בבלי/פסחים/מד/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תיקון טעות - הוקלד בטעות העמוד הבא
(לימוד מסכת פסחים לישועת שב"ם ולע"נ נב"פ זצ"ל)
 
(תיקון טעות - הוקלד בטעות העמוד הבא)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
ליתן טעם כעיקר שאם שרה ענבים במים
לענין חמץ בפסח נמי אין הכי נמי ולאפוקי
ויש בהן טעם יין חייב מכאן אתה דן לכל
מדאביי דאמר יש הקטרה לפחות מכזית
התורה כולה ומה נזיר שאין איסורו איסור
קמשמע לן דהקטרה לאו לפחות מכזית
עולם ואין איסורו איסור הנאה ויש היתר  
יתיב רב דימי וקאמר לה להא שמעתא אמר
לאיסורו עשה בו טעם כעיקר כלאים שאיסורו
ליה אביי לרב דימי וכל איסורין שבתורה
איסור עולם ואיסורו איסור הנאה ואין היתר
אין היתר מצטרף לאיסור והתנן המקפה
לאיסורו אינו דין שיעשה טעם כעיקר והוא
של תרומה והשום והשמן של חולין ונגע
הדין לערלה בשתים הא מני רבנן היא ורבי
טבול יום במקצתן פסל את כולן המקפה של
יוחנן דאמר כרבי עקיבא הי ר"ע אילימא ר"ע
חולין והשום והשמן של תרומה ונגע טבול
דמתני' דתנן רבי עקיבא אומר נזיר ששרה
יום במקצתן לא פסל אלא מקום מגעו
פתו ביין ויש בו לצרף כדי כזית חייב וממאי
בלבד והוינן בה מקום מגעו אמאי פסולה
דמפת ומיין דילמא מיין לחודיה וכי תימא
הא בטלי להו תבלין ברוב ואמר רבה בר
מיין לחודיה מאי למימרא הא קמדאע"ג
בר חנה מה טעם הואיל וזר לוקה עליהן
דתערובת אלא ר"ע דברייתא דתניא ר"ע
בכזית היכי דמי לאו משום דהיתר מצטרף
אומר נזיר ששרה פתו ביין ואכל כזית מפת
לאיסור לא מאי כזית דאיכא כזית בכדי
ומיין חייב ור"ע טעם כעיקר מנא ליה יליף
אכילת פרס וכזית בכדי אכילת פרס דאורייתא
מבשר בחלב לאו טעמא בעלמא הוא ואסור
היא אאין אי הכי אמאי פליגי רבנן עליה
הכא נמי לא שנא ורבנן מבשר בחלב לא
דר"א בכותח הבבלי אלא מאי משום דהיתר
גמרינן דחידוש הוא ומאי חידוש אילימא
מצטרף לאיסור סוף סוף אמאי פליגי רבנן
דהאי לחודיה והאי לחודיה שרי ובהדי הדדי
עליה דר"א בכותח הבבלי אלא הנח לכותח
אסור כלאים נמי האי לחודיה והאי לחודיה
הבבלי דלית ביה כזית בכדי אכילת פרס אי
שרי ובהדדי אסור אלא דאי תרו ליה כולי
בעיניה דקשריף וקאכיל ליה בטלה דעתיה
יומא בחלבא שרי בשיל ליה בשולי אסור ור"ע
אצל כל אדם ואי משטר קשטר ואכיל לית
נמי בשר בחלב ודאי חידוש הוא אלא יליף
ביה כזית בכדי אכילת פרס איתיביה שתי
מגיעולי נכרים גיעולי נכרים לאו טעמא
קדירות אחת של חולין ואחת של תרומה
בעלמא הוא ואסור הכא נמי ל"ש ורבנן
ולפניהן שתי מדוכות אחת של חולין ואחת
גיעולי נכרים נמי חידוש הוא דהא כל נותן
של תרומה ונפלו אלו לתוך אלו מותרין
טעם לפגם מותר דגמרינן מנבילה והכא
שאני אומר תרומה לתוך התרומה נפלה
אסור ורבי עקיבא כדרב חייא בריה דרב
וחולין לתוך חולין נפלו ואי אמרת כזית בכדי
הונא דאמר לא אסרה תורה אלא בקדירה
אכילת פרס דאורייתא אמאי אמרינן שאני
בת יומא הלכך לאו נותן טעם לפגם הוא
אומר תרומה לתוך כו' א"ל הנח לתרומת
ורבנן קדירה בת יומא נמי לא אפשר דלא
תבלין דרבנן איתיביה שתי קופות אחת
פגמה פורתא א"ל רב אחא בריה דרב אויא
של חולין ואחת של תרומה ולפניהם ב'
לרב אשי מדרבנן נשמע לרבי עקיבא מי
סאין אחת של חולין ואחת של תרומה ונפלו
לא אמרי רבנן משרת ליתן טעם כעיקר
אלו לתוך אלו מותרין שאני אומר חולין
מכאן אתה דן לכל איסורין שבתורה לרבי
לתוך חולין נפלו תרומה לתוך תרומה נפלה
עקיבא נמי משרת להיתר מצטרף לאיסור
ואי אמרת כזית בכדי אכילת פרס דאורייתא
מכאן אתה דן לכל איסורין שבתורה כולה א"ל  
אמאי אמרינן שאני אומר אמר ליה הנח
{{שומר דף בבלי|משום}}
לתרומה בזמן הזה דרבנן והאי משרת להכי
הוא דאתא האי מיבעי ליה לכדתניא משרת   
{{שומר דף בבלי|ליתן}}




תפריט ניווט