178,036
עריכות
אבני נזר/אבן העזר/יב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שיפור
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עיצוב וחלוקה לס"ק) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפור) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
ב"ה יום ועש"ק שלח תרנ"ה לפ"ק פה סאכטשאב | ב"ה יום ועש"ק שלח תרנ"ה לפ"ק פה סאכטשאב | ||
שוכ"ט לכבוד חתן אחותי הרב הגדול חריף ובקי המפורסם כש"ת מו"ה יעקב נ"י האבד"ק נאשעלסק. | שוכ"ט לכבוד חתן אחותי הרב הגדול חריף ובקי המפורסם כש"ת מו"ה '''יעקב''' נ"י האבד"ק '''נאשעלסק'''. | ||
בדבר מי שנשתטית אשתו שמצריכין להשליש כתובה ותוספות כתובה והבעל עני, והנ"ל המציא תקנה למכור לו הכתובה בטובת הנאה, והרווחים מהמעות יהי' לה מהם מזונות כל ימי חיי', אך אם גם לקנות בטובת הנאה אין לו או שקרובים אינם רוצים להתפשר עמו ולמכור: | '''בדבר''' מי שנשתטית אשתו שמצריכין להשליש כתובה ותוספות כתובה והבעל עני, והנ"ל המציא תקנה למכור לו הכתובה בטובת הנאה, והרווחים מהמעות יהי' לה מהם מזונות כל ימי חיי', אך אם גם לקנות בטובת הנאה אין לו או שקרובים אינם רוצים להתפשר עמו ולמכור: | ||
{{מרכז|'''תשובה'''}} | |||
==א== | ==א== | ||
א) | א) הנה בתשו' צמח צדק החדש סי' ו' העלה להתיר, ותוכן דבריו אות ג' שם משום שאילו הי' בת גירושין היתה מחוייבת לקבל גט אף אם אין לו כתובה וכתובה תשאר חוב עליו ואינה יכולה לעגנו בשביל הכתובה, ה"ה כשאינה בת גירושין אינה יכולה לעגנו מלהתיר לו לישא אחרת בשביל שיעבוד הכתובה עיי"ש, והיינו דאף דלענין לישא אחרת אין כאן סברת הרא"ש דלא אלמוה רגמ"ה לכח האשה מכח האיש, מ"מ כיון שמן הדין להתיר לו רק משום שאח"כ יגרשנה בלא כתובה וכל החשש משום גירושין בלי כתובה, וכיון שאף עכשיו היתה מחוייבת לקבל גט בלא כתובה אם אין לו, ה"ה שלא תוכל לעכב משום גירושין בלא כתובה דאחר זמן אם אין לו: | ||
==ב== | ==ב== | ||
| שורה 30: | שורה 32: | ||
==ו== | ==ו== | ||
ו) אך בסברא זו דאף דאפשר להפוך הסדר מ"מ אי אפשר לההיפוך לחול, משמע להיפוך ביבמות (כ"ח:) שלשה אחין שנים מהם נשואין שתי אחיות ומתי ונפלו לפני השלישי ר"ש פוטר בשניהם מן החליצה ומן היבום, ומבואר שם ברש"י דר"ש סובר אחות זקוקה ערוה גמורה היא וקשה [לפי מסקנת הש"ס לעיל (י"ט) ר"ש פוטר אפי' בנפלו בזאח"ז שני' לא תהי' זקוקה כלל כיון דאחות זקוקה הוי ערוה ממילא תהי' ראשונה מותרת ליבם דלא הוה הראשונה אחות זקוקה כלל, וצ"ל משום דאפשר להפוך הסדר שתזקק השני' ותצא ראשונה משום אחות זקוקה שכך הדין שנעשית ערוה לאחר נפילה פקעה זיקה כדאיתא לקמן (ע"ט:)] ולא תהי' שני' אחות זקוקה ושפיר יחול עליו זיקה לפטור ראשונה, ע"כ דין השני' כדין הראשונה, והי מינייהו מפקת, דשיהי' שתיהן זקוקות אי אפשר דא"כ שתיהן עריות הן ע"כ שתיהן פטורות כאילו נפלו בבת אחת דפטורות, דזיקה אחת מבטלת חברתה, ה"נ חשובה הנופלת עתה כמו הראשונה כיון שאם תחול שני' תבטל ראשונה שניהן מבטלות זא"ז, ולא אמרינן שאי אפשר להיפוך לחול ונשארת הראשונה בזיקתה ושני' לא תחול עלי' זיקה, וה"נ בנ"ד: | ו) אך בסברא זו דאף דאפשר להפוך הסדר מ"מ אי אפשר לההיפוך לחול, משמע להיפוך ביבמות (כ"ח:) שלשה אחין שנים מהם נשואין שתי אחיות ומתי ונפלו לפני השלישי ר"ש פוטר בשניהם מן החליצה ומן היבום, ומבואר שם ברש"י דר"ש סובר אחות זקוקה ערוה גמורה היא וקשה [לפי מסקנת הש"ס לעיל (י"ט) ר"ש פוטר אפי' בנפלו בזאח"ז] שני' לא תהי' זקוקה כלל כיון דאחות זקוקה הוי ערוה ממילא תהי' ראשונה מותרת ליבם דלא הוה הראשונה אחות זקוקה כלל, וצ"ל משום דאפשר להפוך הסדר שתזקק השני' ותצא ראשונה משום אחות זקוקה [שכך הדין שנעשית ערוה לאחר נפילה פקעה זיקה כדאיתא לקמן (ע"ט:)] ולא תהי' שני' אחות זקוקה ושפיר יחול עליו זיקה לפטור ראשונה, ע"כ דין השני' כדין הראשונה, והי מינייהו מפקת, דשיהי' שתיהן זקוקות אי אפשר דא"כ שתיהן עריות הן ע"כ שתיהן פטורות כאילו נפלו בבת אחת דפטורות, דזיקה אחת מבטלת חברתה, ה"נ חשובה הנופלת עתה כמו הראשונה כיון שאם תחול שני' תבטל ראשונה שניהן מבטלות זא"ז, ולא אמרינן שאי אפשר להיפוך לחול ונשארת הראשונה בזיקתה ושני' לא תחול עלי' זיקה, וה"נ בנ"ד: | ||
==ז== | ==ז== | ||
| שורה 46: | שורה 48: | ||
==י== | ==י== | ||
י) ונדון מזונות אם לא יהי' לו לפרנס אותה ואת אשתו השני' יהי' הדין כמו שפסק בצ"צ סי' הנ"ל ליתן לאשתו הראשונה שליש ממה שיהי' לו ושליש לעצמו ושליש לאשתו השני' והשלשת הגט יעשה, ואעפ"כ אם תשתפה יגרשנה בגט חדש, זולת אם יתחדש אז הלכה מחכמי הדור לסמוך על גט הראשון, אך מ"ש הנוב"י הבטוחות שיעשו על הגט החדש {{עוגן|יב:}}{{עוגן|יב־ג}}לדעתי אינו נכון, ונסמוך על המבואר בב"ש שמחויב לגרשה תיכף כדי שלא יהי' לו שתי נשים ובפרט בבר אוריין מסתמא כתורה יעשה, דברי דודו הדו"ש. הק' אברהם. | י) ונדון מזונות אם לא יהי' לו לפרנס אותה ואת אשתו השני' יהי' הדין כמו שפסק בצ"צ סי' הנ"ל ליתן לאשתו הראשונה שליש ממה שיהי' לו ושליש לעצמו ושליש לאשתו השני' והשלשת הגט יעשה, ואעפ"כ אם תשתפה יגרשנה בגט חדש, זולת אם יתחדש אז הלכה מחכמי הדור לסמוך על גט הראשון, אך מ"ש הנוב"י הבטוחות שיעשו על הגט החדש {{עוגן|יב:}}{{עוגן|יב־ג}}לדעתי אינו נכון, ונסמוך על המבואר בב"ש שמחויב לגרשה תיכף כדי שלא יהי' לו שתי נשים ובפרט בבר אוריין מסתמא כתורה יעשה, דברי דודו הדו"ש. | ||
{{יישור לשמאל|הק' '''אברהם'''.}} | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||