בנין ציון/ב/יא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שיפורים
(גרסה ראשונית עם שיפורים חשובים)
 
(שיפורים)
שורה 6: שורה 6:
::להרה"ג וכו' מו"ה '''אברהם אבא יעקב סאנדראוויץ''' נ"י הגאב"ד דק"ק '''פריראשלע''' יע"א.  
::להרה"ג וכו' מו"ה '''אברהם אבא יעקב סאנדראוויץ''' נ"י הגאב"ד דק"ק '''פריראשלע''' יע"א.  


::על דבר שאלתו דמר אודות אשה אחת שהיא לערך בת ארבעים וחמשה שנה חדל להיות לה אורח כנשים ופסקה וסתה ועכשיו אירע לה מקרה שבליל תשמיש מצאה דם על הסדין ועל חלוק שלה וספרה לה שבעה נקיים וטבלה ושמשה ובדקה ומצאה דם על הסדין ועל חלוק שלה ושוב ספרה לה ז' נקיים וטבלה ושמשה ושוב מצאה דם על הסדין ועל חלוק שלה והאשה הזאת באה לפניו במר נפשה לשאול מה דינה:
:::על דבר שאלתו דמר אודות אשה אחת שהיא לערך בת ארבעים וחמשה שנה חדל להיות לה אורח כנשים ופסקה וסתה ועכשיו אירע לה מקרה שבליל תשמיש מצאה דם על הסדין ועל חלוק שלה וספרה לה שבעה נקיים וטבלה ושמשה ובדקה ומצאה דם על הסדין ועל חלוק שלה ושוב ספרה לה ז' נקיים וטבלה ושמשה ושוב מצאה דם על הסדין ועל חלוק שלה והאשה הזאת באה לפניו במר נפשה לשאול מה דינה:


'''הנה''' לא נעלם ממעכ"ת נ"י מה שמבואר בגמ' וביו"ד (סי' קפ"ז) שהרואת ג' פעמים מחמת תשמיש נאסרה על בעלה רק שיצא לידון בדבר החדש שבזקנה שנסתלקו דמיה אין דין זה שרואת ג' פעמים מחמת תשמיש דנאסרה על בעלה וטעמו דלפי המבואר (בסי' קפ"ד) שדין שצריך לפרוש מאשתו סמוך לוסתה לא נאמר רק בגדולה אבל בזקנה שנסתלקו דמיה אין צריך לפרוש סמוך לוסתה כל זמן שלא קבעתו ג' פעמים וידוע שמה שאשה הרואת ג' פעמים מחמת תשמיש שאסורה הטעם דאמרינן דנקבעה לה וסת מחמת התשמיש והנה מבואר (בסי' קפ"ט סעי' י"ז) כל וסת שנקבע מחמת אונס כגון שקפצה וראתה אפילו ראתה בו כמה פעמים אינו וסת שמפני האונס ראתה ומכ"מ חוששת לו כמו לוסת שאינו קבוע ולפי המבואר בש"ך (סי' קפ"ז ס"ק ל"ה) תשמיש חשוב ע"י אונס כמו קפיצה ומאחר שמבואר (סי' קפ"ט סעי' כ"ח) דבזקנה אין חשש לוסת שאינו קבוע לפי זה בזקנה לא שייך כלל הדין שתהיה רואת מחמת תשמיש שהרי בזקנה לא צריך לפרוש כ"ז שלא קבעה וסת ג' פעמים וכל וסת שנקבע מחמת אונס אינו וסת ולכן בשלמא בשאר נשים אסורה אף שנקבעה הוסת מחמת תשמיש שנקרא מחמת אונס מכ"מ חוששת כמו לוסת שאינו קבוע אבל בזקנה דאינה חוששת לוסת שאינו קבוע גם לרואת מחמת תשמיש לא צריכה לחוש עכ"ד.
'''הנה''' לא נעלם ממעכ"ת נ"י מה שמבואר בגמ' וביו"ד (סי' קפ"ז) שהרואת ג' פעמים מחמת תשמיש נאסרה על בעלה רק שיצא לידון בדבר החדש שבזקנה שנסתלקו דמיה אין דין זה שרואת ג' פעמים מחמת תשמיש דנאסרה על בעלה וטעמו דלפי המבואר (בסי' קפ"ד) שדין שצריך לפרוש מאשתו סמוך לוסתה לא נאמר רק בגדולה אבל בזקנה שנסתלקו דמיה אין צריך לפרוש סמוך לוסתה כל זמן שלא קבעתו ג' פעמים וידוע שמה שאשה הרואת ג' פעמים מחמת תשמיש שאסורה הטעם דאמרינן דנקבעה לה וסת מחמת התשמיש והנה מבואר (בסי' קפ"ט סעי' י"ז) כל וסת שנקבע מחמת אונס כגון שקפצה וראתה אפילו ראתה בו כמה פעמים אינו וסת שמפני האונס ראתה ומכ"מ חוששת לו כמו לוסת שאינו קבוע ולפי המבואר בש"ך (סי' קפ"ז ס"ק ל"ה) תשמיש חשוב ע"י אונס כמו קפיצה ומאחר שמבואר (סי' קפ"ט סעי' כ"ח) דבזקנה אין חשש לוסת שאינו קבוע לפי זה בזקנה לא שייך כלל הדין שתהיה רואת מחמת תשמיש שהרי בזקנה לא צריך לפרוש כ"ז שלא קבעה וסת ג' פעמים וכל וסת שנקבע מחמת אונס אינו וסת ולכן בשלמא בשאר נשים אסורה אף שנקבעה הוסת מחמת תשמיש שנקרא מחמת אונס מכ"מ חוששת כמו לוסת שאינו קבוע אבל בזקנה דאינה חוששת לוסת שאינו קבוע גם לרואת מחמת תשמיש לא צריכה לחוש עכ"ד.

תפריט ניווט