166,512
עריכות
טורי אבן/ראש השנה/ז/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תיקון עוגנים
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (נבדק + עוגנים) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תיקון עוגנים) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מרכז|'''דף ז' ע"ב'''}} | {{מרכז|'''דף ז' ע"ב'''}} | ||
'''{{עוגן1|לא}} טרח אינש למיגר ביתא פחות מל' יום.''' ק"ל הא אמר שמואל בפ"ק דב"מ (דף יד) גבי אחריות ט"ס ה"מ בשטרי הלואה אבל בשטרי מו"מ לא דעביד איניש דזבין ארע' ליומא ואמרינן התם אבוה בר איהו זבין עלייתא מאחתי ודן שמואל שאיבד מעותיו מה"ט דעביד דזבין ארע' ליומא וגבי מיגר ביתא אמר דלא טרח למיגר בפחות מל' יום ואלו התם אסי' טרפו ביומו אמר דאיבד מעותיו משום דעביד דזבין ארעי וביתו ליום אחד לחוד וכי גרע מכר ממיגר. ושמא שמעתין לא אזלי כשמואל אלא כדפסיק רבא התם במסקנא דאחריות ט"ס אפי' בשטר מו"מ אלמא ל"ל לה"ט דעביד דזבין ליומא ושמואל מוקי להא ברייתא דבפחות מל' יום לא עלתה לו שנה דאתי' כמ"ד ל' יום בשנה דווקא חשיב שנה. עי"ל דאפי' לשמואל א"ש דש"ה דבשעת זיבוני הוי ספק אם יטרפו ממנו אם לא וכדפי' רש"י התם עביד דזבין ארע' ליומא לספק יום אחד דשמא לא יטרפו ממנו ואם יטרפו שמא לזמן מרובה ויאכל בתוך כך פירות לפיכך מכניס עצמו בספק דהא אפשר שלא יטריפו ממנו כלל ואם יטריפו שמא לזמן מרובה ומשום ספק הנאה מרובה | '''{{עוגן1|לא}} טרח אינש למיגר ביתא פחות מל' יום.''' ק"ל הא אמר שמואל בפ"ק דב"מ (דף יד) גבי אחריות ט"ס ה"מ בשטרי הלואה אבל בשטרי מו"מ לא דעביד איניש דזבין ארע' ליומא ואמרינן התם אבוה בר איהו זבין עלייתא מאחתי ודן שמואל שאיבד מעותיו מה"ט דעביד דזבין ארע' ליומא וגבי מיגר ביתא אמר דלא טרח למיגר בפחות מל' יום ואלו התם אסי' טרפו ביומו אמר דאיבד מעותיו משום דעביד דזבין ארעי וביתו ליום אחד לחוד וכי גרע מכר ממיגר. ושמא שמעתין לא אזלי כשמואל אלא כדפסיק רבא התם במסקנא דאחריות ט"ס אפי' בשטר מו"מ אלמא ל"ל לה"ט דעביד דזבין ליומא ושמואל מוקי להא ברייתא דבפחות מל' יום לא עלתה לו שנה דאתי' כמ"ד ל' יום בשנה דווקא חשיב שנה. עי"ל דאפי' לשמואל א"ש דש"ה דבשעת זיבוני הוי ספק אם יטרפו ממנו אם לא וכדפי' רש"י התם עביד דזבין ארע' ליומא לספק יום אחד דשמא לא יטרפו ממנו ואם יטרפו שמא לזמן מרובה ויאכל בתוך כך פירות לפיכך מכניס עצמו בספק דהא אפשר שלא יטריפו ממנו כלל ואם יטריפו שמא לזמן מרובה ומשום ספק הנאה מרובה מכניס עצמו לספיקא וגמר ומקני אפי' אם יטריפו ממנו לאלתר אבל הכי דבוודאי אין לו הנאה ממנו כ"א בציר מל' יום אפי' למיגר לא טרח: | ||
'''{{עוגן1|ות"ק}} דברייתא ותנא דידן כו'.''' מאי פריך אתנא דידן אמאי לא חשיב א' בניסן שהוא ר"ה לשכירות בתים הא בהפסקה לא מיירי דמש"ה ל"ח לר"ה דעיבורין כדאמר לעיל והאי דבתים נמי ר"ה דהפסקה היא דכשמגיע א' בניסן כלתה שנה ללוקח והרי הא דלא קתני תנא דידן לר"ה דנדרים דלקמן נמי ה"ט משום דה"ל ר"ה להפסקה כדפי' תוס' לעיל והא דשכירות בתים להא דאמי'. וי"ל נהי דלגבי השוכר ה"ל ר"ה דהפסקה דמהשתא יוצאת מתחת ידו לגבי משכיר ר"ה דהתחלה היא שמעכשיו נכנסת לרשותו אבל גבי עיבורין ונדרים כולה מילתא אינו אלא ר"ה דהפסקה ולא משכחת לה להני ר"ה בהתחלה: | '''{{עוגן1|ות"ק}} דברייתא ותנא דידן כו'.''' מאי פריך אתנא דידן אמאי לא חשיב א' בניסן שהוא ר"ה לשכירות בתים הא בהפסקה לא מיירי דמש"ה ל"ח לר"ה דעיבורין כדאמר לעיל והאי דבתים נמי ר"ה דהפסקה היא דכשמגיע א' בניסן כלתה שנה ללוקח והרי הא דלא קתני תנא דידן לר"ה דנדרים דלקמן נמי ה"ט משום דה"ל ר"ה להפסקה כדפי' תוס' לעיל והא דשכירות בתים להא דאמי'. וי"ל נהי דלגבי השוכר ה"ל ר"ה דהפסקה דמהשתא יוצאת מתחת ידו לגבי משכיר ר"ה דהתחלה היא שמעכשיו נכנסת לרשותו אבל גבי עיבורין ונדרים כולה מילתא אינו אלא ר"ה דהפסקה ולא משכחת לה להני ר"ה בהתחלה: | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
'''{{עוגן1|לר"נ}} ב"י ליתני חמשה.''' פי' עם ר"ה דשתי הלחם משמע אבל הא דעומר ל"ק לי'. וק"ל מה בכך אעפ"י שאינו מחשבון ר"ה אפ"ה ה"ל למיתנא כמו דתני רגלי' אעפ"י שאינו מחשבון ר"ה וי"ל דרגלים שאני דאעפ"י שאינן מן החשבון אפ"ה תני לי' דקמ"ל דבעי ג' רגלים כסדרן ור"ש היא אבל הא דעומר כיון שאין ממנין ר"ה ל"ל למיתני קרי' בי' רב הוא דעומר מתיר לחדש במדינה. מ"מ ק"ל מאי פריך ליתני לר"ה דשתי הלחם הא אמר לעיל דלא חשיב תנא דדן לר"ה דאחד בניסן לתרומת שקלים כיון דאם הביא מן הישן יצא לא פסיקא לי' והשתא מאי קשיא לה מו' בסיון דהוי ר"ה לשני הלחם להביא מן החדש למקדש הא תנן בפר"י (דף ס"ח) קודם לש"ה לא יביא ואם הביא כשר וכיון דאם הביא כשר לא פסיקא ליה דומיא לתרומת שקלי' כיון דלא מהני ר"ה זה אלא להביא לכתחילה מתרומה חדשה לא חשיב לי'. ה"נ הא ש"ה ל"מ אלא לכתחלה. וי"ל דלא דמי דגבי תרומת שקלים כיון דל"מ ר"ה זה אלא לכתחילה לא הוי ר"ה גמור כיון דאכתי גם מן הישן דאשתקד שהוא היפך ר"ה שלו כשר בדיעבד ולא ג מור למילת' לגמרי אבל הא דש"ה אדרבה הא גמר למילתי'. עי"ל דל"ד הא דש"ה קודם לעצרת דאם הביא כשר להא דתרומת שקלים. דהכא אי לא הביאו שקלים קודם א' בניסן מביא אפי' לכתחילה מן הישן וכמ"ש וכיון דלפעמים אפי' לכתחילה מביא מן הישן מש"ה לא פסיקא לה למחשבי' להא ר"ה בא' בניסן אבל בהא א' בסיון ר"ה לש"ה אין להביא מן החדש קודם לו אפי' לא מצא מן הישן א"א להביא מן החדש אלא מנחות ונסכי' בטילים לגמרי עד שיזדמן לו תבוא מן הישן כדמוכח במנחו' פר"י: | '''{{עוגן1|לר"נ}} ב"י ליתני חמשה.''' פי' עם ר"ה דשתי הלחם משמע אבל הא דעומר ל"ק לי'. וק"ל מה בכך אעפ"י שאינו מחשבון ר"ה אפ"ה ה"ל למיתנא כמו דתני רגלי' אעפ"י שאינו מחשבון ר"ה וי"ל דרגלים שאני דאעפ"י שאינן מן החשבון אפ"ה תני לי' דקמ"ל דבעי ג' רגלים כסדרן ור"ש היא אבל הא דעומר כיון שאין ממנין ר"ה ל"ל למיתני קרי' בי' רב הוא דעומר מתיר לחדש במדינה. מ"מ ק"ל מאי פריך ליתני לר"ה דשתי הלחם הא אמר לעיל דלא חשיב תנא דדן לר"ה דאחד בניסן לתרומת שקלים כיון דאם הביא מן הישן יצא לא פסיקא לי' והשתא מאי קשיא לה מו' בסיון דהוי ר"ה לשני הלחם להביא מן החדש למקדש הא תנן בפר"י (דף ס"ח) קודם לש"ה לא יביא ואם הביא כשר וכיון דאם הביא כשר לא פסיקא ליה דומיא לתרומת שקלי' כיון דלא מהני ר"ה זה אלא להביא לכתחילה מתרומה חדשה לא חשיב לי'. ה"נ הא ש"ה ל"מ אלא לכתחלה. וי"ל דלא דמי דגבי תרומת שקלים כיון דל"מ ר"ה זה אלא לכתחילה לא הוי ר"ה גמור כיון דאכתי גם מן הישן דאשתקד שהוא היפך ר"ה שלו כשר בדיעבד ולא ג מור למילת' לגמרי אבל הא דש"ה אדרבה הא גמר למילתי'. עי"ל דל"ד הא דש"ה קודם לעצרת דאם הביא כשר להא דתרומת שקלים. דהכא אי לא הביאו שקלים קודם א' בניסן מביא אפי' לכתחילה מן הישן וכמ"ש וכיון דלפעמים אפי' לכתחילה מביא מן הישן מש"ה לא פסיקא לה למחשבי' להא ר"ה בא' בניסן אבל בהא א' בסיון ר"ה לש"ה אין להביא מן החדש קודם לו אפי' לא מצא מן הישן א"א להביא מן החדש אלא מנחות ונסכי' בטילים לגמרי עד שיזדמן לו תבוא מן הישן כדמוכח במנחו' פר"י: | ||
'''{{עוגן1|והרי}} רגלים דלא חיילו מאורתא.''' פי' דקס"ד דהתחלת רגל ראשון לענין ב"ת הוא ביום של י"ט ראשון שראוי להקרבה אבל לא בלילה ואם נדר בליל י"ט ראשון אע"ג דבאורתא דהיינו בתחלת הלילה עדיין לא חל הנדר עליו אפ"ה רגל זה עולה למנין ג"ר לר"ש ולתנא דידן דבעי ג"ר כסדרן וחג המצות תחלה אם נדר בליל י"ט של פסח עובר אחר סוכת בב"ת דה"ל ג"ר כסדרן הרי רגלים לענין כסדרן לא חיילו מאורתא בתחילתו וקחשיב ומשני כיון דצרי' לאתויי מעיקרא מחוייב וקאי פי' דלילה אין ראוי להקרבה מ"מ בעינן שיהא מאורתא חייב להביא דהיינו בנדר קוד' הלילה שיהא מחוייב בתחילת הלילה דלאו בשעה שראוי להקרבה בלחוד תליא הא דקבע רחמנא ג"ר לב"ת אלא שיהא בר חיובא בג"ר ואף הלילה בכלל מאורתא וכ"פ התוס' הא דלא חיילי מאורתא א היינו אם הי' מחוייב ועומד לפני הרגל איכא כולה רגל ואם נכנס הרגל וקא נדר אפי' ליל א' ליכא כולה רגל ואין עולה למנין ג"ר. וגם בדברי המקשן צריך לפ"ז כן דהאי לא חיילי מאורתא אליל א' דרגל ראשון קאי וכדפי' דאי ארגל ג' קאי וכדמשמע לכאורה מפרש"י ואסוגי' דב"ת קאי. מאי פריך מרגלים דל"ח מאורתא בסוף ב"ת ואפ"ה חשיב. הא מתניתן דחשי' ניסן ר"ה לרגלי' אתחילת ב"ת קאי ולא אסופו כדאמ' לעיל רגל שבו ר"ה לרגלים ועוד תנא דדן בהפסקה לא מיירי דמש"ה ל"ח לר"ה דהפסקת עיבורין באחד בניסן כדאמ' לעיל. אלא ודאי כדפי': | '''{{עוגן1|והרי}}} רגלים דלא חיילו מאורתא.''' פי' דקס"ד דהתחלת רגל ראשון לענין ב"ת הוא ביום של י"ט ראשון שראוי להקרבה אבל לא בלילה ואם נדר בליל י"ט ראשון אע"ג דבאורתא דהיינו בתחלת הלילה עדיין לא חל הנדר עליו אפ"ה רגל זה עולה למנין ג"ר לר"ש ולתנא דידן דבעי ג"ר כסדרן וחג המצות תחלה אם נדר בליל י"ט של פסח עובר אחר סוכת בב"ת דה"ל ג"ר כסדרן הרי רגלים לענין כסדרן לא חיילו מאורתא בתחילתו וקחשיב ומשני כיון דצרי' לאתויי מעיקרא מחוייב וקאי פי' דלילה אין ראוי להקרבה מ"מ בעינן שיהא מאורתא חייב להביא דהיינו בנדר קוד' הלילה שיהא מחוייב בתחילת הלילה דלאו בשעה שראוי להקרבה בלחוד תליא הא דקבע רחמנא ג"ר לב"ת אלא שיהא בר חיובא בג"ר ואף הלילה בכלל מאורתא וכ"פ התוס' הא דלא חיילי מאורתא א היינו אם הי' מחוייב ועומד לפני הרגל איכא כולה רגל ואם נכנס הרגל וקא נדר אפי' ליל א' ליכא כולה רגל ואין עולה למנין ג"ר. וגם בדברי המקשן צריך לפ"ז כן דהאי לא חיילי מאורתא אליל א' דרגל ראשון קאי וכדפי' דאי ארגל ג' קאי וכדמשמע לכאורה מפרש"י ואסוגי' דב"ת קאי. מאי פריך מרגלים דל"ח מאורתא בסוף ב"ת ואפ"ה חשיב. הא מתניתן דחשי' ניסן ר"ה לרגלי' אתחילת ב"ת קאי ולא אסופו כדאמ' לעיל רגל שבו ר"ה לרגלים ועוד תנא דדן בהפסקה לא מיירי דמש"ה ל"ח לר"ה דהפסקת עיבורין באחד בניסן כדאמ' לעיל. אלא ודאי כדפי': | ||
וה"נ הא דאמר בסמוך ב"ת ממילא חייל ה"פ אין תחילת חלות ב"ת בשעה שראוי להקרבה לגמרי והיינו ביום אחר הקרבת התמיד דתימא דלא חל תחילות מאורתא הואיל ולילה אינו ראוי להקרבה אלא ממילא משקידש היום חייל התחלתו אעפ"י שא"ר להקרבה וע"ד זה דפי': | וה"נ הא דאמר בסמוך ב"ת ממילא חייל ה"פ אין תחילת חלות ב"ת בשעה שראוי להקרבה לגמרי והיינו ביום אחר הקרבת התמיד דתימא דלא חל תחילות מאורתא הואיל ולילה אינו ראוי להקרבה אלא ממילא משקידש היום חייל התחלתו אעפ"י שא"ר להקרבה וע"ד זה דפי': | ||
'''{{ | '''{{עוגן|והרי2|והרי}}} יובלות דלא חיילי מאורתא.''' הקשה התוס' מאי ס"ד הא לא מתוקמי כלל אלא כר"י בנו של ריב"ב לקמן ולק"מ הא התוס' בעצמן פי' לקמן אהא דפריך יובלת באחד בתשרי בעשרה בתשרי הוא דלר"א דאמ' לעיל דר"ה ב"ד ר"ח פריך. דלשאר אמוראי ל"ק דאית להו כדרב חסדא דאמ' לעיל רגל שבו ר"ה לרגלים. וה"נ המ"ל הכי: | ||
והשתא י"ל דהמקשה לא שמיע לי' הא דר"א ומפרש לה כדר"ח. מיהו אין דברי התוס' ברורי' ושם אפרש לה: | והשתא י"ל דהמקשה לא שמיע לי' הא דר"א ומפרש לה כדר"ח. מיהו אין דברי התוס' ברורי' ושם אפרש לה: | ||