מפרש/תמיד/כז/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תיקון
(הערות שוליים חשובות) |
(תיקון) |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
'''דנרש.''' מקום: | '''דנרש.''' מקום: | ||
'''שריא.''' דקשה הוא ואינו מחמם ובפרק בא לו ביומא {{ממ|[[בבלי/יומא/סט/א|סט.]]}} פירש הרב רבינו ש"י{{הערה|=שלמה יצחקי, רש"י.}} פי' אחר ואינו נראה דפי' תפלין מן הצד שריין ולא חיישינן שמא יפיח בהן דשמא יפיח בהן לא שייך אלא בשעה שהוא לבוש בהם{{הערה|זה טעמו של המפרש מפני מה אין פירושו של רש"י נראה, שלדברי רש"י נמצא שגם לגבי הפחה יש חילוק בין תחת ראשו לכנגד ראשו וכל ההיתר הוא רק מן הצד, ואין טעם בחילוק זה כיון דהחשש שמא יפיח בהם לא שייך אלא כשהוא לבוש בהם. ועיין בית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/מד|או"ח סימן מד]]}} שכתב בשם העיטור הא דאמרינן שלא יפיח בהם דוקא כשהם בראשו אבל כשהם בנרתיקן לא קאמר, ופשוט הוא, ע"כ. ובמשנה למלך {{ממ|[[משנה למלך/תפילין/ד|פ"ד מתפילין הט"ו}} ציין על דברי העיטור לדברי רש"י ביומא והמפרש כאן.}} ותדע מדקא פריך נהי דניתנו ליהנות בהו ותיפוק ליה משום איסורא דכלאים היה לו להקשות נהי דניתנו ליהנות בהן תיפוק ליה משום שמא יפיח הואיל ואיסור שמא יפיח הוי אם הם כנגד ראשו ובסוף יומא אין כתוב בספרים ולא חיישינן דילמא מיגנדר ונפיל עלייהו לכך פירשו הרב משום איסור שמא יפיח בהם והשתא לפי פירוש מורי אתיא שמעתא שפיר דהכי פירושו ש"מ מדקא שרינן איסור דאורייתא כלומר דבר שיוכל לבא לידי איסורא דאורייתא כ"ש דאית למישרי דבר שאינו יכול לבא אלא לידי איסורא דרבנן דאם באו תפלין כנגד ראשו אין כאן אלא משום בזיון וביומא (שם) מוכיחים מברייתא אחת שמביא הש"ס לשם דבגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן: | '''שריא.''' דקשה הוא ואינו מחמם ובפרק בא לו ביומא {{ממ|[[בבלי/יומא/סט/א|סט.]]}} פירש הרב רבינו ש"י{{הערה|=שלמה יצחקי, רש"י.}} פי' אחר ואינו נראה דפי' תפלין מן הצד שריין ולא חיישינן שמא יפיח בהן דשמא יפיח בהן לא שייך אלא בשעה שהוא לבוש בהם{{הערה|זה טעמו של המפרש מפני מה אין פירושו של רש"י נראה, שלדברי רש"י נמצא שגם לגבי הפחה יש חילוק בין תחת ראשו לכנגד ראשו וכל ההיתר הוא רק מן הצד, ואין טעם בחילוק זה כיון דהחשש שמא יפיח בהם לא שייך אלא כשהוא לבוש בהם. ועיין בית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/מד|או"ח סימן מד]]}} שכתב בשם העיטור הא דאמרינן שלא יפיח בהם דוקא כשהם בראשו אבל כשהם בנרתיקן לא קאמר, ופשוט הוא, ע"כ. ובמשנה למלך {{ממ|[[משנה למלך/תפילין/ד|פ"ד מתפילין הט"ו]]}} ציין על דברי העיטור לדברי רש"י ביומא והמפרש כאן.}} ותדע מדקא פריך נהי דניתנו ליהנות בהו ותיפוק ליה משום איסורא דכלאים היה לו להקשות נהי דניתנו ליהנות בהן תיפוק ליה משום שמא יפיח הואיל ואיסור שמא יפיח הוי אם הם כנגד ראשו ובסוף יומא אין כתוב בספרים ולא חיישינן דילמא מיגנדר ונפיל עלייהו לכך פירשו הרב משום איסור שמא יפיח בהם והשתא לפי פירוש מורי אתיא שמעתא שפיר דהכי פירושו ש"מ מדקא שרינן איסור דאורייתא כלומר דבר שיוכל לבא לידי איסורא דאורייתא כ"ש דאית למישרי דבר שאינו יכול לבא אלא לידי איסורא דרבנן דאם באו תפלין כנגד ראשו אין כאן אלא משום בזיון וביומא (שם) מוכיחים מברייתא אחת שמביא הש"ס לשם דבגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן: | ||
'''במחילה ההולכת מסייע ליה לר' יוחנן דא"ר יוחנן מחילות לא נתקדשו.''' מש"ה תיקנו לו מחילות לצאת דרך שם ובפסחים בפרק כיצד צולין {{ממ|[[בבלי/פסחים/פו/א|דף פו.]]}} בסופו מוכיח דהא דא"ר יוחנן מחילות לא נתקדשו ה"מ במחילות שתחת הר הבית אבל מחילות שתחת עזרה אם הם פתוחין לעזרה נתקדשו בקדושת עזרה ואם הם פתוחין להר הבית לא נתקדשו כלום אפילו בקדושת הר הבית ומותר לזב ולבעל קרי ליכנס לשם הילכך עשו הכא מחילה ופתוחה להר הבית לחצר בית המוקד הבנוי בהר הבית לצאת לו לבעל קרי דרך שם למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה כדפרישית במתני': | '''במחילה ההולכת מסייע ליה לר' יוחנן דא"ר יוחנן מחילות לא נתקדשו.''' מש"ה תיקנו לו מחילות לצאת דרך שם ובפסחים בפרק כיצד צולין {{ממ|[[בבלי/פסחים/פו/א|דף פו.]]}} בסופו מוכיח דהא דא"ר יוחנן מחילות לא נתקדשו ה"מ במחילות שתחת הר הבית אבל מחילות שתחת עזרה אם הם פתוחין לעזרה נתקדשו בקדושת עזרה ואם הם פתוחין להר הבית לא נתקדשו כלום אפילו בקדושת הר הבית ומותר לזב ולבעל קרי ליכנס לשם הילכך עשו הכא מחילה ופתוחה להר הבית לחצר בית המוקד הבנוי בהר הבית לצאת לו לבעל קרי דרך שם למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה כדפרישית במתני': | ||