גליוני הש"ס/פסחים/סד/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עוגנים ועיצוב
(גרסה ראשונית)
 
(עוגנים ועיצוב)
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
שם ב' הילכך בחמשין נמי סגיא, נע' רמז וטעם לדבר ע"ד הסוד בס' קרבן חגיגה סי' י"ח:
{{מרכז|'''דף ס"ד ע"ב'''}}


שם ולא סמכי' אניסא, נ"ב ע' שבת קכ"ד א' רש"י ד"ה משום אעפושי וע"ע רב"י שם כ"ב ב' ד"ה ובה הי' מסיים דכ' דלא סמך קרא אניסא כו' וכזה בתוס' יומא כ"א א' ד"ה נבלעין וע' בח"א למהרש"א שם ד"ה ולא אירע קרי כו' וע"ע שבת ל"ב א' לעולם אל יעמוד אדם כו' וע' פסקי תוס' חגיגה סי' ה' ושו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ל"ז וע' מהרש"א חגיגה כ"ו ב' על התוס' ד"ה מנורה לא כתי' בה תמיד וע' שאילת יעב"ץ סי' י"ד וע' שו"ת רדב"ז ח"ו סי' ב' אלפים ר"ג וע' שו"ת חיים שאל ח"ב סי' מ"ג אות ב' וע' כתובות ס"א ב' מ"ט סמכת אניסא וע' תוי"ט דמאי פ"א מ"א ד"ה והחומץ שביהודה וע' ס' חומרי מתניתא יומא פ"ב א' מ"ש אהך דעוברה שהריחה בשר קודש דמדוע לא סמכי' אניסא דלא הפילה אשה מריח בשר הקודש ע"ש וע' ס' שאילת שלום על השאלתות סעיף קטן צ"ב וע' רשב"ם ב"ב קי"ט ב' ד"ה ומשני מתוך שצדקניות היו בטוחות בצדקתן שיעשה להם נס כו' עכ"ל וע"ש בס' בכור שור דעמד ע"ז דהא לא סמכי' אניסא ע"ש וע"ע תוס' ישינים יומא ל"ח א' ד"ה והללו פתן מתעפשת וע' מהרי"ל ה' מיא דלישת המצות די"ז ע"א וז"ל וכ"כ המרדכי כו' דאין נפקותא במי המצות להשמר מסכנת התקופה דשומר מצוה לא ידע דבר רע אכן לא נהגינן הכי דאין סומכין על הנס עכ"ל ועמ"ש בגליון שבת ס"ג א' וע"ע יומא ס"ח ב' במשנה ר' ישמעאל אומר והלא סימן אחר הי' להם לשון של זהורית כו' ונ' ג"כ דפליגי במעין הנ"ל אי סמכי' אניסא דתנאי קדמאי דשם לא חשבו זה לסימן לקבעו לזמן ולומר שבזמן שהלבין הלשון בא לו הפ"ג לקרות כיון דהלבנת הלשון הוא עניין נסיי ולא סמכי' אניסא ואין לקבוע עניין נסיי לזמן שמדברין בו בהלכה ור' ישמעאל ס"ל דסמכי' אניסא ונחשב וודאי שיעשה הנס ויש לקבעו לזמן גם בעסק בהלכה ודו"ק:
'''{{עוגן1|הילכך}} בחמשין נמי סגיא.''' נ"ב ע' רמז וטעם לדבר עהסוד בס' קרבן חגיגה סי' י"ח:


{{ניווט כללי תחתון}}
'''{{עוגן1|ולא}} סמכי' אניסא.''' נ"ב ע' שבת קכ"ד א' רש"י ד"ה משום אעפושי וע"ע רב"י שם כ"ב ב' ד"ה ובה הי' מסיים דכ' דלא סמך קרא אניסא כו' וכזה בתוס' יומא כ"א א' ד"ה נבלעין וע' בח"א למהרש"א שם ד"ה ולא אירע קרי כו' וע"ע שבת ל"ב א' לעולם אל יעמוד אדם כו' וע' פסקי תוס' חגיגה סי' ה' ושו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ל"ז וע' מהרש"א חגיגה כ"ו ב' על התוס' ד"ה מנורה לא כתי' בה תמיד וע' שאילת יעב"ץ סי' י"ד וע' שו"ת רדב"ז ח"ו סי' ב' אלפים ר"ג וע' שו"ת חיים שאל ח"ב סי' מ"ג אות ב' וע' כתובות ס"א ב' מ"ט סמכת אניסא וע' תוי"ט דמאי פ"א מ"א ד"ה והחומץ שביהודה וע' ס' חומרי מתניתא יומא פ"ב א' מ"ש אהך דעוברה שהריחה בשר קודש דמדוע לא סמכי' אניסא דלא הפילה אשה מריח בשר הקודש ע"ש וע' ס' שאילת שלום על השאלתות סעיף קטן צ"ב וע' רשב"ם ב"ב קי"ט ב' ד"ה ומשני מתוך שצדקניות היו בטוחות בצדקתן שיעשה להם נס כו' עכ"ל וע"ש בס' בכור שור דעמד ע"ז דהא לא סמכי' אניסא ע"ש וע"ע תוס' ישינים יומא ל"ח א' ד"ה והללו פתן מתעפשת וע' מהרי"ל ה' מיא דלישת המצות די"ז ע"א וז"ל וכ"כ המרדכי כו' דאין נפקותא במי המצות להשמר מסכנת התקופה דשומר מצוה לא ידע דבר רע אכן לא נהגינן הכי דאין סומכין על הנס עכ"ל ועמ"ש בגליון שבת ס"ג א' וע"ע יומא ס"ח ב' במשנה ר' ישמעאל אומר והלא סימן אחר הי' להם לשון של זהורית כו' ונ' ג"כ דפליגי במעין הנ"ל אי סמכי' אניסא דתנאי קדמאי דשם לא חשבו זה לסימן לקבעו לזמן ולומר שבזמן שהלבין הלשון בא לו הפ"ג לקרות כיון דהלבנת הלשון הוא עניין נסיי ולא סמכי' אניסא ואין לקבוע עניין נסיי לזמן שמדברין בו בהלכה ור' ישמעאל ס"ל דסמכי' אניסא ונחשב וודאי שיעשה הנס ויש לקבעו לזמן גם בעסק בהלכה ודו"ק:
{{פורסם בנחלת הכלל}}
 
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

תפריט ניווט