גליוני הש"ס/גיטין/מב/א: הבדלים בין גרסאות בדף

מ"ב א' מחלוקת כו' אבל כו' כיון דקנפיק כו', נ"ב כזה ירושלמי ב"ק פ"ז ה"ה מכרה חציין מהו פי' בזאח"ז דכשמכר חצי הי' שיור וכשמכר חצי הב' הא ליכא מכירת כולה, מכר חצי' לזה וחצי' לזה מהו פי' בב"א ובאת"ל קבעי את"ל דמכרה חציין חשוב שיור ופטור מכר חצי' לזה וחצי' לזה מהו מי אמרי' כיון דמיני' נפיק כולו אף שכל אחד קנה רק חצי לא אמרי' דכל חד שיור לחברי' רק כיון דמיני' נפק כולו לא הוי שיור:

שם עבדיי שהי' כבר, נ"ב ע' שו"ת מהראנ"ח סי' פ"ג ועוד שם סי' ס' וע' שו"ת הרדב"ז ח"א סי' רל"ג דכ' בנשבע שלא לישא אשה כ"ז שאשתו אסתר קיימת דאחרי שגירשה שוב הא איננה אשתו ומותר לישא אחרת ע"ש וי"ל גם שם דהכוונה אשתו שהית' כבר ויש לחלק וע' נדרים כ' א' קונם אשתי נהנית לי ואמר לא נדרתי אלא באשתי הראשונה שגירשתי ובכללים הארכתי וע"ע תוס' יומא י"ד א' ד"ה מאי דכ' וי"ל מדכתי' והזה הטהור אלמא דהמזה טהור ומאי ראי' דילמא ה"ק והזה הטהור שהי' כבר וע"ע זבחים ס"א ב' א"ק ונסע אהל מועד אעפ"י שנסע אהל מועד הוא וק' ג"כ דילמא הכוונה אהל מועד שהי' כבר ועמ"ש בבית האוצר ערך אוכל כלל ל"ה אהך דברכות מ"ח ב' ואימתי קרוי לחם קודם שיאכלנו דק' ג"כ דילמא הכוונה לחם שהי' כבר וכעת ראיתי שכבר העיר בזה השבות יעקב בחידושיו על מסכתות אשר בסוף שו"ת שבות יעקב ח"א הנקובים בשם פאר יעקב ע"ש בחידושיו לברכות דמ"ח ע"ב והביא שם לראי' מכאן דמפרשי' שהי' כבר וכ' דדוחק לומר דל' תורה לחוד ול' בני אדם לחוד ולא הוצרך לזה דהא מל' מקרא גופי' קשיא דבזבחים קי"ג ב' מפרשי' בלישנא דקרא חרבה שהית' מעיקרא ובמנחות ט' ב' מנחה שהית' כבר ובכתובות מ"ה ב' הנערה שהית' כבר ועוד בכ"ד כמו שהארכתי בכללים וע"ע סנהדרין מ"ד א' חטא ישראל אעפ"י שחטא ישראל הוא וק' ג"כ דילמא ישראל שהי' כבר וע"ש ברש"י וע"ע עירובין י"ט א' שפשעו לא נאמר אלא הפושעים כו' וק' ג"כ דילמא הכוונא הפושעים שהיו כבר וי"ל דרק בשם של דבר שייך לומר שהי' כבר נקרא בשם זה משא"כ בפעולה כמו פושע דהוא על משקל פועל לא שייך לומר שפעל כבר דל' פועל בהווה משמע ודו"ק ואולם גם בכזה מצינו בזבחים ק"ו ב' את זבחיהם אשר הם זובחים זבחים שהתרתי לך כבר נ' דמפרש תיבת זובחים ל' עבר שהיו זובחים כבר בשעת היתיר במה וע"ש ברש"י וע' בית שמואל אה"ע סי' קכ"ח סק"ו דל' הדרה יש לפרש שהית' דרה שם כבר אף דעכשיו אינה דרה שם וצ"ע ג"כ מהך דעירובין י"ט א' ומה שהערותי מהך דנדרים כ' קונם אשתי נהנית לי ואמר לא נדרתי אלא באשתי הראשונה שגירשתי דהוא דומה להך דכאן עבדי שהי' כבר מצאתי אח"כ בשו"ת חכם צבי הנוספות בסוף הספר סי' א' תוך התשובה שכ' ובר מן דין משמעות הלשון שכתוב בהסכמה "כשיבא זמן לקבל אב"ד לקהלתנו" אין עניינו מן הסתם אלא על ב"ד חדש שיקבלו לקהלתם ולא על האב"ד שכבר הוא מקובל עליהם וגרע טפי מן האומר קונם אשתי נהנית לי ומפרש שרצונו הי' על אשתו הראשונה שגירש שאם ת"ח הוא נאמן דהתם אשתו מיקרי דהיינו שכבר הית' כדאמרי' בפרק השולח עבדי שהי' כבר לאפוקי בנ"ד כו' עכ"ל וע' שו"ת ח"צ סי' קט"ז דכ' דשומרת יבם אשת המת מיקריא לא אשת החי וכוונתו אקרא לא תהי' אשת המת החוצה וגו' וי"ל גם שם דגם אשת המת אינה וכוונת הקרא אשת המת שהית' כבר וכבר הערותי ע"ז בגליון נדרים ע"ד א' וע"ע תוס' יומא נ' א' ד"ה ואת: