גליוני הש"ס/סנהדרין/יט/א: הבדלים בין גרסאות בדף

י"ט א' אתא ויתיב אמר לו שמעון בן שטח ינאי המלך עמוד על רגליך ויעידו בך, נ"ב ע' מרדכי שבועות פ' שבועת העדות רמז תשס"א דהא דמצוה בבעלי דידין שיעמדו פי' כשיעמדו אינן רשאין לישב אבל ישבו קודם אין צריכין לעמוד כו' וההיא דשמעון בן שטח דאמר לינאי המלך עמוד על רגליך ויעידו בך פי' אל תשב והיינו דקאמר עמוד על רגליך ולא אמר עמוד סתם עכ"ל ונ' דמפרש אתא ויתיב היינו שה' רוצה לישיב ואמר לו שמעון בן שטח עמוד על רגליך היינו כמו שאתה עתה עומד על רגליך כך השאר עומד ולא תשב ואולם ל' זה עמוד על רגליך ויעידו בך יש גם בברכות כ"ז ב' ובבכורות ל"ז א' בעובדא דר' יהושיע ור"ג ושם וודאי הי' יושב כי כך הי' דרכם לישב בשעת הדרשה כמבואר בכ"ד ואמר לו ר"ג שיעמוד להעיד בו ואפי' לתוס' בכורות שם ד"ה עמוד דלא גרסו שם ויעידו בך מ"מ אמר לו שיעמוד ויתווכח עמו בהלכה ועכ"פ הכוונה שיעמוד ממש לא שישאר עומד, ועכ"ז אמר לו עמוד על רגליך ואין דקדוק כלל דל' עמוד על רגליך אף דהי' יכול לומר עמוד סתם דזה ל' הרגיל בגמ' ע' יומא ע"ח א' עמד ר' צדוק כו' על רגליו ובזבחים קי"ג א' עמד ר' יהושיע על רגליו ולקמן צ"ב ב' עמדו על רגליהם ואמרו שירה ועוד שם עמד ריב"ב על רגליו וכזה בכ"ד ונזכרתי דגם לקמן נ"ו א' במשנה והדיינים עומדין על רגליהן היינו דהיו יושבים תחלה וכשעומדין קרי לי' עומדים על רגליהן:

שם רש"י ד"ה מקדושתו לא יצא כ' כלומר יעשה חיזוק לדבריו כו', נ"ב עמ"ש בלקח טוב כלל ח' אות ד' וע"ע שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תשע"ו ובגוף הדבר אי שייך סייג בדאורייתא ראיתי עוד בשו"ת תשב"ץ, ח"ג סי' קל"ה וז"ל ראיתיך מתחזק שפרישת כ"ג מביתו הוא מה"ת כו' והתלמוד נותן טעם שמא תמצא אשתו נדה ואתה אומר כי מה"ת הוא אסור ואין התורה אוסרת משום שמא ואין איסורי התורה אלא איסורין קבועים וכל מקום שנותנים טעם שמא הוא גזיר' דרבנן משום עשו משמרת למשמרתי עכ"ל וע"ע שם סי' קל"ו וז"ל ומה שהרבית ריעים שיש איסורי תורה שהם משום שמא והבאר פן יחטיאו פן יוסיף ולא יסור לבבו ולא ישיב כלם עדי שקר הם והנהו לאוי יתירי נינהו לחייב עליו שני לאוין או להוסיף תנאי באזהרה וכבר פירש זה הרמב"ן ז"ל בס' המצוות כו' עכ"ל: