גליוני הש"ס/עבודה זרה/נה/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עוגנים ועיצוב
(גרסה ראשונית)
 
(עוגנים ועיצוב)
 
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
נ"ה א' וכי מפני ששוטה זה עשה שלא כהוגן, נ"ב כל' זה חולין צ"ה א
{{מרכז|'''דף נ"ה ע"א'''}}


שם רש"י ד"ה דורכין כ' ומשום מסייע ידי ע"ע ליכא שהעכו"ם לא נצטוה על כך, נ"ב ע' גליון הגרע"א ז"ל שציין לעיין במג"א סי' שמ"ז סק"ד עש"ה ומצאתי בשו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תקנ"ט וז"ל פסק רבינו יוסף דאסור לומר לגוי בע"ש עשה מלאכה זו בשבת מפני שמסייע ידי עוברי עביר' עכ"ל הרי דעתו יתר ע"ז דאפי' בדבר המותר לב"נ ואסור לישראל יש בו ג"כ איסור סיוע ידי ע"ע אם מסייע להב"נ וכך משמע לכאורה בגמ' ערוכה בזבחים קי"ו ב' ישראל מצווים על שחוטי חוץ ואין העכו"ם מצווים על שחוטי חוץ כו' א"ר יעקב כו' אסור לסייען כו' עש"ה ובחידושי בסוגי' דלפני עור הארכתי ואכ"מ וע"ע שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קל"ג שכ' דאסור לסייע לב"נ בדבר שאסור לב"נ לעשותו אולם לשונו ז"ל שם בזה שכ' מ"מ אסור לסייעם שהרי חייב להפרישם עכ"ל צ"ע דערבך ערבא צריך דמניין שיש חיוב לישראל להפריש ב"נ מאיסור והרי חיוב הפרשה מאיסור מטעם ערבות הוא דנלמד מוכשלו איש באחיו איש בעון אחיו או מפני שקיבלו ערבות על עצמם כמבואר בסוטה וכ"ז הרי אין חיוב מחמתו לגבי ב"נ ומש"ש עוד התשב"ץ וז"ל וכן כתבו התוס' בפ"ק דשבת עכ"ל וכונתו על תוס' שם ג' א' ד"ה בבא ומשמע דהבין ז"ל בתוס' דמשום איסור סיוע ידי ע"ע אסור לתת לעכו"ם דבר להוציאו לרה"ר בשבת וא"כ גם מתשב"ץ הנ"ל מתבאר כנ"ל דגם בדבר האסור רק לישראל לבד ג"כ אסור לסייע לב"נ אולם מגוף התוס' שם אין מוכרח זה ע"ש:
'''{{עוגן1|וכי}} מפני ששוטה זה עשה שלא כהוגן.''' נ"ב כל' זה חולין צ"ה א:
 
'''{{עוגן1|רש"י}} ד"ה {{עוגן1|דורכין}}''' כ' '''ומשום מסייע ידי ע"ע ליכא שהעכו"ם לא נצטוה על כך.''' נ"ב ע' גליון הגרע"א ז"ל שציין לעיין במג"א סי' שמ"ז סק"ד עש"ה ומצאתי בשו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תקנ"ט וז"ל פסק רבינו יוסף דאסור לומר לגוי בע"ש עשה מלאכה זו בשבת מפני שמסייע ידי עוברי עביר' עכ"ל הרי דעתו יתר ע"ז דאפי' בדבר המותר לב"נ ואסור לישראל יש בו ג"כ איסור סיוע ידי ע"ע אם מסייע להב"נ וכך משמע לכאורה בגמ' ערוכה בזבחים קי"ו ב' ישראל מצווים על שחוטי חוץ ואין העכו"ם מצווים על שחוטי חוץ כו' א"ר יעקב כו' אסור לסייען כו' עש"ה ובחידושי בסוגי' דלפני עור הארכתי ואכ"מ וע"ע שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קל"ג שכ' דאסור לסייע לב"נ בדבר שאסור לב"נ לעשותו אולם לשונו ז"ל שם בזה שכ' מ"מ אסור לסייעם שהרי חייב להפרישם עכ"ל צ"ע דערבך ערבא צריך דמניין שיש חיוב לישראל להפריש ב"נ מאיסור והרי חיוב הפרשה מאיסור מטעם ערבות הוא דנלמד מוכשלו איש באחיו איש בעון אחיו או מפני שקיבלו ערבות על עצמם כמבואר בסוטה וכ"ז הרי אין חיוב מחמתו לגבי ב"נ ומש"ש עוד התשב"ץ וז"ל וכן כתבו התוס' בפ"ק דשבת עכ"ל וכונתו על תוס' שם ג' א' ד"ה בבא ומשמע דהבין ז"ל בתוס' דמשום איסור סיוע ידי ע"ע אסור לתת לעכו"ם דבר להוציאו לרה"ר בשבת וא"כ גם מתשב"ץ הנ"ל מתבאר כנ"ל דגם בדבר האסור רק לישראל לבד ג"כ אסור לסייע לב"נ אולם מגוף התוס' שם אין מוכרח זה ע"ש:


<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

תפריט ניווט