רש"י/סנהדרין/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף

'''גזילות.''' כופר בפקדון דמששלח בו יד הוי גזלן וכן החוטף מיד חבירו הוי גזלן כגון ויגזול את החנית מיד המצרי (שמואל ב כג) אבל לוה ולא שילם לא מיקרי גזלן דמלוה להוצאה ניתנה:

'''וחבלות.''' החובל בחבירו חייב בחמשה דברים כדאמרינן בבבא קמא (דף פד.) ואיש כי יתן מום בעמיתו וגו' כן יעשה לו בממון ובגמ' פריך היינו דיני ממונות:

'''תשלומי כפל.''' דגניבה שנמצא בידו דכתיב (שמות כב) אם המצא תמצא בידו וגו':

'''מוציא שם רע.''' לא מצאתי לבתך בתולים וגו' וענשו אותו מאה כסף וגו' (דברים כב):

'''דיני נפשות.''' דאם אמת היה שזינתה תחתיו היא בסקילה ודיני נפשות בעינן כ"ג (לקמן בפירקין{{הערה|צ"ל '''כדלקמן במתניתין'''. מסורת הש"ס.}}) (דף טו.):

'''מכות.''' מלקות ארבעים טעמא דר' ישמעאל ורבנן מפרש בגמרא (דף י.) מקראי:

'''עיבור השנה.''' שהיו ב"ד יושבין ורואין אם צריכין לעבר מפני האביב והתקופה כדאמרינן בגמרא מילתיה דר' שמעון מיפרשא בגמרא בברייתא (דף י:):

'''חליצה בשלשה.''' ביבמות יליף לה בפרק מצות חליצה (דף קא.):

'''מיאונין.''' יתומה קטנה שהשיאוה אמה ואחיה לדעתה יוצאה בלא גט במיאון כל זמן שלא גדלה תחתיו ובשלשה בעינן דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון{{הערה|הנודע ביהודה ורבי עקיבא איגר למדו בדעת רש"י שתקנו מיאון בשלשה כעין גט דאורייתא שצריך שלשה, והקשו מנין שגט צריך שלשה. ו[[רש"ש/סנהדרין/ב/א|הרש"ש]] דחה קושייתם שכוונת רש"י שתקנו מיאון כעין חליצה דאורייתא, שאף היא קרויה מיאון כלשון הפסוק 'מאן יבמי'.}} ומיאונין דרבנן דמדאורייתא אפילו מיאון לא בעיא דאין קדושי קטנה כלום אלא אם כן קדשה אביה דכתיב (דברים כב) את בתי נתתי לאיש הזה:

'''הערכין המטלטלין.''' בגמרא מפרש (דף יד:):

'''אחד מהם כהן.''' דכתיב כהן בפרשה כערכך הכהן וגו' (ויקרא כז):

'''והקרקעות.''' של הקדש צריך ט' והעשירי כהן לשומן אם בא לפדותן בגמ' (דף טו.) מפרש ויליף להו מקראי:

'''ואדם.''' הבא לפדות עצמו מיד הקדש צריך עשרה לשומו ובגמרא (שם) פריך אדם מי קדיש:

'''כמיתת בעלים.''' אם היה נידון בחיוב מיתת בית דין דבעי עשרים ושלשה כך מיתת השור דהאי בעליו יומת קרא יתירא להך דרשה ולא דנתחייב קטלא כדמפרש טעמא בגמ' (שם):

'''הזאב והארי כו'.''' שהמיתו אדם ונידונין בסקילה כשור דאמרינן בב"ק אחד שור ואחד כו' בשור שנגח את הפרה (דף נד:):

'''נביא השקר.''' בחנק בגמ' (דף טז.) בעי מנלן דבעי שבעים ואחד:

'''סנהדריות.''' שהיו מושיבים סנהדרי קטנה של כ"ג בכל עיר ועיר כדכתיב (דברים טז) תתן לך בכל שעריך וצריכין בית דין הגדול שבלשכת הגזית לצאת ולהושיבם וכו' יליף בגמ' (דף טז:):

'''בספר.''' כרך המבדיל בין ישראל לנכרים ובלע"ז מרק"א ובגמרא (שם) מפרש טעמא: