גליוני הש"ס/קידושין/ס/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עוגנים ועיצוב
(גרסה ראשונית)
 
(עוגנים ועיצוב)
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
שם ב' איכא בינייהו נתקרע הגט כו', נ"ב בשאלתות פ' מטות הוסיף דאיכא בינייהו אי מבטיל לי' לגט ואי הדר בי' ביני וביני לר' הונא לא מצי מבטל והדר ולר' יהודה מצי ע"ש וע"ש דהביא מסקנא דכאן דמסקינן דאומר ע"מ כאומר מעכשיו וכ' ע"ז וז"ל והתניא (ל' קושי') אמר לה ה"ז גיטך ע"מ שתתני לי מאתים זוז וחזר ואמר לה בפני שנים ע"מ שתשמשי את אבא אלמא מצי הדר בי' כל כמה דלא מטי גיטא לידה דמצי למיהדר בי' מן תנאי קמא דהיכא דהוי עכ"ל והוא צריך קצת תיקון ותורף כוונת התי' מן תיבות כל כמה ואיליך מובן דהך דתני' א"ל ה"ז גיטך כו' איירי כשב' התנאים היו עדיין קודם הנתינה וע"כ יכול לחזור וכפירש"י גיטין ע"ו א' ד"ה אמר לה בפני שנים ונ' מדברי השאלתות דזהו רק למ"ד דע"מ כמעכשיו משא"כ למ"ד דאינו כמעכשיו יש לפרש שפיר דתנאי השני הי' אחר הנתינה וזה הי' הפי' הפשוט יותר בעיני השאלתות דבתירוצו הוא דחבית לפרש דאיירי קודם הנתינה ונ' דמה שזה הפי' הי' לו פשוט יותר הוא משום דגירסתו כפי המובא בלשונו אמר לה ה"ז גיטך ע"מ כו' וחזר ואמר לה בפני שנים ע"מ כו' ומוכח דתנאי הראשון הי' בשעת נתינה וע"כ לא הוצרכה הבריתא לפרש בפני שנים דוודאי היו שם שנים משום הנתינה ורק בתנאי הב' דהי' אחר הנתינה הוצרכה לפרש שאמר לה בפני שנים ואולם לפנינו בגיטין שם נאמר בשניהם בפני שנים ע"ש:
{{מרכז|'''דף ס' ע"ב'''}}


שם דמ"ס לי ולא ליורשי וכו', נ"ב ע' אריכות בשו"ת מהר"ם בר ברוך סי' קל"ו וע' ב"ב ס"ג א' ואם אמר לי ולבניי מת יתן לבניו מוכח דבסתמא תיבות לי אין כולל הבנים וע"ש ברשב"ם ותוס' וע' שו"ת שבות יעקב סי' קסועי' שו"ת שבסוף ס' תורת חטאת סי' ז':
'''{{עוגן1|איכא}} בינייהו נתקרע הגט כו'.''' נ"ב בשאלתות פ' מטות הוסיף דאיכא בינייהו אי מבטיל לי' לגט ואי הדר בי' ביני וביני לר' הונא לא מצי מבטל והדר ולר' יהודה מצי ע"ש וע"ש דהביא מסקנא דכאן דמסקינן דאומר ע"מ כאומר מעכשיו וכ' ע"ז וז"ל והתניא (ל' קושי') אמר לה ה"ז גיטך ע"מ שתתני לי מאתים זוז וחזר ואמר לה בפני שנים ע"מ שתשמשי את אבא אלמא מצי הדר בי' כל כמה דלא מטי גיטא לידה דמצי למיהדר בי' מן תנאי קמא דהיכא דהוי עכ"ל והוא צריך קצת תיקון ותורף כוונת התי' מן תיבות כל כמה ואיליך מובן דהך דתני' א"ל ה"ז גיטך כו' איירי כשב' התנאים היו עדיין קודם הנתינה וע"כ יכול לחזור וכפירש"י גיטין ע"ו א' ד"ה אמר לה בפני שנים ונ' מדברי השאלתות דזהו רק למ"ד דע"מ כמעכשיו משא"כ למ"ד דאינו כמעכשיו יש לפרש שפיר דתנאי השני הי' אחר הנתינה וזה הי' הפי' הפשוט יותר בעיני השאלתות דבתירוצו הוא דחבית לפרש דאיירי קודם הנתינה ונ' דמה שזה הפי' הי' לו פשוט יותר הוא משום דגירסתו כפי המובא בלשונו אמר לה ה"ז גיטך ע"מ כו' וחזר ואמר לה בפני שנים ע"מ כו' ומוכח דתנאי הראשון הי' בשעת נתינה וע"כ לא הוצרכה הבריתא לפרש בפני שנים דוודאי היו שם שנים משום הנתינה ורק בתנאי הב' דהי' אחר הנתינה הוצרכה לפרש שאמר לה בפני שנים ואולם לפנינו בגיטין שם נאמר בשניהם בפני שנים ע"ש:


שם מ"ד לאו תנאה הוא ולזרוזי קאמר נ"ב ע' שו"ת מהר"י ברונא סי' קכ"ח:
'''{{עוגן1|דמ"ס}} לי ולא ליורשי וכו'.''' נ"ב ע' אריכות בשו"ת מהר"ם בר ברוך סי' קל"ו וע' ב"ב ס"ג א' ואם אמר לי ולבניי מת יתן לבניו מוכח דבסתמא תיבות לי אין כולל הבנים וע"ש ברשב"ם ותוס' וע' שו"ת שבות יעקב סי' קס"ה ועי' שו"ת שבסוף ס' תורת חטאת סי' ז':


שם ה"ז מקודשת ויש לו, נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת הרשב"א ח"ג סי' שי"א:
'''{{עוגן1|מ"ד}} לאו תנאה הוא ולזרוזי קאמר.''' נ"ב ע' שו"ת מהר"י ברונא סי' קכ"ח:
 
'''{{עוגן1|ה"ז}} מקודשת ויש לו.''' נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת הרשב"א ח"ג סי' שי"א:


<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

תפריט ניווט