אבני נזר/אבן העזר/כז: הבדלים בין גרסאות בדף

{{מרכז'''שאלה'''}}

 

{{מרכז|'''תשובה'''}}

ה) אלא שראיתי להטוש"ע סי' ד' סעיף כ"ט באב שאומר על העובר שאינו ממנו או על אחד מבניו שאינו בנו נאמן לפוסלו והוא ממזר ודאי, ואם היא אומרת מגוי או מעבד נתעברתי נאמנת שאין הבעל יכול להכחישה בזה, וקשה קושיות הנ"ל, ואפשר לומר דכיון דהבעל אינו נאמן על אשתו לפוסלה, ונהי דנאמן על בנו, אבל על אשתו אינו נאמן, ואם תתאלמן תהי' מותרת לכהונה, ועפ"י דיבורה נאסרת ומתוך שנאמנת על עצמה לפסול נאמנת על בנה להכשיר, וכמו מאן דמכשיר בה מכשיר בבתה, דמתוך שנאמנת על עצמה להכשיר נאמנת גם על בנה להכשיר, ה"נ אמרינן מתוך שנאמנת על עצמה לפסול נאמנת על בנה להכשיר, אף דלכאורה אינו דומה, דהתם אי אפשר שתהי' היא כשרה ובנה פסול, אבל הכא כיון שבכלל דברי' שנבעלה לגוי ומחמת זה לבד פסולה, ועדיין אפשר שהוולד מישראל, י"ל דכיון דלא דיימא מעלמא והגוי ודאי בא עלי', דעל זה נאמנת, לא חיישינן לאחר. דאין ספק מוציא מידי ודאי, דהכי אמרינן סוף פרק אלמנה לכה"ג ללישנא בתרא בין לאביי בין לרבא וללישנא קמא לרבא דהלכתא כוותי' לגבי אביי, דמוכח ממתני' דכהן שבא על פנוי' וילדה אוכלת בתרומה דלא חיישינן שמא הוולד מישראל עיי"ש וכן כתב הה"מ פט"ו הלכה י"ח{{הערה|'''*) הגהה''' לכאורה קשה על זה מה דכתב הרמב"ם פט"ו מה' איסורי ביאה הלכה י"ב באומרת לפלוני ממזר נבעלתי אפי' אותו פלוני מודה לה הוולד ספק, דכשם שזינתה עם זה כך זינתה עם אחר, וקשה הא לא דיימא מעלמא, וכבר נתעורר בזה החלקת מחוקק, ונראה ליישב עפימ"ש הרשב"א קידושין בנתן הוא ואמרה היא אף שהדברים מראין לדעת שלשם קידושין נתן הוי מקדש בלא עדים כיון שאפשר שלשם מתנה, אלא שהם דנין כוונת הלב אין כאן עידי ראי' עיי"ש, ביאור דבריו, דאומדנא שייך לב"ד, אבל אומדן דעת עדים אינו כלום כמ"ש הרמב"ם פכ"ד מהי סנהדרין, וא"כ אין כאן ועידי קידושין שהעדים אינם יכולים להעיד שנתקדשה והוי מקדש בלא עדים, דאף שהב"ד דנין שלשם קידושין נתן מ"מ עדים ליכא, וה"נ בזה, שהאב האמינתו תורה לומר זה בני, אבל דברים אחרים לא האמינתו תורה, וע"כ כיון שאפשר שזינתה עם אחר, אף דלא דיימא מעלמא, והדברים מראין שבנו הוא, מ"מ האב אינו יכול לומר זה בני, כיון שאין ברור שבנו, וזה הדין שכיון שלא דיימא מעלמא לא חיישינן אליו, זה לא שייך לאב, והרי דבריו של אותו פלוני רק שבא עלי', וע"ז אין אנו מאמינים לו כיון שאינו אומר זה בני: '''ע"כ הגהה'''}}:

ז) איברא דמ"ש לדמות דכשם דמאן דמכשיר בה מכשיר בבתה דמתוך שנאמנת על עצמה להכשיר ה"נ על בתה, כמו כן נאמר ביושבת תחת בעלה ואומרת מגוי נתעברתי אמרינן מיגו דמהימנא לפסול עצמה נאמנת נמי להכשיר בנה, ואף דלעצמה די במה שאמרה שנבעלה לגוי, שוב אמרינן כיון דלא דיימא מעלמא ודאי מהגוי נתעברה, אכתי לא דמי, דבאמר אביו שאינו בנו  אף שנאמנת לגבי עצמה לפסול א"צ לדיבורה, רק שאין הוולד מבעלה, ובזה סגי לפוסלה, אבל מה שאומרת שמגוי נתעברה, זה אינו נוגע לפסול עצמה, והוא רק לגבי {{עוגן|כח.}}{{עוגן|כח־א}}בנה, ולמה תהי' נאמנת, ועוד דאכתי קשה קושיא שני', דלא שייך בודקת ומזנה, ואם רוב ישראל לא תהי' נאמנת, ועוד דכתב הרמב"ם פט"ו הלכה י"א הלכה י"ב פנוי' שנתעברה ואמרה לכשר נבעלתי נאמנת אמרה לפלוני ממזר או נתין נבעלתי אינה נאמנת והוולד ספק ממזר, ונאמר ג"כ' מתוך שנאמנת לפסול עצמה נאמנת גם לגבי בנה:

{{יישור לשמאל|הק' '''אברהם'''.}}