גליוני הש"ס/מגילה/כא/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עוגנים ועיצוב
(עוגנים ועיצוב)
תגית: שוחזרה
(עוגנים ועיצוב)
תגית: שחזור ידני
 
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''דף כ' ע"ב'''}}
{{מרכז|'''דף כע"א'''}}


'''{{עוגן1|כל}} הלילה כשר לקצירת העומר כו'.''' נ"ב גי' הרי"ף לקצירת העומר ולספירת העומר וק"ק מדוע לא תני נמי לקריאת המגילה והיינו קריאה דלילה כי היכי דתני כל היום כשר לקריאת המגילה והיינו קריאה דיממא ולפמ"ש הנוב"י חאו"ח סי' מדרק קריאה דיממא הוא מ"ע דדברי קבלה משא"כ דלילה הוא דרבנן גרידא ע"ש י"ל דדאוריתא קתני ודרבנן לא קתני ודיממא כדאוריתא חשיבא דד"ק כד"ת דמיין ותפלת המוספין דדרבנן אגב מוספין שניי' כ"נ פשוט:
'''{{עוגן1|עומד}} ויושב.''' נ"ב ע' שו"ת ח"ס חאו"ח סי' נקושי' מדוע קורין יושב הא יש חיוב הלל בפורים רק דקריאתה זו היא הלילא כמבואר לעיל י"ד א' והלל הא צריך להאמר מעומד כמבואר באו"ח סי' תכ"ב ע"ש וע' לעיל ד' א' תוד"ה חייב דקריאת המגילה דיום עיקר וי"ל ג"כ הטעם דכיון דיש גם חיוב הלל בפורים והלל זמנו רק ביום כדלעיל כ' ב' וע"כ קריאת המגילה דיום עדיפא דיש בה פי שנים מגילה והלל דקריאתה זו היא הלילא ומשא"כ דלילה דהיא מצות מגילה לבד דאין זמן הלל בלילה וע' בח"ס שם דהעיר דאיך אומרים הלל בליל פסח הא הלל בעי יום כנ"ל וכן דן שם להיות ברכת הודאה צריכה להיות גביום דווקא לפמ"ש האלי' רבה דצריכה להיות מעומד משום דנקרא הלל וכמ"ש ובמושב זקינים יהללוהו והלל בעי מעומד ע"ש וע' רוקח סי' ר"ל כ' ראיתי את רבי שלא קרא הלל דר"ח עם הציבור וקרא מעצמו מיושב בשעת קריאת התורה עכומבואר דעתו דלא בעי' מעומד בקריאת הלל:
 
'''תוד"ה {{עוגן1|כל}}''' כ' '''אבל לשופר ולולב יש עשי'.''' נ"ב דבריהם צריכים ביאור דשופר הא אינו מצוה דמקדש כלל ומה שייך לומר אחריו יה"ר שיבנה אולי משום דכיון דלזכרון אתי כפנים דמי ע' ר"ה כ"ו א' ע"כ יש להתפלל שיהי' הפנים בפועל או משום דבמקדש הי' התקיעה עם חצוצרות ע' ר"ה כ"ו ב' וכ"ז א' ושייך להתפלל יה"ר שיבנה ביהמ"ק ותקוים המצוה בשלימות יותר עם חצוצרות ובשו"ת ראשית בכורים ח"ב סי' ב' כ' דסלתוס' דכאן כרי"ף דגם בזה"ז תוקעין בב"ד הגדול שבדור בשבת וסבירא להו דהוא רק זכר למקדש שהיו תוקעין בו בשבת וצריך להוסיף דסבירא להו דכל עיקר תקנת ריב"ז משחרב ביהמ"ק שיהו תוקעין בכל מקום שיש בו ב"ד הוא משום זכר למקדש ומ"ש התוס' לולב כוונתם פשוטה אלולב כל שבעה דהוא רק זכר למקדש וכ"כ גם בס' ראשית בכורים שם:


<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

תפריט ניווט