גליוני הש"ס/נדרים/סו/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עוגנים ועיצוב
(גרסה ראשונית)
 
(עוגנים ועיצוב)
 
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
ס"ו א' והתירה ר' ישמעאל, נ"ב ע' שו"ת מהרי"ט סי' י"ט:
{{מרכז|'''דף ס"ו ע"א'''}}


שם פי' הרא"ש ד"ה פותחין לאדם כ' כגון אם נדר לגרש את אשתו, נ"ב בתשובה הארכתי לעניין נשבע לגרש אם לא חשיב גט מעושה הואיל והי' אנוס מכח השבועה ומקורו בשו"ת מהרי"ו סי' ק"צ והבאתי שם דברי הרא"ש אלה ופירשתים וע"ע בריטב"א שעל הרי"ף כאן דכ' ג"כ דאיירי בנשבע לגרש וע"ע שו"ת הרדב"ז ח"א סי' קס"א ושם ח"ג סי' תתקפ"ב עש"ה ושו"ת מהרי"ל סי' ק"א ומה שדנתי בתשובה דממ"נ אי חשיב גט מעושה הרי אין בידו לקיים שבועתו וה"ל שבועות שוא ולא חלה מצאתי ג"כ דעמד ע"ז בשו"ת תשב"ץ ח"ב סי' ס"ח עש"ה ומצאתי עוד ל' נדר לגרש גם בתוספתא גיטין פרק ג' והנה מה שדנתי בתשובה שם כנ"ל דאי נימא דנשבע לגרש אז כשאין מגרש מרצונו רק מפני השבועה חשיב גט מעושה א"כ לעניין מה הית' השבועה שהרי לא ימול הגט אם לא ירצה ואי לומר דהשבועה הית' על הרצון עצמו שירצה לגרש יש לדון דרצון אינו בידו ואין שבועה חלה עליו והבאתי בזה תוס' זבחים ל"ד ב' ד"ה כל שבידו דהמיר דת לא חשיב בידו לחזור הואיל ואין דמתו לחזור ע"ש והארכתי שם בתשובה בזה וכעת ראיתי בשו"ת הר"י מגא"ש סי' ע"ח שהנשבע שבועה ונשבע עוד שלא יהי' לו בה חרטה ולא היתיר אין שבועתו השני' קיימת לפי שאמתות שבועתו זאת אמנם היא לומר שלא יתחלף לו רצון וזה אינו בידו וחשיבא שבועת שוא וחייב עלי' מלקות ואינה שבועת ביטוי שתהא צריכה התרה כו' ע"ש וע' שו"ת תשב"ץ ח"כ סי' נ"ג לעניין נשבע שלא יתחרט עש"ה ודבריו צ"ע משו"ת הר"י מגאש הנ"ל וע"ע בעניין נשבע לגרש בשו"ת חוט המשולש טור ג' סי' ל"ה:
'''{{עוגן1|והתירה}} ר' ישמעאל.''' נ"ב ע' שו"ת מהרי"ט סי' י"ט:
 
'''{{עוגן1|פי' הרא"ש}} ד"ה {{עוגן1|פותחין}} לאדם''' כ' '''כגון אם נדר לגרש את אשתו.''' נ"ב בתשובה הארכתי לעניין נשבע לגרש אם לא חשיב גט מעושה הואיל והי' אנוס מכח השבועה ומקורו בשו"ת מהרי"ו סי' ק"צ והבאתי שם דברי הרא"ש אלה ופירשתים וע"ע בריטב"א שעל הרי"ף כאן דכ' ג"כ דאיירי בנשבע לגרש וע"ע שו"ת הרדב"ז ח"א סי' קס"א ושם ח"ג סי' תתקפ"ב עש"ה ושו"ת מהרי"ל סי' ק"א ומה שדנתי בתשובה דממ"נ אי חשיב גט מעושה הרי אין בידו לקיים שבועתו וה"ל שבועות שוא ולא חלה מצאתי ג"כ דעמד ע"ז בשו"ת תשב"ץ ח"ב סי' ס"ח עש"ה ומצאתי עוד ל' נדר לגרש גם בתוספתא גיטין פרק ג' והנה מה שדנתי בתשובה שם כנ"ל דאי נימא דנשבע לגרש אז כשאין מגרש מרצונו רק מפני השבועה חשיב גט מעושה א"כ לעניין מה הית' השבועה שהרי לא ימול הגט אם לא ירצה ואי לומר דהשבועה הית' על הרצון עצמו שירצה לגרש יש לדון דרצון אינו בידו ואין שבועה חלה עליו והבאתי בזה תוס' זבחים ל"ד ב' ד"ה כל שבידו דהמיר דת לא חשיב בידו לחזור הואיל ואין דמתו לחזור ע"ש והארכתי שם בתשובה בזה וכעת ראיתי בשו"ת הר"י מגא"ש סי' ע"ח שהנשבע שבועה ונשבע עוד שלא יהי' לו בה חרטה ולא היתיר אין שבועתו השני' קיימת לפי שאמתות שבועתו זאת אמנם היא לומר שלא יתחלף לו רצון וזה אינו בידו וחשיבא שבועת שוא וחייב עלי' מלקות ואינה שבועת ביטוי שתהא צריכה התרה כו' ע"ש וע' שו"ת תשב"ץ ח"כ סי' נ"ג לעניין נשבע שלא יתחרט עש"ה ודבריו צ"ע משו"ת הר"י מגאש הנ"ל וע"ע בעניין נשבע לגרש בשו"ת חוט המשולש טור ג' סי' ל"ה:


<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

תפריט ניווט