גליוני הש"ס/סנהדרין/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עוגנים ועיצוב
(גרסה ראשונית)
 
(עוגנים ועיצוב)
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''סנהדרין'''}}
{{מרכז|{{גופן|5||'''מסכת סנהדרין'''}}}}


ב' א' נטע רבעי ומע"ש שאין דמיו ידועין כו', נ"ב ע' תוספתא שקלים פרק ב' שהיו ג' גיזברין ממונים על פדיון ערכין וחרמים והקדשות ומע"ש ע"ש והא דאמר בגמ' אמע"ש דפודין אותו בג' לקוחות בעלמא ואפי' אחד מהן עכו"ם ובעלים וכן איש ושתי נשיו צ"ל דכ"ז רק מעיקר הדין אבל לכתחלה הי' פדיונו בגזברין הממונין לכך וע"ש בתוספתא דלא חשיב נטע רבעי והנה ל' התוספתא שם ג' גיזברין מה הן עושין בהן היו פודין את הערכין ואת החרמים ואת ההקדישות ואת מע"ש וכל מלאכת הקודש בהן הית' נעשית עכ"ל התוספתא וי"ל דדין מע"ש תלוי בפלוגתא אם הוא ממון גבוה או ממון הדיוט דלמ"ד דהוא ממון גבוה הי' פדיונו באלו הגיזברים הממונים על מלאכת הקודש וכהקדישות וערכין וחרמים ומשא"כ למ"ד ממון הדיוט לא חשיב מלאכת הקודש ואין לו שייכות לגיזברין הנ"ל ולפי"ז הא דלא תני בתוספתא נטע רבעי י"ל ג"כ דכב"ש ס"ל דאע"ג דמע"ש ממון גבוה מ"מ נטע רבעי ממון הדיוט ע' קידושין נ"ד ב' ואולם דוחק הוא לאוקמא בריתא דידן לקמן י"ד ב' למ"ד מע"ש ממון הדיוט דלא כהילכתא דקיי"ל דהוא ממון גבוה מבואר בקידושין שם ודע דיש נפקותא עוד בעניין הפדיון אם הוא בג' לקוחות דעלמא או היו גזברין ממונין לכך לעניין הואיל אי בעי פריק הוא בג' לקוחות שייך מי יימר דמיזדקקי לי' ולא חשוב הפדיון בידו ומשא"כ אם היו גזברין ממונין לכך הרי מוכרחים להזדקק לו ואלהם לדחותו ושפיר הוי בידו וע' ל' הגמ' קידושין ס"ב ב' מי יימר דמיזדקקי לי' הני תלתא והיינו ג"כ דיאמרו לו לך אל ב"ד אחר ויש לפלפל בזה בסוגי' דהואיל ואכ"מ:
{{מרכז|'''דף ב' ע"א'''}}


שם רש"י ד"ה מיאונין כ' דכל דתיקון רבנן כו', נ"ב כבר האריכו ז"ל בזה דמשמע דמצריך רש"י ג' דיינין בגט וע"ע שו"ת מהרי"ו סי' קכ"ח דכ' ואל תשיבני דווקא לעדות הוא פסול אבל לתקן ולסדר גט אינו פסול כיון דלא הוי לא עדות ולא דיינות איברא נראה דהוי יותר מדיינות כו' עש"ה והעיקר לענ"ד דכוונת דש"י אחליצה דגט דבג' מאן דכר שמי' ואך חליצה דתנן כאן דחליצה ומיאונין בג' ע"ז כ' רש"י דחליצה ביבמות יליף לה מקרא ומיאונין כעין דאוריתא דחליצה תיקון ומיאון הוא דומה לחליצה דבחליצה היבמה עושה מעשה ביבם שחולצת מנעלו וכך במיאון היא עבדא בי' דאמרה לא רעינא בך כו' ולא דמי לגט דאיהו הוא דעבד בה מעשה ע' יבמות ק"ז ב' בעלת הגט הוא דקא עביד בה הכא (במיאון ע"ש) היא קעבדא בי' כו' וגם המיאון בא לעקור אישות קלוש דרבנן וכך החליצה באה להפקיע אישות קלוש דזיקה דאינו אישות גמור כמבואר בנדרים ע"ד א' אין היבמה גמורה ליבם כשם שהארוסה גמורה לאישה כנלענ"ד והוא פשוט:
'''{{עוגן1|נטע}} רבעי ומע"ש שאין דמיו ידועין כו'.''' נ"ב ע' תוספתא שקלים פרק ב' שהיו ג' גיזברין ממונים על פדיון ערכין וחרמים והקדשות ומע"ש ע"ש והא דאמר בגמ' אמע"ש דפודין אותו בג' לקוחות בעלמא ואפי' אחד מהן עכו"ם ובעלים וכן איש ושתי נשיו צ"ל דכ"ז רק מעיקר הדין אבל לכתחלה הי' פדיונו בגזברין הממונין לכך וע"ש בתוספתא דלא חשיב נטע רבעי והנה ל' התוספתא שם ג' גיזברין מה הן עושין בהן היו פודין את הערכין ואת החרמים ואת ההקדישות ואת מע"ש וכל מלאכת הקודש בהן הית' נעשית עכ"ל התוספתא וי"ל דדין מע"ש תלוי בפלוגתא אם הוא ממון גבוה או ממון הדיוט דלמ"ד דהוא ממון גבוה הי' פדיונו באלו הגיזברים הממונים על מלאכת הקודש וכהקדישות וערכין וחרמים ומשא"כ למ"ד ממון הדיוט לא חשיב מלאכת הקודש ואין לו שייכות לגיזברין הנ"ל ולפי"ז הא דלא תני בתוספתא נטע רבעי י"ל ג"כ דכב"ש ס"ל דאע"ג דמע"ש ממון גבוה מ"מ נטע רבעי ממון הדיוט ע' קידושין נ"ד ב' ואולם דוחק הוא לאוקמא בריתא דידן לקמן י"ד ב' למ"ד מע"ש ממון הדיוט דלא כהילכתא דקיי"ל דהוא ממון גבוה מבואר בקידושין שם ודע דיש נפקותא עוד בעניין הפדיון אם הוא בג' לקוחות דעלמא או היו גזברין ממונין לכך לעניין הואיל אי בעי פריק הוא בג' לקוחות שייך מי יימר דמיזדקקי לי' ולא חשוב הפדיון בידו ומשא"כ אם היו גזברין ממונין לכך הרי מוכרחים להזדקק לו וא"א להם לדחותו ושפיר הוי בידו וע' ל' הגמ' קידושין ס"ב ב' מי יימר דמיזדקקי לי' הני תלתא והיינו ג"כ דיאמרו לו לך אל ב"ד אחר ויש לפלפל בזה בסוגי' דהואיל ואכ"מ:
 
'''{{עוגן1|רש"י}} ד"ה מיאונין''' כ' '''דכל דתיקון רבנן כו'.''' נ"ב כבר האריכו ז"ל בזה דמשמע דמצריך רש"י ג' דיינין בגט וע"ע שו"ת מהרי"ו סי' קכ"ח דכ' ואל תשיבני דווקא לעדות הוא פסול אבל לתקן ולסדר גט אינו פסול כיון דלא הוי לא עדות ולא דיינות איברא נראה דהוי יותר מדיינות כו' עש"ה והעיקר לענ"ד דכוונת דש"י אחליצה דגט דבג' מאן דכר שמי' ואך חליצה דתנן כאן דחליצה ומיאונין בג' ע"ז כ' רש"י דחליצה ביבמות יליף לה מקרא ומיאונין כעין דאוריתא דחליצה תיקון ומיאון הוא דומה לחליצה דבחליצה היבמה עושה מעשה ביבם שחולצת מנעלו וכך במיאון היא עבדא בי' דאמרה לא רעינא בך כו' ולא דמי לגט דאיהו הוא דעבד בה מעשה ע' יבמות ק"ז ב' בעלת הגט הוא דקא עביד בה הכא (במיאון ע"ש) היא קעבדא בי' כו' וגם המיאון בא לעקור אישות קלוש דרבנן וכך החליצה באה להפקיע אישות קלוש דזיקה דאינו אישות גמור כמבואר בנדרים ע"ד א' אין היבמה גמורה ליבם כשם שהארוסה גמורה לאישה כנלענ"ד והוא פשוט:


<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

תפריט ניווט