178,036
עריכות
גליוני הש"ס/שבת/יא/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עוגנים ועיצוב
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף י"א ע"א'''}} | |||
וביהמ"ד שגם הם הקדש כדתנן במגילה אין נוהגין בהן קלות ראש אין אוכלין בהן כו' ע"ש ומוכח דאכילה ושתי וכדומה בביהכ"נ וביהמ"ד פי שנים יש בו משום מורא מקדש ומשום מעילה בהקדש וע' ס' בית מאיר מגילה דף כ"ז ע"א ד"ה "רש"י ד"ה לא שני דאין מורידין" אריכות אי ביהכ"נ יש לו דין תשמישי קדושה או רק דין תשמישי מצוה עש"ה וע' תוס' ב"ב ח' א' ד"ה יתיב דמה שמתנדבים לביהכ"נ נחשב כהקרבת קרבן ע"ש ונ' ג"כ הטעם משום דביהכ"נ נקרא מקדש מעט כמבואר במגילה וע"כ מה שמתנדבים לשם הוי כקרבן הקרב בביהמ"ק וע' ס' בכור שור ברכות בסדר קרבנות בתבואות שור שם ס"ק י"ב דתמה על דברי ר' כרוספדאי דהצריך לקרות פסוקי הקרבנות בביהכ"נ ע"ש והנה יש טעם פשוט לדבר עפ"י תוס' ב"ב הנ"ל דמה שמתנדבים לכבוד ביהכ"נ כמו שרגא הוי כהקרבת קרבן ע"ש וא"כ קריאת תורה בביהכ"נ דהוא כבוד לביהכ"נ וודאי מה שמקיימים בו מצות ת"ת ואין לך כבוד יותר מזה א"כ גם זה כהקרבת קרבן וע"כ כיון דקריאת פסוקי קרבנות כדי שיוחשב כמקריב דעוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה לכן יותר טוב לקרות בביהכ"נ דאז יותר בנקל תוכל הקריאה להחשב זה כיון דיש עוד הצטרפות הטעם מפאת כיבוד הביהכ"נ דנחשב ג"כ הקרבה ולכן יותר תוחשב הקריאה הקרבה כיון דיש בה פי שתים עניין זה ודו"ק וע"ע ס' בית מאיר ערכין דף ו' ע"ב ד"ה כותי שהתנדב עש"ה: | '''{{עוגן1|שנאמר}} לרומם כו'.''' נ"ב עי' מהרי"ק [[שו"ת מהרי"ק/קסא|שורש קס"א]] ושו"ת לחמי תודה למהר"י באסאן ז"ל [[לחמי תודה/יט|סי' י"ט]] וע' ס' יריאים [[ספר יראים/שכד|סי' שכ"ד]] דכ' דמורא ביהכ"נ וביהמ"ד לכל דיניהם שאין נוהגין בהן קלות ראש ואין אוכלין ושותין בהן כו' הוא חיוב דאוריתא מעשה דומקדשי תיראו דמקדש כולל גם ביהכ"נ וביהמ"ד ע"ש ועמ"ש ב[[גליוני הש"ס/יומא/יא/ב|גליון יומא י"א ב']] וע"ע ס' יריאים [[ספר יראים/שפו|סי' שפ"ו]] דהביא לאו דמעילה בהקדש וכ' וכשם שאסור ליהנות מהקדש כך אסור ליהנות מביהכ"נ וביהמ"ד שגם הם הקדש כדתנן במגילה אין נוהגין בהן קלות ראש אין אוכלין בהן כו' ע"ש ומוכח דאכילה ושתי וכדומה בביהכ"נ וביהמ"ד פי שנים יש בו משום מורא מקדש ומשום מעילה בהקדש וע' ס' בית מאיר מגילה דף כ"ז ע"א ד"ה "רש"י ד"ה לא שני דאין מורידין" אריכות אי ביהכ"נ יש לו דין תשמישי קדושה או רק דין תשמישי מצוה עש"ה וע' תוס' ב"ב ח' א' ד"ה יתיב דמה שמתנדבים לביהכ"נ נחשב כהקרבת קרבן ע"ש ונ' ג"כ הטעם משום דביהכ"נ נקרא מקדש מעט כמבואר במגילה וע"כ מה שמתנדבים לשם הוי כקרבן הקרב בביהמ"ק וע' ס' בכור שור ברכות בסדר קרבנות בתבואות שור שם ס"ק י"ב דתמה על דברי ר' כרוספדאי דהצריך לקרות פסוקי הקרבנות בביהכ"נ ע"ש והנה יש טעם פשוט לדבר עפ"י תוס' ב"ב הנ"ל דמה שמתנדבים לכבוד ביהכ"נ כמו שרגא הוי כהקרבת קרבן ע"ש וא"כ קריאת תורה בביהכ"נ דהוא כבוד לביהכ"נ וודאי מה שמקיימים בו מצות ת"ת ואין לך כבוד יותר מזה א"כ גם זה כהקרבת קרבן וע"כ כיון דקריאת פסוקי קרבנות כדי שיוחשב כמקריב דעוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה לכן יותר טוב לקרות בביהכ"נ דאז יותר בנקל תוכל הקריאה להחשב זה כיון דיש עוד הצטרפות הטעם מפאת כיבוד הביהכ"נ דנחשב ג"כ הקרבה ולכן יותר תוחשב הקריאה הקרבה כיון דיש בה פי שתים עניין זה ודו"ק וע"ע ס' בית מאיר ערכין דף ו' ע"ב ד"ה כותי שהתנדב עש"ה: | ||
'''{{עוגן1|ובו}} ביום.''' נ"ב ע' שו"ת מהר"י ברונא סי' קכ"ז אם כשנפלו לו תפילין חלילה ג"כ המצוה להתענות בו ביום דווקא עש"ה: | |||
'''{{עוגן1|לא}} שנו אלא כו'.''' נ"ב ע' רוקח סי' שס"ט כ' והא דאמרי' בפ"ק דשבת פטורין מן התפילין בדורות ראשונים אבל אנו חייבים עכ"ל ואולי ט"ס הוא וצ"ל מן התפלה וע"ע שם שכתב אבל תפלת מעמדות ודוכן לוים צריכין כיון להשמיע קול אחד פטורין מן התפלה ומן התפילין עכ"ל ומקורו בזבחים י"ט א' וע"ש: | |||
'''תוד"ה {{עוגן1|כגון}}''' כ' '''י"ל תורתו הי' אומנתו.''' נ"ב ור' ירמי' דהוה קמסרהב כו' לא הי' רוצה להחזיק גדולה בעצמו להחשיב עצמו שתורתו אומנתו, שו"ת חיים שאל סי' א' בשם המהרנא"ח בדרשותיו פ' צו: | |||
{{ | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||