174,647
עריכות
תוספות/סוטה/יז/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תיקון עוגנים בד"ה
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (הוספת עוד כמה קישורים פנימיים (היפר לינקים)) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תיקון עוגנים בד"ה) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''{{ | '''{{עוגן1|האלות}} לרבות קללות הבאות מחמת ברכות - תימה לרבי דהכא דריש ר"מ ה"י דהאלות ובפ"ק דהוריות {{ממ|[[תלמוד בבלי/הוריות/ה/א|דף ה.''']]}} אמר ור"מ קהל הקהל לא דריש ותו איכא למיתמה דר"י דריש הכא ה"י דריבויא למעט והתם דריש קהל הקהל לרבויא ותו קשיא דר' יהודה אדרבי יהודה דהכא משמע דלא דריש את האלות ובפ"ק דמנחות {{ממ|[[תלמוד בבלי/מנחות/יא/ב|דף יא:]]}} אמר ר"י סבר את [כל הלבונה] לרבות [קורט] אחר: | ||
'''{{ | '''{{עוגן1|אמר}} רבי תנחום הנקי כתיב - הכא פרש"י דתדרוש הכי טומאה תחת אישך חינקי אבל בסוף פרק שבועת העדות {{ממ|[[בבלי/שבועות/לו/א|שבועות דף לו.''']]}} פירש הנקי בלא יו"ד כמו חנקי וקאי אקרא דבתריה ואת כי שטית דמשמע הכי חנקי ממים המרים האלה ואת כי שטית והתם אמר כי לית ליה לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן בממונא באיסורא אית ליה וסוטה איסורא דאית ביה ממונא הוא ונשאל רבי והא בפ"ק דנדרים {{ממ|[[תלמוד בבלי/נדרים/יא/א|דף יא.]]}} אמר בגמרא מאי לחולין לא חולין ליהוי אלא לקרבן מני מתני' אי ר"מ הא לית ליה מכלל לאו והכי דייק נמי בסוף הפרק {{ממ|[[תלמוד בבלי/נדרים/יג/ב|שם יג:]]}} ובריש פרק שני {{ממ|[[תלמוד בבלי/נדרים/יד/א|דף יד.]]}} אע"ג דאיסורא גרידתא הוא והשיב רבי דהתם נמי איסורא דאית ביה ממונא הוא שאסר ממונו על חבירו: | ||
{{עוגן1|מפני}} שהתכלת דומה לים - בירושלמי דפ"ק דברכות מגיד שהתכלת דומה לים והים דומה לעשבים ועשבים לרקיע ורקיע לכסא והכסא לספיר וכתיב ואראה והנה {{ממ|על}} [אל] הרקיע וגו' {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/י|יחזקאל י]]}}: | |||
'''{{ | '''{{עוגן1|אינו}} כותב וכו' על הנייר אלא על המגילה - תימה בפ' המוציא {{ממ|[[תלמוד בבלי/שבת/עח/ב|שבת דף עח:]]}} דתנן קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין שמע ישראל אמאי לא קתני פרשת סוטה דשיעור זוטא טפי אור"י דפרשת סוטה לא שכיח כפרשת תפילין ואמרינן התם {{ממ|[[תלמוד בבלי/שבת/עח/א|דף עח.''']]}} כל מילתא דשכיח ולא שכיח אזול רבנן בתר שכיח לקולא: | ||
'''{{ | '''{{עוגן1|לא}} על הלוח ולא על הנייר אלא על המגילה - תימה אמאי לא מרבינן כל מילי מוכתב כדאמרינן פרק שני דגיטין {{ממ|[[תלמוד בבלי/גיטין/כא/ב|דף כא:]]}} ספר אין לי אלא ספר מנין לרבות כל דבר ת"ל וכתב מ"מ אם כן מה ת"ל ספר מה ספר שאין בו רוח חיים ורבנן אי כתב בספר כדאמרת אלמא כל היכא דכתיב בספר כ"ע מודו דמרבינן כל מילי בר מדבר שיש בו רוח חיים מיהו לפי' ר"ת לא קשיא מידי דפי' התם בכלל ופרט וכלל דרשינן ליה.''' דחזר וכתב ונתן לה {{ממ|ספר כריתות}} אבל הכא כלל ופרט הוא ואין בכלל אלא מה שבפרט א"נ התם קרא יתירא הוא דקא דריש משום דכתיב תרי זימני וכתב לה ספר כריתות ובירושלמי מקשה ליה נמי הכא כתיב ספר והכא כתיב ספר הכא את אומר כל דבר שהוא בתלוש והכא את אומר הכין שנייא היא הכא דכתיב בספר אבל בגמרא דידן לא אמר התם הכי דאמר אי כתיב בספר כדקא אמרת דהוי מרבינן כל מילי דתלוש בר מדבר שיש בו רוח חיים ירושלמי תניא ר"א בן שמוע אומר אין כותבין על עורות בהמה טמאה אמר ר"ש מכיון דאיתמר למחיקה ניתנה למה אינו כותב תני ר"א [בר שמעון] אומר רואה אני את דברי ר"א בן שמוע מדברי אבא שמא תאמר איני שותה ונמצא השם גנוז על עור בהמה טמאה ותו התם ר' לוי בר סיסי בעי קמיה רבי מגילת סוטה מהו שתטמא את הידים א"ל הרי זו שאלה א"ר יוסי אינה שאלה כלום גזרו על הספרים שיטמאו את הידים לא מפני קדושתן וזו למחיקה נתנה לא צריכא [דלא] הואיל ונתנה למחיקה: | ||