גליוני הש"ס/קידושין/סו/א: הבדלים בין גרסאות בדף

ס"ו א' אי מהימן לך כו', נ"ב דוגמתו ברמב"ם ה' פסח פ"ד ה"א ע"ש בכ"מ וע"ע מעין הך דכאן פסחים קי"ג ב' אי ידע דמהימן לרבי' כבי תרי כו' וע"ע כתובות פ"ה א' בת ר' חסדא קים לי בגווה כו' וע' שאלתות פ' וישב ד"ה ברם צריך היכא דהוא ידע בי' כו' וק"ק לדברי השאלתות שם דשנאה מני כעון וכחטאת דמי א"כ כמו דקים לי' בגווי' כבי תרי מהני שיהי' מותר לשנוא ה"ה ראוי שיועיל להוציא ממון על ידו דע"א שיהי' נאמן לב"ד כבי תרי יוציאו ממון על ידו וזה וודאי אינו מ' בכתובות שם קרענא ס"ד וביבמות ק"א ב' מפיקנא ס"ד כו' וע"ע ר"ה כ"ב ב' לא מיבעיא עולא דגברא רבא הוא דמהימן כו' ונ' ג"כ כוונת עדיפותא דגברא רבא משום דקים לן בגווי וזה מועיל כשנים וע"ע בעניין הך דכאן בשו"ת שארית יוסף סי' ע"ח דהאריך דהך אי מהימן לך כבי תרי היינו רק אי בעצם נאמן לו כבי תרי משום דקים לי' בגווי' דלא משקר אבל אם מאמינו בשביל שאשתו חשודה בעיניו אין בנאמנותו כלום וע"ש עוד חידוש דאם הי' תחלה קטטה בינו לבינה אז אין נאמן לומר שמאמין לדברי העד עש"ה וע' שו"ת הרשב"א המיוחסות סי' קל"ג שכ' דהך דאי מהימן לך כבי חרי דכאן הוא רק חומרא דרבנן או לצי"ש ע"ש כל התשובה וע"ש שנסתפק ברש"י כאן ד"ה אפקה דכ' הואיל ולא הכחישתו דצ"ל הכחשתו תחת הכחישתו עש"ה וע"ע שו"ת מהרי"ו סי' ח' דעתו גם הוא דהך אי מהימן לך זיל אפקה היינו רק לצי"ש ועש"ה כל התשובה וע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' רמ"ט ושו"ת מהרי"ט סי' ט"ו בסוף התשובה וע"ע שו"ת הרשב"א ח"ד סי' רנ"ז עש"ה כל התשובה וע"ע שם סי' רפ"ט מש"ש תוך התשובה ועוד אני אומר שאפי' נודע בבירור שהוא כן אם ראובן מאמין כן אסור לו ליקח שאין הדבר תלוי בהעדת עדים אלא בידיעת האמת וכמ"ש בקידושין דף ס"ו אי מהימן לך כבי תרי זיל אפקה עש"ה וע"ע שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' קס"ט:

שם תוד"ה אמר אביי היא היא, נ"ב בגמ' הגירסא אמר אביי נאמן ואולם כגירסת התוס' כן הי' רגילות לשון דאביי ע' עירובין צ"ט א' וגיטין פ"ד א' ושבת י"א ב' ובבא בתרא י"ב ב' ומ"א ב' וע"ע נדה נ"ט ב' אר"ל היא היא ושם ס"ט א' אמר רב היא היא וע"ע ל' היא היא במנחות ס"ו ב' ואולם ביבמות ס"ז א' אמר איהי הוא: