גליוני הש"ס/שבת/מב/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שיפור
(עוגנים ועיצוב)
(שיפור)
 
שורה 2: שורה 2:
{{מרכז|'''דף מ"ב ע"א'''}}
{{מרכז|'''דף מ"ב ע"א'''}}


'''{{עוגן1|למימרא}} דשמואל כו'.''' נ"ב ע' בבה"ג פכ"ד מה' שבת פי' אחר בכאן מפירש"י עש"ה בארוכה וצ"ע לפירושו דא"כ מאי פריך ואי ס"ד ס"ל כר"ש אפי' גחלת של עץ נמי הא כיון דבגחלת דעץ ליכא היזיק א"כ הא שפיר אמר שמואל דאין מכבין דלר"ש נמי הרי פטור אבל אסור וע' ס' יריאים סי' ק"ב במלאכת צד ומלאכת סותר מ"ש על דברי הבה"ג הנ"ל:
'''{{עוגן1|למימרא}} דשמואל כו'.''' נ"ב עיין בבה"ג פכ"ד מה' שבת פי' אחר בכאן מפירש"י עש"ה בארוכה וצ"ע לפירושו דא"כ מאי פריך ואי ס"ד ס"ל כר"ש אפי' גחלת של עץ נמי הא כיון דבגחלת דעץ ליכא היזיק א"כ הא שפיר אמר שמואל דאין מכבין דלר"ש נמי הרי פטור אבל אסור ועיין ספר יראים סי' ק"ב במלאכת צד ומלאכת סותר מ"ש על דברי הבה"ג הנ"ל:


'''{{עוגן1|בשביל}} שלא יזוקו בה רבים.''' נ"ב לאו דווקא רבים אלא אפי' בשביל היזיקא דיחיד נמי שרי וכן נר שכבה אם עומד במקום שמזיק לבני הבית או לאחרים מותר לטלטלו מהאי טעמא, שו"ת חוט המשולש טור ג' סי' ז' ע"ש דכ' כן אהך דקוץ בר"ה כו' אך הדבר נלמד מאיליו גם אהך דמכבין כו' דהא רבינא אמר הילכך כו' א"כ מה שהתיר שמואל בגחלת הוא שהתיר הוא בקוץ וז"פ מש"ש בחוט המשולש דכ"כ התשב"ץ ז"ל בתשובה הנה הוא בשו"ת תשב"ץ ח"א סי' קל"ז ושם לא נזכר דאפי' בשביל היזיק יחיד שרי כ"ש ולפמ"ש הר"ן בסוגיין בדעת הבה"ג דס"ל דנזקא דרבים סכנת נפשות חשיבא א"כ רבים דקאמר הוא בדווקא ואולם בביצה כ"ח ב' משמע לכאורה דלאו דווקא רבים ע"ש דקאמר לי' גם לעניין שפוד שצלו בו בשר כו' וע' שו"ת הרשב"א ח"ד סי' שכ"ו דמשמע דהיתיר דכאן הוא רק משום רבים עש"ה ודע דשמעתי בשם רב גדול וצדיק זלל"ה שאמר שע"כ בפ' שמע נאמר ובכל מאודך ולא כן בפ' והי' אם שמוע ואמר כי ובכל מאודך פירשוהו חכמים בכל ממונך וע"כ בפרשת והא"ש שנאמרה בל' רבים וממון של רבים כנפשות חשוב וע"כ הוא נכלל בו במאמר ובכל נפשכם כך שמעתי ונ' שיש לדברים אלו מקור בר"ן הנ"ל כאן דכ' דנזקא דרבים כסכנת נפשות חשיבא ואף דאיירי כאן בנזק הגוף שיכוה גופם בהגחלת מ"מ זה ערך אחד עם ממון ע' גמ' ע"ז כ"ז א' אלא ריפוי ממון דבר שאין בו סכנה ריפוי נפשות דבר שיש בו סכנה הרי דדבר שאין בו סכנה ממון קרינן לי' ועמ"ש בגליון כתובות ל"ב א' ושוב ראיתי דדבר זה דממון רבים כנפשות חשוב יש לו מקור בס' החינוך מצוה רל"ו עש"ה:
'''{{עוגן1|בשביל}} שלא יזוקו בה רבים.''' נ"ב לאו דווקא רבים אלא אפי' בשביל היזיקא דיחיד נמי שרי וכן נר שכבה אם עומד במקום שמזיק לבני הבית או לאחרים מותר לטלטלו מהאי טעמא, שו"ת חוט המשולש טור ג' סי' ז' ע"ש דכ' כן אהך דקוץ בר"ה כו' אך הדבר נלמד מאיליו גם אהך דמכבין כו' דהא רבינא אמר הילכך כו' א"כ מה שהתיר שמואל בגחלת הוא שהתיר הוא בקוץ וז"פ מש"ש בחוט המשולש דכ"כ התשב"ץ ז"ל בתשובה הנה הוא בשו"ת תשב"ץ ח"א סי' קל"ז ושם לא נזכר דאפי' בשביל היזיק יחיד שרי כ"ש ולפמ"ש הר"ן בסוגיין בדעת הבה"ג דס"ל דנזקא דרבים סכנת נפשות חשיבא א"כ רבים דקאמר הוא בדווקא ואולם בביצה כ"ח ב' משמע לכאורה דלאו דווקא רבים ע"ש דקאמר ליה גם לעניין שפוד שצלו בו בשר כו' ועיין שו"ת הרשב"א ח"ד סי' שכ"ו דמשמע דהיתיר דכאן הוא רק משום רבים עש"ה ודע דשמעתי בשם רב גדול וצדיק זלל"ה שאמר שע"כ בפ' שמע נאמר ובכל מאודך ולא כן בפ' והי' אם שמוע ואמר כי ובכל מאודך פירשוהו חכמים בכל ממונך וע"כ בפרשת והא"ש שנאמרה בל' רבים וממון של רבים כנפשות חשוב וע"כ הוא נכלל בו במאמר ובכל נפשכם כך שמעתי ונ' שיש לדברים אלו מקור בר"ן הנ"ל כאן דכ' דנזקא דרבים כסכנת נפשות חשיבא ואף דאיירי כאן בנזק הגוף שיכוה גופם בהגחלת מ"מ זה ערך אחד עם ממון עיין גמ' ע"ז כ"ז א' אלא ריפוי ממון דבר שאין בו סכנה ריפוי נפשות דבר שיש בו סכנה הרי דדבר שאין בו סכנה ממון קרינן ליה ועמ"ש בגליון כתובות ל"ב א' ושוב ראיתי דדבר זה דממון רבים כנפשות חשוב יש לו מקור בס' החינוך מצוה רל"ו עש"ה:


'''{{עוגן1|לימא}} ר' שמעון בן מנסיא דאמר כב"ש הכי קאמר לא נחלקו כו'.''' נ"ב ע' גליון הרי"פ וע"ע כזה תוס' חגיגה ו' א' ד"ה ור' ישמעאל:
'''{{עוגן1|לימא}} ר' שמעון בן מנסיא דאמר כב"ש הכי קאמר לא נחלקו כו'.''' נ"ב עיין גליון הרי"פ וע"ע כזה תוס' חגיגה ו' א' ד"ה ור' ישמעאל:


<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

תפריט ניווט