גליוני הש"ס/מגילה/כו/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עוגנים ועיצוב
(עוגנים ועיצוב)
(עוגנים ועיצוב)
תגית: שוחזרה
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''דף כ"ו ע"א'''}}
{{מרכז|'''דף כ"ה ע"ב'''}}


'''{{עוגן1|א"ר}} אשי כו' כיון דאדעתא דידי קאתו כו'.''' נ"ב כזה ב"ב ט' א' ר' אשי אמר אנא אתנויי נמי לא צריכנא דכל דקא אתי אדעתא דידי אתי כו':
'''{{עוגן1|בגימ"ל}} ושי"ן.''' נ"ב בס' יריאים סי' נ"א פי' דהוא ר"ת גערה שמתא כדאמרי' במ"ק (י"ז א') שנדה ר' יהודה מאן דסנו שומעני' עכ"ל ואינו מדוקדק לכאורה לפי"ז ל' שרי דממ"נ אם בר נידוי הוא הרי חיוב לנדותו לא לבד דשרי ואי לאו נידוי הוא הרי אסור לנדותו:


'''{{עוגן1|לא}} שנו כו'.''' נ"ב זה קאי אכל הנזכר במשנה אפי' דברים שהם חמורים מביהכ"נ ולא אביהכ"נ לבד הוא דקאי ולכן גם ביהמ"ד אעדעדיף מביהכ"נ ג"כ יכולין לשנותו במכירת זט"ה במעמד כו', שו"ת הרא"ש כלל ה' אות א' וע"ע שו"ת הראכלל י"ג אות ט"ז דכ' וז"ל דין בתים של הקדש נמכרים לצורך הקדש ע"י בעלים שהקדישום או ע"י ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר כו' עכ"ל וצ"ע דבעלים אחרי שהקדישום מה להם עניין בם עוד שיהיו נמכרים על ידם:
'''{{עוגן1|רש"י}} ד"ה בג' ושי"ן כ' בר גירתא זונה.''' נ"ב בהגהות הב"ח הביא תרגום ירושלמי הנואף והנואפת גיורא וגיורתא וע"ע ע"ז י' ב' שדר לי' גרגירא ע"ש בתוס' דפירשו ג"כ גירא ל' זונה והביאו ג"כ תרגום ירושלמי הנ"ל ומ"ש רש"י ורבותי מפרשים גייפא הוא ג"כ ל' זנות ע' רש"י סנהדרין פ"ב ב' ד"ה גפתה לאמה ומרש"י שמא סריי' שם מוסרח ע' רשב"מ צ"ג ב' ד"ה אמר לו גנבא סרייא:


<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

תפריט ניווט