178,036
עריכות
מעלות המדות/יט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תיקונ.ים
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפורים ותוספות) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תיקונ.ים) |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
בני, בואו וראו כמה גדולה מעלת העושר, שהרי הכל מתקרבין אצל העשיר ונעשים לו מהם קרובים ומהם אוהבים וריעים כדי ליהנות ממנו כעניין שנאמר ואוהבי עשיר רבים. ואומר הון יוסיף רעים רבים וגו'. ולא עוד אלא שעושה עליהם שר וגדול, כענין שנאמר עשיר ברשים ימשול. | בני, בואו וראו כמה גדולה מעלת העושר, שהרי הכל מתקרבין אצל העשיר ונעשים לו מהם קרובים ומהם אוהבים וריעים כדי ליהנות ממנו כעניין שנאמר ואוהבי עשיר רבים. ואומר הון יוסיף רעים רבים וגו'. ולא עוד אלא שעושה עליהם שר וגדול, כענין שנאמר עשיר ברשים ימשול. | ||
גדולה היא מעלת העושר שהכל משכימין לפתחי העשירים ונמצאין בבתיהן, אם חכמים הם בבתי העשירים נמצאין, ואם בעלי מקרא הם בבתי העשירים נמצאים, ואם בעלי משנה בבתי | גדולה היא מעלת העושר שהכל משכימין לפתחי העשירים ונמצאין בבתיהן, אם חכמים הם בבתי העשירים נמצאין, ואם בעלי מקרא הם בבתי העשירים נמצאים, ואם בעלי משנה בבתי (העניים) העשירים נמצאין. ואם בעלי תלמוד הלכות ואגדות בבתי העשירים נמצאין. ואם סופרים בבתי העשירים נמצאין. ואם בעלי פרמקטיא בבתי העשירים נמצאין. ואם פרנסי ציבור בבתי העשירים נמצאין, ואם צריכי חסד בבתי העשירים נמצאין. אמור מעתה הכל צריכין למרי חיטיא. ושאלו לחכם אחד מדוע החכמים שוקדים על דלתי העשירים והעשירים לא ישקדו על דלתי החכמים. והשיב כי ידעו החכמים מעלת העושר והעשירים לא ידעו מעלת החכמה. | ||
לפיכך אזהירכם בני לכבד את העשירים שאינן מתגאין בעושרן על הבריות, ומחלקין ממונן לצדקה וגמילות חסדים. שכן מצינו בר' עקיבה שהיה מכבד את העשירים וכן רבינו הקדוש כמו כן היה מכבד את העשירים ומושיבן אצלו. וכל כך למה, מפני שהעשירים גדולים היו והיו מכירין מעלת העושר. ודעו לכן בני, כי מעלת העושר ממיטב מעלות מידות העולם הזה כי בעבור הממון יהיה האדם נכבד בין השרים והסגנים ויתר העם ואם יש בו מום ודופי יסתירהו והוא מקוה טהרה לפסולין. שכך אמרו חז"ל: הכסף מטהר את הממזרים. ואמר חכם אחד: מיטב החיים המדה והעושר כי בשניהם תשיג כבוד על היחידים ועל ההמון כי היחידים יכבדוך במה שתדע וההמון יכבדוך במה שיש בידך. ואמר אחר העושר יסתיר כל מום. ואמר אחר העושר יגלה הטובה. | לפיכך אזהירכם בני לכבד את העשירים שאינן מתגאין בעושרן על הבריות, ומחלקין ממונן לצדקה וגמילות חסדים. שכן מצינו בר' עקיבה שהיה מכבד את העשירים וכן רבינו הקדוש כמו כן היה מכבד את העשירים ומושיבן אצלו. וכל כך למה, מפני שהעשירים גדולים היו והיו מכירין מעלת העושר. ודעו לכן בני, כי מעלת העושר ממיטב מעלות מידות העולם הזה כי בעבור הממון יהיה האדם נכבד בין השרים והסגנים ויתר העם ואם יש בו מום ודופי יסתירהו והוא מקוה טהרה לפסולין. שכך אמרו חז"ל: הכסף מטהר את הממזרים. ואמר חכם אחד: מיטב החיים המדה והעושר כי בשניהם תשיג כבוד על היחידים ועל ההמון כי היחידים יכבדוך במה שתדע וההמון יכבדוך במה שיש בידך. ואמר אחר העושר יסתיר כל מום. ואמר אחר העושר יגלה הטובה. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
בני, בעבור אשר ראיתי קצת מן האנשים העשירים מתגדלים ומשתררים על בני אדם בעבור ממונם ומתנשאים על אנשי דורם וחכמי הקהילות ואף על פי שיש מן העשירים הללו שהם ככלי אשר אין חפץ בו ואין בהם שום מעלה אחרת בעולם שיסמכו עליה לא דעת ולא תבונה לא תורה ולא יראת שמים ולא אפילו דרך ארץ ואף על פי כן רוצים להנהיג בני דורם לפי דעתם בגאות ליבם וגסות רוחם. [כמו שאמר חכם אחד העושר מעשה הגאוה והגאווה מרככת הרשע]. לפיכך ראיתי להזהירכם על זה בלי להתגאות על ממונכם ולבלתי השתרר בעושרכם על בני אדם ואפילו אם עליתם לשאר מעלות המידות מפני שהעושר והממון הוא משל הקדוש ברוך הוא וכדרך שנתנו ביד האדם כן ברשותו ליטלו ממנו כענין שאמר איוב ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך. | בני, בעבור אשר ראיתי קצת מן האנשים העשירים מתגדלים ומשתררים על בני אדם בעבור ממונם ומתנשאים על אנשי דורם וחכמי הקהילות ואף על פי שיש מן העשירים הללו שהם ככלי אשר אין חפץ בו ואין בהם שום מעלה אחרת בעולם שיסמכו עליה לא דעת ולא תבונה לא תורה ולא יראת שמים ולא אפילו דרך ארץ ואף על פי כן רוצים להנהיג בני דורם לפי דעתם בגאות ליבם וגסות רוחם. [כמו שאמר חכם אחד העושר מעשה הגאוה והגאווה מרככת הרשע]. לפיכך ראיתי להזהירכם על זה בלי להתגאות על ממונכם ולבלתי השתרר בעושרכם על בני אדם ואפילו אם עליתם לשאר מעלות המידות מפני שהעושר והממון הוא משל הקדוש ברוך הוא וכדרך שנתנו ביד האדם כן ברשותו ליטלו ממנו כענין שאמר איוב ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך. | ||
דעו לכם בני, כי יש מן האנשים העשירים שכל שאר מעלות המידות אשר ייתכנו לבני אדם הכשירים להחזיק בהם נראין בעיניהם כהבל ורעות רוח וכולם כאין בעיניהם, וסבורים הם שאין בכל שאר מעלות המידות תועלת של כלום לפי מעלת העושר ואומרים שהעושר הוא התורה והוא היראה [והוא החכמה] והוא היחס הגדול שבכל היחסים כמו שאמר אחד מן החכמים העושר יחס למי שאין לו יחס. ובעושר יקנו בני אדם עבדים ושפחות כדי שישמשו אותם. ומשכירין ממנו בני חורין שמשמשין אותן ועושין מלאכתן כמו שאמר חכם אחד | דעו לכם בני, כי יש מן האנשים העשירים שכל שאר מעלות המידות אשר ייתכנו לבני אדם הכשירים להחזיק בהם נראין בעיניהם כהבל ורעות רוח וכולם כאין בעיניהם, וסבורים הם שאין בכל שאר מעלות המידות תועלת של כלום לפי מעלת העושר ואומרים שהעושר הוא התורה והוא היראה [והוא החכמה] והוא היחס הגדול שבכל היחסים כמו שאמר אחד מן החכמים העושר יחס למי שאין לו יחס. ובעושר יקנו בני אדם עבדים ושפחות כדי שישמשו אותם. ומשכירין ממנו בני חורין שמשמשין אותן ועושין מלאכתן כמו שאמר חכם אחד (בני אדם) האנשים יקנו העושר והעושר יקנה האנשים. ואומרים בליבם אילמלא שהם חשובים וצדיקים בעיני המקום לא היו זוכים במעלת העושר ולא נתנו אל ליבם כי לפעמים נותן המקום לאדם עושר ונכסים כדי לנסותו אם יעשה ממנו צדקה וגמילות חסדים ואם לאו ואם לא יעשה ממנו צדקה וגמילות חסדים כפי הראוי לעשות מממונו אז טוב לו אם היה עני מחזר על הפתחים כי ייענש עליו בעולם הזה ולעולם הבא. ועליו נאמר עושר שמור לבעליו לרעתו. הלא תראו בני מה שאירע לו לקרח על שנתגאה בעשרו ועירער על הכהונה מה עלתה לו לבסוף? ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת בתיהם ואת כל אשר להם וגו'. גם המן הרשע על שנתגאה בעשרו ואמר: ועשרת אלפים ככר כסף אשקול על ידי עושי המלאכה, מה עלתה לו לבסוף? ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי. וכן הוא אומר: בוטח בעשרו הוא יפול וגו'. | ||
בני, אל תתגאו בעצמכם בשביל הממון ואל תבטחו עליו מפני שהבטחון על הממון היא מידת הרשעים שכתוב בהן הבוטחים על חילם וברוב עשרם יתהללו. ודעו בני כי מקצת מן העשירים חכמים בעיניהם וכשמדברים לבני אדם [מדברים על פי הממון לא על פיהם] מדברים דרך חידות ומשלים ואפילו אם הם סכלים וחסרי הדעת כענין שנאמר חכם בעיניו איש עשיר ודל מבין יחקרנו. ולא עוד אלא שמקצתם עזי פנים וקשי מצח [בעבור עושרם שבוטחים עליו] כעניין שנאמר עשיר יענה עזות. ומה מאד דבר מכוער ומגונה העשיר המבזה את העני ומבעט בהקדוש ברוך הוא מתוך העושר וזו היא מידת הרשעים שבועטין בהקדוש ברוך הוא מתוך שובע ושלוה ועושר כענין שכתוב: ברשעים כמרעיתם וישבעו שבעו וירם ליבם על כן שכחום. וכן הוא אומר: וישמן ישורון ויבעט שמנת עבית כשית וגו'. ואמר חכם אחד: שתי מידות הם רעות, כשיתגאה הנדיב בנדבתו וכשיבעט העשיר בעושרו. ואומר: עושר הרשעים רעה להם ורעה לעולם, ועושר הצדיקים הנאה להם והנאה לעולם. | בני, אל תתגאו בעצמכם בשביל הממון ואל תבטחו עליו מפני שהבטחון על הממון היא מידת הרשעים שכתוב בהן הבוטחים על חילם וברוב עשרם יתהללו. ודעו בני כי מקצת מן העשירים חכמים בעיניהם וכשמדברים לבני אדם [מדברים על פי הממון לא על פיהם] מדברים דרך חידות ומשלים ואפילו אם הם סכלים וחסרי הדעת כענין שנאמר חכם בעיניו איש עשיר ודל מבין יחקרנו. ולא עוד אלא שמקצתם עזי פנים וקשי מצח [בעבור עושרם שבוטחים עליו] כעניין שנאמר עשיר יענה עזות. ומה מאד דבר מכוער ומגונה העשיר המבזה את העני ומבעט בהקדוש ברוך הוא מתוך העושר וזו היא מידת הרשעים שבועטין בהקדוש ברוך הוא מתוך שובע ושלוה ועושר כענין שכתוב: ברשעים כמרעיתם וישבעו שבעו וירם ליבם על כן שכחום. וכן הוא אומר: וישמן ישורון ויבעט שמנת עבית כשית וגו'. ואמר חכם אחד: שתי מידות הם רעות, כשיתגאה הנדיב בנדבתו וכשיבעט העשיר בעושרו. ואומר: עושר הרשעים רעה להם ורעה לעולם, ועושר הצדיקים הנאה להם והנאה לעולם. | ||