טורי אבן/חגיגה/כה/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(העברה מכד: + קטע שלם מהשמטות שבסוף הספר)
אין תקציר עריכה
 
שורה 4: שורה 4:
'''{{עוגן1|מפני}} שרצועות של כותים מפסקת.''' הקשה התוס' בשם הר"א איך עולין לרגל מן הגליל כיון דאפסיק לי' רצועה ניטמא ובעי' הזאה ג' וז' כדאמ' בפ' כה"ג בנזיר (דף נד) וא"י מאי ק"ל אין ה"נ שהי' מקדימין ובאים קודם ימי הרגל כשיעור ימי הזאה:
'''{{עוגן1|מפני}} שרצועות של כותים מפסקת.''' הקשה התוס' בשם הר"א איך עולין לרגל מן הגליל כיון דאפסיק לי' רצועה ניטמא ובעי' הזאה ג' וז' כדאמ' בפ' כה"ג בנזיר (דף נד) וא"י מאי ק"ל אין ה"נ שהי' מקדימין ובאים קודם ימי הרגל כשיעור ימי הזאה:


[מהשמטות שבסוף הספר] '''הא מני רבי ה"א דאמר אוהל זרוק לא שמי' אוהל.''' אבל ריב"י ס"ל שמי' אוהל כדאיתא בפ"ק דגיטין ד"ח. וק"ל דילמא ר"י נמי מודה בבה"ק דלא שמי' אוהל והא דהי' מטהר בארץ העמים משום דס"ל כר"ש דאמ' בפ"י דיבמו' דף ס"א דקברי עמים אינן מטמאין וכל עיקר גזירה על ארץ העמים הי' משום הקברות. וכן פרש"י בפ"ק דשבת די"א דגזרו משו' ספק קברות דמטמ' במגע ובמשא ואוהל ולר"ש דאמר אינו מטמא באוהל במו"מ מטמא. וכן פי' התוספות התם ובפ"ק דגיטין לחד שנויא דהא דאמרינן התם גזרו על גושא ואוירא ובפ"ג דאהלות תנן אלו מטמאין במגע ובמשא ואין מטמאין באוהל עצם כשעורה וארץ העמים האי כר"ש אתיא דלא החמירו בארץ העמים יותר מהקברות עצמן. וא"כ אין לטמא בנכנס לשם בשידה תיבה ומגדל כיון דלא נגע ולא היסיט. וי"ל דאם איתא דטעמא דר"י מש"ה הוא אדפליגי בנכנס לשם בשידה וה"ל לאיפלוגי אי מטמא באוהל גרידה או לא ואי משו' דרבותא דרבי נקט הכי דאפי' בשידה מטמאה ה"ל לאפלוגי באוהל גרידא ולהודיע כחו דר"י דאפ"ה מטהר דכחו דהתירא עדיף. מ"מ ק"ל (דהתם מסיק רבינ' דבאוהל צ"ל במגע ובמשא ר"ש נמי מטמא) אהא דפריך התם מקרא דכל ההורג נפש כו' ומשני בשנויא קמא דילמא איקטל חד מישראל ומשמע להאי תירוץ דאפילו במגע ומשא אינו מטמא א"כ מ"ט גזרו טומאה ובחי' לנזיר פ"ק יתבאר באורך:
 
[מהשמטות שבסוף הספר] '''{{עוגן1|הא}} מני רבי ה"א דאמר אוהל זרוק לא שמי' אוהל.''' אבל ריב"י ס"ל שמי' אוהל כדאיתא בפ"ק דגיטין ד"ח. וק"ל דילמא ר"י נמי מודה בבה"ק דלא שמי' אוהל והא דהי' מטהר בארץ העמים משום דס"ל כר"ש דאמ' בפ"י דיבמו' דף ס"א דקברי עמים אינן מטמאין וכל עיקר גזירה על ארץ העמים הי' משום הקברות. וכן פרש"י בפ"ק דשבת די"א דגזרו משו' ספק קברות דמטמ' במגע ובמשא ואוהל ולר"ש דאמר אינו מטמא באוהל במו"מ מטמא. וכן פי' התוספות התם ובפ"ק דגיטין לחד שנויא דהא דאמרינן התם גזרו על גושא ואוירא ובפ"ג דאהלות תנן אלו מטמאין במגע ובמשא ואין מטמאין באוהל עצם כשעורה וארץ העמים האי כר"ש אתיא דלא החמירו בארץ העמים יותר מהקברות עצמן. וא"כ אין לטמא בנכנס לשם בשידה תיבה ומגדל כיון דלא נגע ולא היסיט. וי"ל דאם איתא דטעמא דר"י מש"ה הוא אדפליגי בנכנס לשם בשידה וה"ל לאיפלוגי אי מטמא באוהל גרידה או לא ואי משו' דרבותא דרבי נקט הכי דאפי' בשידה מטמאה ה"ל לאפלוגי באוהל גרידא ולהודיע כחו דר"י דאפ"ה מטהר דכחו דהתירא עדיף. מ"מ ק"ל (דהתם מסיק רבינ' דבאוהל צ"ל במגע ובמשא ר"ש נמי מטמא) אהא דפריך התם מקרא דכל ההורג נפש כו' ומשני בשנויא קמא דילמא איקטל חד מישראל ומשמע להאי תירוץ דאפילו במגע ומשא אינו מטמא א"כ מ"ט גזרו טומאה ובחי' לנזיר פ"ק יתבאר באורך:


ואהא דאמרינן הא מני רבי היא דאמר אוהל זרוק ל"ש אוהל ק"ל על פי' התוס' בפ"ג דעירובין ד"ל שהקשו לרבי מאי מועיל הדלתות תחת התינוקת מפני קבר התהום כדאמרינן בפרק הישן ד' כ"א הא אוהל זרוק הוא ותי' בשם הרשב"א דדלתות שע"ג השוורים לכ"ע הוי אוהל דאל"כ אכתי תיקשה בגליל אמאי לא נייתי ע"ג דלתות שעל השוורים דהוי אוהל לכ"ע ומפסיק וגם אותה סוגי' גופ' בפ"ג דעירובין קשה לפי' כיון דאפילו לרבי איכא תקנתא לחוץ בדלתות שע"ג שוורים ה"ה בכה"ג כמו נתן נדבך ע"ג אבנים שאינם כלים אמאי אין מערבין לרבנן לכהן בבה"ק כיון שיש לו תקנה לחוץ ולילך ובמקום אחר יתבאר כ"ז [ע"כ מהשמטות]:
ואהא דאמרינן הא מני רבי היא דאמר אוהל זרוק ל"ש אוהל ק"ל על פי' התוס' בפ"ג דעירובין ד"ל שהקשו לרבי מאי מועיל הדלתות תחת התינוקת מפני קבר התהום כדאמרינן בפרק הישן ד' כ"א הא אוהל זרוק הוא ותי' בשם הרשב"א דדלתות שע"ג השוורים לכ"ע הוי אוהל דאל"כ אכתי תיקשה בגליל אמאי לא נייתי ע"ג דלתות שעל השוורים דהוי אוהל לכ"ע ומפסיק וגם אותה סוגי' גופ' בפ"ג דעירובין קשה לפי' כיון דאפילו לרבי איכא תקנתא לחוץ בדלתות שע"ג שוורים ה"ה בכה"ג כמו נתן נדבך ע"ג אבנים שאינם כלים אמאי אין מערבין לרבנן לכהן בבה"ק כיון שיש לו תקנה לחוץ ולילך ובמקום אחר יתבאר כ"ז [ע"כ מהשמטות]:

תפריט ניווט