גליוני הש"ס/תענית/ז/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עוגנים ועיצוב
(גרסה ראשונית)
 
(עוגנים ועיצוב)
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
שם ב' מה שלשה משקין הללו אין נפסלין אלא בהיסח הדעת, ננלענ"ד הכוונה דנפסלין אם מניחין אותן מגולין ומסיחין דעת משמירתן ע' חולין יו"ד א' ג' משקין אסורין משום גילוי מים ויין וחלב כו':
{{מרכז|'''דף ז' ע"ב'''}}


שם רש"י ד"ה מותר לשנאותו כ' אע"ג דכתי' ואהבת לרעך כמוך. נ"ב צע"ג דעדיפא ה"ל למיתי לאו דלא תשנא את אחיך בלבבך כדאמר בפסחים קי"ג ב' שונא ישראל ומי שרי למיסניי' והכתי' לא תשנא וגו' ואולי רש"י רבותא נקט דלא מיבעי' דלא מיקרי אחיך כיון שהוא רשע ודק אפי' ריעך דכולל יותר דאחיך הוא רק ישראל משא"כ ריעך גם גר תושב מיקרי ריעך כמבואר ברא"מ עה"ת משפטים עה"כ וכי יכה איש והובא בפמ"ג בפתיחה כוללת בחלק ב' ביאור מיני אישיים ע"ש ואפ"ה אין בזה מצות ואהבת לרעך דבפי' הותרה שנאתו בקרא דעוז פניו ישונא ואולם גוף דברי הרא"מ הנ"ל צ"ע מכמה דוכתי ואכ"מ וע"ע בחלמהרש"א נדה ט"ז ב' ד"ה ואמר והמושיב שבת כו' מש"ש וקאמר דהקב"ה שונאן שהם כולם מילי דפריצותא אבל לגבי עצמו אר"ש ואני איני אוהבן דאפשר שאין אלו מילי דפריצותא כדאי לעבור על לאו דלא תשנא אחיך וגו' וק"ל עכ"ל עש"ה ומבואר בדבריו להיפוך ממ"ש לעיל דאדרבה יש חטא קל שיוצא בו מכלל מצות ואהבת וגו' ועכ"ז עדיין אסור לשנאותו מלאו דלא תשנא וגו' וכן משמע מגוף ל' הגמ' בנדה שם שלשה שנאתי וארבעה לא אהבתי ודו"ק וא"כ יותר לרבותא ה"ל לרש"י כאן למינקט לאו דלא תשנא וגו' וכמובן:
'''{{עוגן1|מה}} שלשה משקין הללו אין נפסלין אלא בהיסח הדעת.''' נ"ב נלענ"ד הכוונה דנפסלין אם מניחין אותן מגולין ומסיחין דעת משמירתן ע' חולין יו"ד א' ג' משקין אסורין משום גילוי מים ויין וחלב כו':


{{ניווט כללי תחתון}}
'''{{עוגן1|רש"י}} ד"ה {{עוגן1|מותר}} לשנאותו כ' '''אע"ג דכתי' ואהבת לרעך כמוך.''' נ"ב צע"ג דעדיפא ה"ל למיתי לאו דלא תשנא את אחיך בלבבך כדאמר בפסחים קי"ג ב' שונא ישראל ומי שרי למיסניי' והכתי' לא תשנא וגו' ואולי רש"י רבותא נקט דלא מיבעי' דלא מיקרי אחיך כיון שהוא רשע ודק אפי' ריעך דכולל יותר דאחיך הוא רק ישראל משא"כ ריעך גם גר תושב מיקרי ריעך כמבואר ברא"מ עה"ת משפטים עה"כ וכי יכה איש והובא בפמ"ג בפתיחה כוללת בחלק ב' ביאור מיני אישיים ע"ש ואפ"ה אין בזה מצות ואהבת לרעך דבפי' הותרה שנאתו בקרא דעוז פניו ישונא ואולם גוף דברי הרא"מ הנ"ל צ"ע מכמה דוכתי ואכ"מ וע"ע בח"א למהרש"א נדה ט"ז ב' ד"ה ואמר והמושיב שבת כו' מש"ש וקאמר דהקב"ה שונאן שהם כולם מילי דפריצותא אבל לגבי עצמו אר"ש ואני איני אוהבן דאפשר שאין אלו מילי דפריצותא כדאי לעבור על לאו דלא תשנא אחיך וגו' וק"ל עכ"ל עש"ה ומבואר בדבריו להיפוך ממ"ש לעיל דאדרבה יש חטא קל שיוצא בו מכלל מצות ואהבת וגו' ועכ"ז עדיין אסור לשנאותו מלאו דלא תשנא וגו' וכן משמע מגוף ל' הגמ' בנדה שם שלשה שנאתי וארבעה לא אהבתי ודו"ק וא"כ יותר לרבותא ה"ל לרש"י כאן למינקט לאו דלא תשנא וגו' וכמובן:
{{פורסם בנחלת הכלל}}
 
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

תפריט ניווט