שו"ת הרא"ש/ח/יא: הבדלים בין גרסאות בדף

עוד ציין שם הר"ן לדעת הרשב"א בתשובה {{ממ|[[שו"ת הרשב"א/א/תרסח|ח"א סימן תרסח]]}} שהצריך היתר כשבא מעשה לידו, וכן הביאו הב"ח {{ממ|[[ב"ח/יורה דעה/רי#ג|יו"ד סימן ר"י ס"ג]]}} והבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/יורה דעה/רי|שם]]}} מתשובת הרשב"א {{ממ|[שו"ת הרשב"א/א/תרסח|שם]] ו[[שו"ת הרשב"א/ג/שלא|ח"ג סימן שלא]]}} והרמב"ן {{ממ|[[שו"ת הרמב"ן/רסה|סימן רסה]]}}. וברשב"א שם כתב שאף שבגמרא לא הצריכו התרה אלא בנידוי, אבל לחשש בעלמא חושש אני לרווחא דמילתא אפילו בשבועות ונדרים, וכן כתב הרמב"ן שאף שבנדר לא נתפרש בגמרא אף על פי כן אני חושש לו. ומכל מקום כתב הרשב"א שסגי בהיתר בעלמא בפני שלשה כנדרים דעלמא. אך הוסיף להביא תשובת הגאונים שהצריכו בנשבע או נדר בחלום התר בעשרה. עוד הביא הבית יוסף דעת הכלבו {{ממ|קט: ד"ה תשובה לגאון}} שכתב אף הוא כדעת הרא"ש שאין צריך שאלה בנודר בחלום, אלא שהוסיף שאם רצה לעשות מדה יתירה חכם מתיר לו, כשם שנידוהו בחלום שמביא עשרה בני אדם ומתירין לו אע"פ שאינו צריך שהרי קיימא לן {{ממ|[[בבלי/גיטין/נב/א|גיטין נב.]]}} דדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין.