמי יליף צרות צרה אלא וודאי לא גרסינן ליה ופירוש משובש הוא וא"ת אפילו כי לא גרסינן ליה אמאי קאבעי לעיל האמרינן צרות ערוה לא צריכא קרא י"ל כי קבעי ליה אליבא דמ"ד ערוה לא איצטרך קרא ומשום צרות ערוה הא איצטרך קרא ולדידי' קבעי צרות צרה מנה"מ ורב יהודה כוותי' סבר ורב אשי דאמר סברא היא וכו' סבר כמ"ד לא צריכא צרות ערוה קרא.