12,989
עריכות
(הטקסט מאוחר יותר) |
(לימוד מסכת פסחים לישועת שב"ם ולע"נ נב"פ זצ"ל) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
ואל ישנה אדם מפני המחלוקת כיוצא בו | |||
המוליך פירות שביעית ממקום שכלו | |||
למקום שלא כלו או ממקום שלא כלו למקום | |||
שכלו חייב לבער ר' יהודה אומר צא והבא | |||
לך אף אתה: '''גמ'''' מאי איריא ערבי פסחים | |||
אפילו ערבי שבתות וערבי ימים טובים נמי | |||
דתניא העושה מלאכה בערבי שבתות | |||
וימים טובים מן המנחה ולמעלה אינו רואה | |||
סימן ברכה לעולם התם מן המנחה ולמעלה | |||
הוא דאסור סמוך למנחה לא הכא מחצות | |||
אי נמי התם סימן ברכה הוא דלא חזי אבל | |||
שמותי לא משמתינן ליה הכא שמותי נמי | |||
משמתינן ליה גופא העושה מלאכה בערבי | |||
שבתות ובערבי ימים טובים מן המנחה | |||
ולמעלה ובמוצאי שבת ובמוצאי יו"ט | |||
ובמוצאי יום הכפורים ובכל מקום שיש שם | |||
נידנוד עבירה לאתויי תענית ציבור אינו | |||
רואה סימן ברכה לעולם: ת"ר יש זריז | |||
ונשכר ויש זריז ונפסד יש שפל ונשכר ויש | |||
שפל ונפסד זריז ונשכר דעביד כולי שבתא | |||
ולא עביד במעלי שבתא זריז ונפסד דעביד | |||
כולי שבתא ועביד במעלי שבתא שפל | |||
ונשכר דלא עביד כולי שבתא ולא עביד | |||
במעלי שבתא שפל ונפסד דלא עביד כולי | |||
שבתא ועביד במעלי שבתא אמר רבא הני | |||
נשי דמחוזא אע"ג דלא עבדן עבידתא במעלי | |||
שבתא משום מפנקותא הוא דהא כל יומא | |||
נמי לא קא עבדן אפילו הכי שפל ונשכר | |||
קרינן להו רבא רמי כתיב [[תנ"ך/תהלים/נז#יא|כי גדול עד | |||
שמים חסדך]] וכתיב [[תנ"ך/תהלים/קח#ה|כי גדול מעל שמים | |||
חסדך]] הא כיצד כאן בעושין לשמה וכאן | |||
בעושין שלא לשמה וכדרב יהודה דאמר | |||
רב יהודה אמר רב לעולם יעסוק אדם | |||
בתורה ומצות אף על פי שלא לשמה | |||
שמתוך שלא לשמה בא לשמה: תנו רבנן | |||
המצפה לשכר אשתו וריחים אינו רואה סימן ברכה לעולם שכר אשתו | |||
מתקולתא ריחייא אגרתא אבל עבדה ומזבנה אישתבוחי משתבח בה | |||
קרא דכתיב [[תנ"ך/משלי/לא#כד|סדין עשתה ותמכור]]: ת"ר המשתכר בקנים ובקנקנים | |||
אינו רואה סימן ברכה לעולם מאי טעמא כיון דנפיש אפחזייהו שלטא | |||
בהו עינא: תנו רבנן תגרי סימטא ומגדלי בהמה דקה וקוצצי אילנות | |||
טובות ונותנין עיניהן בחלק יפה אינו רואה סימן ברכה לעולם מאי טעמא | |||
דתהו ביה אינשי: ת"ר ד' פרוטות אין בהן סימן ברכה לעולם שכר כותבין | |||
ושכר מתורגמנין ושכר יתומים ומעות הבאות ממדינת הים בשלמא שכר | |||
מתורגמנין משום דמיחזי כשכר שבת ומעות יתומים נמי לאו בני מחילה | |||
נינהו מעות הבאות ממדינת הים משום דלאו כל יומא מתרחיש ניסא אלא | |||
שכר כותבין מאי טעמא א"ר יהושע בן לוי כ"ד תעניות ישבו אנשי כנסת | |||
הגדולה על כותבי ספרים תפילין ומזוזות שלא יתעשרו שאילמלי מתעשרין | |||
אין כותבין: ת"ר כותבי ספרים תפילין ומזוזות הן ותגריהן ותגרי תגריהן וכל | |||
העוסקין במלאכת שמים לאיתויי מוכרי תכלת אינן רואין סימן ברכה לעולם | |||
ואם עוסקין לשמה רואין: בני ביישן נהוג דלא הוו אזלין מצור לצידון | |||
במעלי שבתא אתו בנייהו קמיה דר' יוחנן אמרו לו אבהתין אפשר להו | |||
אנן לא אפשר לן אמר להו כבר קיבלו אבותיכם עליהם שנאמר [[תנ"ך/משלי/א#ח|שמע בני | |||
מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך]]: בני חוזאי נהגי דמפרשי חלה מארוזא | |||
אתו ואמרו ליה לרב יוסף אמר להו ניכלה זר באפייהו איתיביה אביי דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור | |||
{{שומר דף בבלי|אי}} | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
'''לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אע"פ שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה.''' | '''לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אע"פ שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה.''' | ||
שורה 7: | שורה 67: | ||
הטעם שהוצרך האדם לשלא לשמה כדי להגיע ללשמה. מכתב מאליהו {{ממ|ח"א יש קונה עולמו בשעה אחת עמוד 25}}. | הטעם שהוצרך האדם לשלא לשמה כדי להגיע ללשמה. מכתב מאליהו {{ממ|ח"א יש קונה עולמו בשעה אחת עמוד 25}}. | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: פסחים]] |