גליוני הש"ס/שבת/עה/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עוגנים ועיצוב
(גרסה ראשונית)
 
(עוגנים ועיצוב)
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
שם ב' א"ר יהודה האי מאן כו' וה"מ דקפיד עלייהו, נאבל בסתמא לא קפיד עלייהו ומש"ה אמר נמי ר' יהודה בב"ק קי"ט ב' דעולין למניין תכלת ויצחק ברי קפיד עלייהו והיינו דבעצם הי' קפיד עלייהו שלא יהיו בבגד כי האי דקפיד עלייהו דכאן ולא שמחמת שנסתפק אם עולין למניין תכלת קפיד עלייהו ליטלן עבור זה:
{{מרכז|'''דף ע"ה ע"ב'''}}


שם מחק אות גדולה ויש במקומה לכתוב שתים חייב, נ"ב ע' רא"ש בפרקין סי' ט' מה שהביא מן הבריתא וע' חידושי גור ארי' כאן וע' שו"ת שבות יעקב חסי' ד':
'''{{עוגן1|א"ר}} יהודה האי מאן כו' וה"מ דקפיד עלייהו.''' נ"ב אבל בסתמא לא קפיד עלייהו ומש"ה אמר נמי ר' יהודה בב"ק קי"ט ב' דעולין למניין תכלת ויצחק ברי קפיד עלייהו והיינו דבעצם הי' קפיד עלייהו שלא יהיו בבגד כי האי דקפיד עלייהו דכאן ולא שמחמת שנסתפק אם עולין למניין תכלת קפיד עלייהו ליטלן עבור זה:


שם ר' יהודה מוסיף את השובט והמדקדק אמרו לו שובט ה"ה בכלל מיסך מדקדק ה"ה בכלל אורג, נ"ב דוגמתו יבמות קי"ז א' ר' יהודה מוסיף אף אשת אב והכלה אמרו לו אשת אב הרי היא בכלל בת הבעל כלה הרי בכלל חמותה וע"ע נדרים פ"ט ב' זו דברי ר' יהודה אבל חכ"א ג' נערות כו' עבר"ן דגם שם ר' יהודה פורט לחשוב כל הפרטיים וחכמים חושבים רק הכלליים שנכללים בהם הפרטים ונ' דר' יהודה לטעמי' אזיל עפ"י סיפרי האזינו עה"כ יערוף כמטר לקחי וז"ל הי' ר' יהודה אומר לעולם הוי כונס דברי תורה כללים ומוציאם פרטים שנא' יערוף כמטר לקחי ואין יערוף אלא ל' כנעני משל אין אדם אומר לחבירו פרוט לי סלע זה אלא ערוף לי סלע זה כך הוי כונס דברי תורה כללים ופורט ומוציאם כטיפים הללו של טל שהם קטנים עכ"ל ובזית רענן בילקוט שם פי' שבזכרונו יתפוש הכללים וכשיאמר יאמר כל פרט ופרט בפ"ע כטיפים הללו של טל שהם קטנים ע"ש וע"כ כך הית' דרכו של ר' יהודה בדבריו לפרוט כל פרט ופרט בפ"ע וכדבריו בסיפרי הנ"ל וע' לקמן צ"ז ב' מ"ש עוד אהך דר' יהודה הנ"ל:
'''{{עוגן1|מחק}} אות גדולה ויש במקומה לכתוב שתים חייב.''' נ"ב ע' ראבפרקין סי' ט' מה שהביא מן הבריתא וע' חידושי גור ארי' כאן וע' שו"ת שבות יעקב חסי' ד':


{{ניווט כללי תחתון}}
'''{{עוגן1|ר'}} יהודה מוסיף את השובט והמדקדק אמרו לו שובט ה"ה בכלל מיסך מדקדק ה"ה בכלל אורג.''' נ"ב דוגמתו יבמות קי"ז א' ר' יהודה מוסיף אף אשת אב והכלה אמרו לו אשת אב הרי היא בכלל בת הבעל כלה הרי בכלל חמותה וע"ע נדרים פ"ט ב' זו דברי ר' יהודה אבל חכ"א ג' נערות כו' ע"ש בר"ן דגם שם ר' יהודה פורט לחשוב כל הפרטיים וחכמים חושבים רק הכלליים שנכללים בהם הפרטים ונ' דר' יהודה לטעמי' אזיל עפ"י סיפרי האזינו עה"כ יערוף כמטר לקחי וז"ל הי' ר' יהודה אומר לעולם הוי כונס דברי תורה כללים ומוציאם פרטים שנא' יערוף כמטר לקחי ואין יערוף אלא ל' כנעני משל אין אדם אומר לחבירו פרוט לי סלע זה אלא ערוף לי סלע זה כך הוי כונס דברי תורה כללים ופורט ומוציאם כטיפים הללו של טל שהם קטנים עכ"ל ובזית רענן בילקוט שם פי' שבזכרונו יתפוש הכללים וכשיאמר יאמר כל פרט ופרט בפ"ע כטיפים הללו של טל שהם קטנים ע"ש וע"כ כך הית' דרכו של ר' יהודה בדבריו לפרוט כל פרט ופרט בפ"ע וכדבריו בסיפרי הנ"ל וע' לקמן צ"ז ב' מ"ש עוד אהך דר' יהודה הנ"ל:
{{פורסם בנחלת הכלל}}
 
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

תפריט ניווט