אבני נזר/אבן העזר/רכב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עיצוב וחלוקה לס"ק
(גרסה ראשונית)
 
(עיצוב וחלוקה לס"ק)
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
סימן רכב
{{מרכז|'''סימן רכב'''}}


שלוכ"ט לכבוד הרב החריף ובקי כש"ת מו"ה מענדיל נ"י האבד"ק ביאלא קטן. על דבר אשת כהן שזינתה ויש עדים ע"ז ונפלה לפני יבם מומר:
שלוכ"ט לכבוד הרב החריף ובקי כש"ת מו"ה '''מענדיל''' נ"י האבד"ק '''ביאלא קטן'''.


תשובה א) הדבר ברור שאם יש עדים שזינתה ברצון מצרפין דעת רוב פוסקים סוטה פטורה מחליצה עם הסוברים מומר אינו זוקק ליבום ומותרת, אך אם נאנסה היינו ספיקא דנמק"י, אך צריך אני לידע אופן העדות שיספיק להתיר יבמה לשוק, כי קשה למצוא ע"ז עדות ברור שיראו כמנאפים:
'''על''' דבר אשת כהן שזינתה ויש עדים ע"ז ונפלה לפני יבם מומר:


ב) ואשר קשה לרע"ק איך יש ממזר מיבמה הא בהעראה נאסרה לרע"ק ליבמה ופקע זיקה וא"א שתתעבר אלא בגמר ביאה ואז לאו יבמה היא, גוף הדין שפקעה זיקה לרע"ק כן כתוב אצלי מילדותי, אך יפה השיב נכדי ר"ד נ"י דמ"מ כיון שביאה זו הי' בה איסור יבמה לשוק דא"א לגמר בלא תחילת, הוולד ממזר ולעולם אין חיוב בהוצאת זרע רק שבא מכח ביאת איסור, וה"נ בא מכח ביאת איסור]:
{{מרכז|'''תשובה'''}}


ג) וגדולה מזה ברמב"ם פי"ט מה' אס"ב הלכה ה' כהן שבא על זקוקה ליבם ונתעברה מביאה ראשונה הוולד כשר ועשאה זונה, חזר ובא עלי' ביאה שני' ונתעברה וילדה היא חללה וולדה חלל לפי שהוא מאיסורי כהונה] וקשה הא לא נתעברה רק בגמר ביאה וכבר נעשית זונה בהעראה, והרי הגמר ביאה מאיסורי כהונה ותהי' היא חללה וולדה חלל כמו בביאה שני', וע"כ דכל הביאה נגררת אחר תחילתה וכשתחילת ביאה אינה באיסורי כהונה אין הוולד חלל [והא דפ"ק דקידושין דאי סוף ביאה קונה אסור לכה"ג לקדש בביאה שכבר נעשית בעולה בתחילת הקידושין אין האיסור משום סוף ביאה רק משום הקידושין שמקדש בעולה וכתיב כי אם בתולה מעמיו יקח אשה] וה"נ להיפוך כיון שתחילת ביאה ביבמה לשוק הוולד ממזר לרע"ק:
==א==


ד) ובריטב"א פרק עשרה יוחסין בהא דכהן הבא על אחותו זונה משוי לה חללה לא משוי לה, והקשה הריטב"א מגמר ביאה, ונראה לו לתרץ משום דהבועל דעתו על גמר ביאה וגמר ביאה דמשוי לה זונה, ואין דבריו מובנים, ולפענ"ד כדכתיבנא, מ"מ לדבריו נמי ניחא, דה"נ בגמר ביאה נאסרת על היבם:
א) '''הדבר''' ברור שאם יש עדים שזינתה ברצון מצרפין דעת רוב פוסקים סוטה פטורה מחליצה עם הסוברים מומר אינו זוקק ליבום ומותרת, אך אם נאנסה היינו ספיקא דנמק"י, אך צריך אני לידע אופן העדות שיספיק להתיר יבמה לשוק, כי קשה למצוא ע"ז עדות ברור שיראו כמנאפים:


ה) זולת זה להשיב על הפלפול אינו כדאי רק מה שנמצא בו להלכה למ"ד קידושין תופסין ביבמה לשוק אם היבם כהן פקעה זיקה בקידושין דא"א לתקן בגירושין, ואינו כלום כיון דאיסור ערוה אפשר לתקן רק שתהי' חייבי לאוין וחייבי לאוין לא מפקע זיקה אפי' במקום דליכא דיחוי באלמנה לכה"ג מן הנשואין:
==ב==


הק' אברהם:
ב) '''ואשר''' קשה לרע"ק איך יש ממזר מיבמה הא בהעראה נאסרה לרע"ק ליבמה ופקע זיקה וא"א שתתעבר אלא בגמר ביאה ואז לאו יבמה היא, גוף הדין שפקעה זיקה לרע"ק כן כתוב אצלי מילדותי, אך יפה השיב נכדי ר"ד נ"י דמ"מ כיון שביאה זו הי' בה איסור יבמה לשוק דא"א לגמר בלא תחילת, הוולד ממזר ולעולם אין חיוב בהוצאת זרע רק שבא מכח ביאת איסור, וה"נ בא מכח ביאת איסור]:


<noinclude>{{דיקטה}}
==ג==
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
 
ג) '''וגדולה''' מזה ברמב"ם פי"ט מה' אס"ב הלכה ה' כהן שבא על זקוקה ליבם ונתעברה מביאה ראשונה הוולד כשר ועשאה זונה, חזר ובא עלי' ביאה שני' ונתעברה וילדה היא חללה וולדה חלל לפי שהוא מאיסורי כהונה] וקשה הא לא נתעברה רק בגמר ביאה וכבר נעשית זונה בהעראה, והרי הגמר ביאה מאיסורי כהונה ותהי' היא חללה וולדה חלל כמו בביאה שני', וע"כ דכל הביאה נגררת אחר תחילתה וכשתחילת ביאה אינה באיסורי כהונה אין הוולד חלל [והא דפ"ק דקידושין דאי סוף ביאה קונה אסור לכה"ג לקדש בביאה שכבר נעשית בעולה בתחילת הקידושין אין האיסור משום סוף ביאה רק משום הקידושין שמקדש בעולה וכתיב כי אם בתולה מעמיו יקח אשה] וה"נ להיפוך כיון שתחילת ביאה ביבמה לשוק הוולד ממזר לרע"ק:
 
==ד==
 
ד) '''ובריטב"א''' פרק עשרה יוחסין בהא דכהן הבא על אחותו זונה משוי לה חללה לא משוי לה, והקשה הריטב"א מגמר ביאה, ונראה לו לתרץ משום דהבועל דעתו על גמר ביאה וגמר ביאה דמשוי לה זונה, ואין דבריו מובנים, ולפענ"ד כדכתיבנא, מ"מ לדבריו נמי ניחא, דה"נ בגמר ביאה נאסרת על היבם:
 
==ה==
 
ה) '''זולת''' זה להשיב על הפלפול אינו כדאי רק מה שנמצא בו להלכה למ"ד קידושין תופסין ביבמה לשוק אם היבם כהן פקעה זיקה בקידושין דא"א לתקן בגירושין, ואינו כלום כיון דאיסור ערוה אפשר לתקן רק שתהי' חייבי לאוין וחייבי לאוין לא מפקע זיקה אפי' במקום דליכא דיחוי באלמנה לכה"ג מן הנשואין:
 
{{יישור לשמאל|הק' '''אברהם'''.}}
 
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}

תפריט ניווט