166,505
עריכות
חק יעקב/אורח חיים/תמו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תוספות קישורים
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תוספות קישורים) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{עוגןמ|א}} '''ויבערנו מיד.''' ויברך על ביעור חמץ כ"כ | {{עוגןמ|א}} '''ויבערנו מיד.''' ויברך על ביעור חמץ כ"כ ה[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מ"א]] וכ"כ לעיל [[מגן אברהם/אורח חיים/תלה#סוף|ס"ס תל"ה]] אע"ג דמדאורייתא כבר יצא בביטול מ"מ צריך לברך כמו בשאר מצות דרבנן ואף בנתחמץ תוך הפסח יש לברך ואפשר דאפי' בתערובת משהו דהוא ג"כ דרבנן יש לברך על ביעור אכן המ"א כ' דאין לברך על התערובת משהו ועמ"ש לעיל [[חק יעקב/אורח חיים/תלה#ה|סי' תל"ה סק"ה]]: | ||
{{עוגןמ|ב}} '''ואם הוא י"ט.''' לכאורה משמע דדוקא בי"ט אסור לשורפו משא"כ בעי"ט מותר להצית בו את האור סמוך לחשיכה והיא דולקת והולכת בי"ט ול"ד לדעיל סי' רנ"ה דאסור להדליק עד שיצית האור ברובו דהתם מדליק כדי שיהנה ממנו כדי להתחמם וכיוצא בזה על כן חיישינן וגזרינן שמא יחתה משא"כ כאן אכן בתשו' הרשב"א סי' ע"א כ' דלמאן דאוסר לשרוף החמץ בי"ט אסור ג"כ להצית בו את האור מעי"ט והיא דולקת והולכת בי"ט וכדאיתא בירושלמי כן גבי שמן שריפה ובמדורת קדשים עכ"ל: | {{עוגןמ|ב}} '''ואם הוא י"ט.''' לכאורה משמע דדוקא בי"ט אסור לשורפו משא"כ בעי"ט מותר להצית בו את האור סמוך לחשיכה והיא דולקת והולכת בי"ט ול"ד לדעיל [[שולחן ערוך/אורח חיים/רנה|סי' רנ"ה]] דאסור להדליק עד שיצית האור ברובו דהתם מדליק כדי שיהנה ממנו כדי להתחמם וכיוצא בזה על כן חיישינן וגזרינן שמא יחתה משא"כ כאן אכן בתשו' הרשב"א סי' ע"א כ' דלמאן דאוסר לשרוף החמץ בי"ט אסור ג"כ להצית בו את האור מעי"ט והיא דולקת והולכת בי"ט וכדאיתא בירושלמי כן גבי שמן שריפה ובמדורת קדשים עכ"ל: | ||
{{עוגןמ|ג}} '''יכפה עליו כלי.''' דעת הטור אפי' לא בטלו ג"כ אסור לבערו וכן נראה ממשמעות הרמב"ם פ"ג מה' חמץ ולא אמרינן מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך ונתבאר הרבה טעמים על זה עיין בכסף משנה שם ובמ"מ ובתשו' מהר"מ מלובלין סי' ך' ואפי' טלטול לא התירו כגון להטיל אותו לים או לזרות לרוח אכן באמת דעת שאר גדולי פוסקים מבואר דדוקא בביטול דאינו עובר על בל יראה סגי בכפיית כלי אבל בלא ביטל אתי לאו דב"י ודחי עכ"פ טלטול דרבנן ואפי' לשרוף מותר דאמרינן גם כן מתוך שהותרה הבערה לצורר הותרה שלא לצורך כמ"ש הר"ן והר"ר יחיאל בטור ורש"י והגהות מיימוני והריב"ש בתשובה סי' ת"א וסמ"ק והאגודה פ"ק דפסחים והכל בו סיים ומיירי שבטל קודם זמנו והרמב"ם ז"ל אוקמה כשלא בטל ואין הכל מודים לו עכ"ל וכן משמע קצת בסוגיא דש"ס פ"ק דפסחים דף ה' ע"ב גבי ש"מ לא אמרינן וסוגיא דתוס' שם דלא כפי' הכ"מ אליבא דרמב"ם יע"ש וכן יש לכאורה לדקדק מדברי רב עצמו דא' יכפה עליו כלי דאם איתא דמיירי אף בלא ביטלו א"כ הא דקאמר שם בש"ס אמר רבי יהודה אחר רב הבודק צריך שיבטל מ"ט גזירה שמא ימצא גלוסק' יפה ודעתיה עילוה וכו' ולמה לדחוקי כולי האי בטעמו דרב הלא בפשיטות יש לו' טעם דרב כשמעתייהו דדלמא ימצא בי"ט דאז אין יכול לשורפו ולא איצטריך לטעם דחוק דרש"י ותוס' יע"ש אלא ודאי דאף בי"ט מותר לשרפו אם לא ביטל וכ"כ הב"ח אבל הסכמת רוב האחרוני' כמשמעות הפסק בש"ע דאין לו שום תקנה אלא בכפיית כלי וכן נהג מ"ו חמי הגאון זצ"ל ואפי' ע"י אמירה לעכו"ם לזרוק לים ג"כ לא התיר וכן מסיק המ"א מ"מ היכי דנהג היתר נהוג ויש להם על מה שיסמכו כמ"ש שכן דעת גדולי פוסקים: | {{עוגןמ|ג}} '''יכפה עליו כלי.''' דעת הטור אפי' לא בטלו ג"כ אסור לבערו וכן נראה ממשמעות הרמב"ם פ"ג מה' חמץ ולא אמרינן מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך ונתבאר הרבה טעמים על זה עיין בכסף משנה שם ובמ"מ ובתשו' מהר"מ מלובלין סי' ך' ואפי' טלטול לא התירו כגון להטיל אותו לים או לזרות לרוח אכן באמת דעת שאר גדולי פוסקים מבואר דדוקא בביטול דאינו עובר על בל יראה סגי בכפיית כלי אבל בלא ביטל אתי לאו דב"י ודחי עכ"פ טלטול דרבנן ואפי' לשרוף מותר דאמרינן גם כן מתוך שהותרה הבערה לצורר הותרה שלא לצורך כמ"ש הר"ן והר"ר יחיאל בטור ורש"י והגהות מיימוני והריב"ש בתשובה סי' ת"א וסמ"ק והאגודה פ"ק דפסחים והכל בו סיים ומיירי שבטל קודם זמנו והרמב"ם ז"ל אוקמה כשלא בטל ואין הכל מודים לו עכ"ל וכן משמע קצת בסוגיא דש"ס פ"ק דפסחים [[בבלי/פסחים/ה/ב|דף ה' ע"ב]] גבי ש"מ לא אמרינן וסוגיא דתוס' שם דלא כפי' הכ"מ אליבא דרמב"ם יע"ש וכן יש לכאורה לדקדק מדברי רב עצמו דא' יכפה עליו כלי דאם איתא דמיירי אף בלא ביטלו א"כ הא דקאמר שם בש"ס אמר רבי יהודה אחר רב הבודק צריך שיבטל מ"ט גזירה שמא ימצא גלוסק' יפה ודעתיה עילוה וכו' ולמה לדחוקי כולי האי בטעמו דרב הלא בפשיטות יש לו' טעם דרב כשמעתייהו דדלמא ימצא בי"ט דאז אין יכול לשורפו ולא איצטריך לטעם דחוק דרש"י ותוס' יע"ש אלא ודאי דאף בי"ט מותר לשרפו אם לא ביטל וכ"כ הב"ח אבל הסכמת רוב האחרוני' כמשמעות הפסק בש"ע דאין לו שום תקנה אלא בכפיית כלי וכן נהג מ"ו חמי הגאון זצ"ל ואפי' ע"י אמירה לעכו"ם לזרוק לים ג"כ לא התיר וכן מסיק המ"א מ"מ היכי דנהג היתר נהוג ויש להם על מה שיסמכו כמ"ש שכן דעת גדולי פוסקים: | ||
{{עוגןמ|ד}} '''שלא יוכל לטלטלן.''' וראוי ליזהר כל מורה הוראה ליחד חדר או תיבה מסוגרת (וכה"ג כ' בתשו' מהרי"ו סי' קצ"ג לענין חלה ע"ש) כדי כשיחמיץ איזה דבר לשואלו שיכול להשליכו שם מיד ולא יטלטל תו ובאמת ראיתי המנהג שאחר שהחמיץ להם מטלטלין אותו מבית הנשאל לבית השואל והוא איסור גמור ואולי מהאי טעמא אין נזהרין בזה באיסור טלטול לפי שע"פ רוב ההוראות הם רק חומרא בעלמא על כן נוהגין להקל ולטלטל כיון שע"פ הדין מותר באכילה או בהנאה בתיסור משהו לדעת קצת פוסקים לכך מטלטלין אותו חמץ מ"מ אין זה נכון דא"כ יטלטלו ג"כ לבערו מיד להטיל לים גם בב"ח משמע דהסבר' להיפך שכ' וז"ל ותבשיל שנמצא בו חטה אפילו בי"ט שני ישהנו עד ח"ה כיון שאינו חמץ גמור וע"ל סי' תמ"ז: | {{עוגןמ|ד}} '''שלא יוכל לטלטלן.''' וראוי ליזהר כל מורה הוראה ליחד חדר או תיבה מסוגרת (וכה"ג כ' בתשו' מהרי"ו סי' קצ"ג לענין חלה ע"ש) כדי כשיחמיץ איזה דבר לשואלו שיכול להשליכו שם מיד ולא יטלטל תו ובאמת ראיתי המנהג שאחר שהחמיץ להם מטלטלין אותו מבית הנשאל לבית השואל והוא איסור גמור ואולי מהאי טעמא אין נזהרין בזה באיסור טלטול לפי שע"פ רוב ההוראות הם רק חומרא בעלמא על כן נוהגין להקל ולטלטל כיון שע"פ הדין מותר באכילה או בהנאה בתיסור משהו לדעת קצת פוסקים לכך מטלטלין אותו חמץ מ"מ אין זה נכון דא"כ יטלטלו ג"כ לבערו מיד להטיל לים גם בב"ח משמע דהסבר' להיפך שכ' וז"ל ותבשיל שנמצא בו חטה אפילו בי"ט שני ישהנו עד ח"ה כיון שאינו חמץ גמור וע"ל סי' תמ"ז: | ||