2,169
עריכות
רש"ש/סנהדרין/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הוספות
אין תקציר עריכה |
(הוספות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חלקי}} | {{חלקי}} | ||
'''גמ' הדוב והנמר והברדלס כו'.''' כצ"ל: | |||
'''שם אין מוסיפין על העיר כו'.''' ופירש [[רש"י/סנהדרין/ב/א|רש"י]] ירושלים. וכתב ה[[ברטנורא/סנהדרין/א#א|רע"ב]] {{ממ|והוא מ[[פירוש המשנה לרמב"ם/סנהדרין/א#א|הרמב"ם]]}} דאין מוסיפין קדושה כו'. וק"ל מדוע לא תני כל העיירות המוקפות חומה דקדושות גם כן לענין שילוח מצורעים {{ממ|[[משנה/כלים/א#ז|פ"א דכלים מ"ז]]}}. ולפי מ"ש הרע"ב [[ברטנורא/סנהדרין/א#א|שם]] {{ממ|והוא מ[[ר"ש/סנהדרין/א#א|הר"ש]]}} דדוקא מוקפות חומה מימות יהושע בן נון [ועי' רש"י מגילה {{ממ|[[רש"י/מגילה/י/ב|י' ב']]}} ד"ה כל המצות ובשבועות [[רש"י/שבועות/טז/א|ע"ז סע"א]]] אולי אף סנהדרי של ע"א לא מהני להרחיב החומה. אבל ק"ק גם משאר עיירות שאינן מוקפות חומה דקודושת גם כן לענין הוצאת אבנים המנוגעות מהן, כמ"ש שם התוי"ט. וכמו כן קשה מהר הבית דהוא נגד מחנה לויה ומשתלחין ממנו זבים כו'. ועי' תוס' שבועות {{ממ|[[תוספות/שבועות/טו/א#ויוצא|טו.]]}} ד"ה ויוצא. ואולי גם עליו אין יכולים להוסיף כי משכו שהוא ה' מאות אמה על המ"א הוא מרומז בקרא דרוחב חמשים בחמשים {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כז#יח|שמות כז יח]]}} שיהיה שטחו נ' פעמים כחצר המשכן כמו שכתב המפרש המכונה בשם רש"י בדברי הימים {{ממ|[[רש"י/דברי הימים א/כח#יט|א' כח יט]]}} אלא שלשונו מגומגם שם. וכל שכן שלא היו רשאין להוסיף על ההיכל כי הכל בכתב כו'{{הערה|לשון הכתוב בדברי הימים {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים א/כח#יט|שם]]}}.}}. רק על המזבח שהוסיפו לדעת ר' יוסי בבית שני מקרא דרשו כדאיתא בזבחים {{ממ|[[בבלי/זבחים/סב/א|סב]]}} ומה שהוסיפו על רוחב האולם לעשותו י"א אמה ובבית שלמה לא היה אלא עשרה אפרש אי"ה במדות: | |||
- כאן חסר - | |||
'''רש"י ד"ה מיאונין. דכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון.''' הנודע ביהודה ב[[נודע ביהודה/ב/אבן העזר/קיד|מהדורא תניינא חלק אבן העזר סימן קי"ד]] וכן בתור"ע {{ממ|[[תוס' רבי עקיבא איגר/סנהדרין/א#ב|אות ב]]}} הבינו דר"ל כעין גט של תורה. וקהו בזה דהיכן מצינו בגט שיהא צריך ג'. ולי אפשר לומר דכוונתו על חליצה שהיא כעין מיאון שהיבם ממאן ליבמה כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כה#ז|דברים כה ז]]}} מאן יבמי וגו'{{הערה|ועי' כעין זה ב[[מהר"ם שיף/סנהדרין/ב/א|מהר"ם שיף]] {{ממ|ד"ה במשנה}} שכוונת רש"י כעין חליצה דאורייתא שמיאון דומה לחליצה לפי ששניהם נעשים באמירה.}}: | '''רש"י ד"ה מיאונין. דכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון.''' הנודע ביהודה ב[[נודע ביהודה/ב/אבן העזר/קיד|מהדורא תניינא חלק אבן העזר סימן קי"ד]] וכן בתור"ע {{ממ|[[תוס' רבי עקיבא איגר/סנהדרין/א#ב|אות ב]]}} הבינו דר"ל כעין גט של תורה. וקהו בזה דהיכן מצינו בגט שיהא צריך ג'. ולי אפשר לומר דכוונתו על חליצה שהיא כעין מיאון שהיבם ממאן ליבמה כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כה#ז|דברים כה ז]]}} מאן יבמי וגו'{{הערה|ועי' כעין זה ב[[מהר"ם שיף/סנהדרין/ב/א|מהר"ם שיף]] {{ממ|ד"ה במשנה}} שכוונת רש"י כעין חליצה דאורייתא שמיאון דומה לחליצה לפי ששניהם נעשים באמירה.}}: | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||