גליוני הש"ס/קידושין/פא/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שיפור
(עוגנים ועיצוב)
(שיפור)
 
שורה 2: שורה 2:
{{מרכז|'''דף פ"א ע"א'''}}
{{מרכז|'''דף פ"א ע"א'''}}


'''{{עוגן1|שמא}} יצטרך אחד מהם להשתין.''' נ"ב ע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתרי"ו דרק כאן משום חומר עריות הוא דמחמרינן לחוש לזה אבל בעלמא בדבר הצריך מספר בני אדם לא חיישי' להצריך אחד יותר מחשש שמא יצטרך אחד מהן להשתין כו' ע"ש וע' שו"ת מהרי"ו סי' נ"ה דחומרא דכאן הוא גם בייחוד פנוי' וע"ש שכ'. דייחוד פנוי' חמור מייחוד דערוה עש"ה:
'''{{עוגן1|שמא}} יצטרך אחד מהם להשתין.''' נ"ב עיין שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתרי"ו דרק כאן משום חומר עריות הוא דמחמרינן לחוש לזה אבל בעלמא בדבר הצריך מספר בני אדם לא חיישי' להצריך אחד יותר מחשש שמא יצטרך אחד מהן להשתין כו' ע"ש ועיין שו"ת מהרי"ו סי' נ"ה דחומרא דכאן הוא גם בייחוד פנוי' וע"ש שכ'. דייחוד פנוי' חמור מייחוד דערוה עש"ה:


'''{{עוגן1|מלקין}} על ייחוד ואין אוסרין על הייחוד.''' נ"ב הא דלא אמר בקצרה טפי מלקין ואין אוסרין על הייחוד או מלקין על הייחוד ואין אוסרין ע' שו"ת הרא"ש כלל ל"ב אות י"א מש"ש בשם הרבינו מאיר ז"ל וע' מהרי"ק שורש ק"ס דיקדק ג"כ בזה כאן והביא ראי' דיש לדקדק בזה מדדיקדק כן רבינו מאיר ז"ל אהך דתולין בספרים ואין תולין בתפילין ומזוזות עש"ה והוא חידוש גדול דהביא ממרחק לחמו ולא זכר תשובת הרא"ש הנ"ל דרבינו מאיר ז"ל דיקדק אהך דכאן גופי' כן:
'''{{עוגן1|מלקין}} על ייחוד ואין אוסרין על הייחוד.''' נ"ב הא דלא אמר בקצרה טפי מלקין ואין אוסרין על הייחוד או מלקין על הייחוד ואין אוסרין, עיין שו"ת הרא"ש כלל ל"ב אות י"א מש"ש בשם הרבינו מאיר ז"ל ועיין מהרי"ק שורש ק"ס דיקדק ג"כ בזה כאן והביא ראי' דיש לדקדק בזה מדדיקדק כן רבינו מאיר ז"ל אהך דתולין בספרים ואין תולין בתפילין ומזוזות עש"ה והוא חידוש גדול דהביא ממרחק לחמו ולא זכר תשובת הרא"ש הנ"ל דרבינו מאיר ז"ל דיקדק אהך דכאן גופי' כן:


'''{{עוגן1|שלא}} תהא מוציא לעז כו'.''' נ"ב הילכך ג"כ אין מנדין, שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' רמ"ט וע"ש:
'''{{עוגן1|שלא}} תהא מוציא לעז כו'.''' נ"ב הילכך ג"כ אין מנדין, שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' רמ"ט וע"ש:


'''{{עוגן1|איכא}} דשמע בהא ולא שמע בהא.''' נ"ב ב"ב קמ"ה א' וע"ש דר' אשי לית לי' שם האי סברא ואילו כאן הוא הוא האומר איכא דשמע כו' וצ"ע וע"ע יבמות ל"ו א', מ"א ב', קי"ט ב' דאמר דילמא איכא איניש דהוי בחליצה ולא הוי בהכרזה ואמרי קשרי חלוצה לכהן וע"ע ר"ן במכלתין פ' האיש מקדש דף רכ"ו ע"ב ד"ה איתמר מת אותו שקידשה כו' עש"ה כל הדיבור וע"ע שו"ת תה"ד ח"ב סוף סי' רי"ב וע"ע רש"י גיטין פ"ט א' ד"ה מפי כשרים דכ' דלמ"ד דמבטלינן קלא היינו דאי בדיקני' בתר הכי ואישתכח שיקרא מבטלינן לי' ומכריזין דלאו קלא הוא ומנסבינן לה ע"ש ולפי"ז נ' דטעמא דמ"ד דלא מבטלינן קלא היינו נמי משום דאיכא דשמע בקלא ולא שמע בהכרזה ואתו למימר א"א היא וע"ע אהע"ז סי' קל"ד סעי' ו' ברמ"א וע"ע מנחות מ' א' אדיסקי ליקום וליסמוך וע"ע עירובין ס"ד א' אכרזתא לדרדקי ע"ש ברש"י וע' שו"ת הרשב"א המיוחסות סי' קל"ב וע"ע שו"ת מהר"ם פאדווה סי' ג' עש"ה וע' שו"ת הרא"ש כלל ל"ה אות י"ד עש"ה:
'''{{עוגן1|איכא}} דשמע בהא ולא שמע בהא.''' נ"ב ב"ב קמ"ה א' וע"ש דר' אשי לית ליה שם האי סברא ואילו כאן הוא הוא האומר איכא דשמע כו' וצ"ע וע"ע יבמות ל"ו א', מ"א ב', קי"ט ב' דאמר דילמא איכא איניש דהוי בחליצה ולא הוי בהכרזה ואמרי קשרי חלוצה לכהן וע"ע ר"ן במכלתין פ' האיש מקדש דף רכ"ו ע"ב ד"ה איתמר מת אותו שקידשה כו' עש"ה כל הדיבור וע"ע שו"ת תה"ד ח"ב סוף סי' רי"ב וע"ע רש"י גיטין פ"ט א' ד"ה מפי כשרים דכ' דלמ"ד דמבטלינן קלא היינו דאי בדיקני' בתר הכי ואישתכח שיקרא מבטלינן ליה ומכריזין דלאו קלא הוא ומנסבינן לה ע"ש ולפי"ז נ' דטעמא דמ"ד דלא מבטלינן קלא היינו נמי משום דאיכא דשמע בקלא ולא שמע בהכרזה ואתו למימר א"א היא וע"ע אהע"ז סי' קל"ד סעי' ו' ברמ"א וע"ע מנחות מ' א' אדיסקי ליקום וליסמוך וע"ע עירובין ס"ד א' אכרזתא לדרדקי ע"ש ברש"י ועיין שו"ת הרשב"א המיוחסות סי' קל"ב וע"ע שו"ת מהר"ם פאדווה סי' ג' עש"ה ועיין שו"ת הרא"ש כלל ל"ה אות י"ד עש"ה:


'''{{עוגן1|מלקין}} על לא טובה השמועה.''' נ"ב ע' נימוקי מהרמ"מ שבסוף המהרי"ו דס"ד ע"ב דפוס קאפוסט ד"ה דין אשה יחיד' כו' אי צריך עדים כשרים דחזו בי' דברים מכוערים למלקות זה כו' עש"ה וע' שו"ת מהר"י ברונא סי' קס"ז וע"ע שם סי' ח' ודבריו שם בסוף התשובה צע"ג שהרי הטעם פשוט דכיון דהוא רק לאו דדברי קבלה לכן אין בו מלקות ארבעים רק מכת מרדות ומה זה שדן בזה שם עש"ה כי דבריו צע"ג:
'''{{עוגן1|מלקין}} על לא טובה השמועה.''' נ"ב עיין נימוקי מהרמ"מ שבסוף המהרי"ו דס"ד ע"ב דפוס קאפוסט ד"ה דין אשה יחיד' כו' אי צריך עדים כשרים דחזו ביה דברים מכוערים למלקות זה כו' עש"ה ועיין שו"ת מהר"י ברונא סי' קס"ז וע"ע שם סי' ח' ודבריו שם בסוף התשובה צע"ג שהרי הטעם פשוט דכיון דהוא רק לאו דדברי קבלה לכן אין בו מלקות ארבעים רק מכת מרדות ומה זה שדן בזה שם עש"ה כי דבריו צע"ג:


'''{{עוגן1|סקבא}} דשתא ריגלא.''' נ"ב ע' שו"ת תמים דעים סי' קע"ז ביאור תיבת סקבא:
'''{{עוגן1|סקבא}} דשתא ריגלא.''' נ"ב עיין שו"ת תמים דעים סי' קע"ז ביאור תיבת סקבא:


'''{{עוגן1|שקלי'}} ר' עמרם כו'.''' נ"ב ע' שו"ת מהר"י מינץ סי' ו' כ' וכן איכא למימר מהאי טעמא דכל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו הוו הנהו עובדא דר' עמרם ור"מ ור"ע דפרק שני [צ"ל בתרא] דקידושין עכ"ל ומ"ש ר"מ ור"ע לכאורה משמע כאן דמפאת דהוו מתלוצצי בעוברי עביר' בא הדבר לידם:
'''{{עוגן1|שקליה}} ר' עמרם כו'.''' נ"ב עיין שו"ת מהר"י מינץ [[שו"ת מהר"י מינץ/ו|סי' ו']] כ' וכן איכא למימר מהאי טעמא דכל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו הוו הנהו עובדא דר' עמרם ור"מ ור"ע דפרק שני [צ"ל בתרא] דקידושין עכ"ל ומ"ש ר"מ ור"ע לכאורה משמע כאן דמפאת דהוו מתלוצצי בעוברי עביר' בא הדבר לידם:


'''{{עוגן1|אי}} לאו דקא מכריזי ברקיעא הזהרו כו' ובתורתו.''' נ"ב דוגמתו פסחים קי"ב ב':
'''{{עוגן1|אי}} לאו דקא מכריזי ברקיעא הזהרו כו' ובתורתו.''' נ"ב דוגמתו פסחים קי"ב ב':

תפריט ניווט