13,298
עריכות
מראי מקומות/סוטה/מט/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כנדצ''ל
(קישור) |
(כנדצ''ל) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== אמר ליה רב יוסף לתנא לא תיתני ענוה דאיכא אנא == | == אמר ליה רב יוסף לתנא לא תיתני ענוה דאיכא אנא == | ||
יש שהעירו כיצד אמר רב יוסף כן הלא לכאורה הוא הפך מידת הענווה{{הערה|ויש שכתבו שענווה אין עניינה אי הכרת ערך עצמו, אלא הכרה בכך שמעלותיו אינם שלו ולא מכחו באו לו. ואמנם לענין עונה מבואר ברוח חיים שאדם החושב עצמו לעניו לא דרכו רגליו על מפתן הענווה, ועפ"ז הפליאה רבה.}}. בשם הגר"א יש שכתבו {{ממ|לקוטי שושנים, כפתור ב, ט:; פרי שלמה, ברכות מז:; דברי אליהו כאן; פנינים משולחן גבוה. וכן בספר נטיעות חיים בשם 'שמעתי דאמרי'}} שמצינו בירושלמי אמורא ששמו 'אנא' ועליו אמרו רב יוסף ורב נחמן את דבריהם. ויש שכתבו בשמו שהיה תנא {{ממ|מעייני החיים, פרשת בחקתי, מאמר 'כגון אנא'; שערי טהר, חלק ה בפתח השער; מנחת ישראל כאן}}. וכ"כ בספר מבשר שלום {{ממ|קליינורדיין תרפ"ז אות נח}} בשם השואל ומשיב, שאנא הוא אמורא הידוע הרבה בירושלמי{{הערה|והוסיף שם שלא נתכנה בתואר 'רבי' כי היה צעיר לימים או לפי שהיה חברם}}. וכ"כ בספר אמרי שמאי {{ממ|פרשת קרח אות קצד}} בשם הרוגוצ'ובי. וכ"ה חידוש זה באוצר יד החיים {{ממ|[[אוצר י"ד החיים/תקל|אות תקל]]}} בשם המצפה איתן, וביאר לפ"ז מאמר רב נחמן בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/צח/ב|צח:]]}} אי מן חייא הוא כגון אנא, ומאמרו בבכורות {{ממ|[[בבלי/בכורות/לז/א|לז.]]}} חכם כגון מאן, אמר רב נחמן כגון אנא. וכעי"ז הביא בספר היו דברים מעולם {{ממ|פ"א שהאריך בענין זה וליקט המקורות השונים העוסקים בו}} בביאור מימרות רב נחמן ורב חייא בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/ה/א|ה.]]}} כגון אנא דן דיני ממונות ביחידי. ובספר פרי שלמה ביאר לפ"ז מאמר הגמרא בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/מז/ב|מז:]]}} על שני תלמידי חכמים המחדדים זה את זה בהלכה ומצטרפים לזימון כשלשה, מחוי רב חסדא כגון אנא ורב ששת מחוי רב ששת כגון אנא ורב חסדא. ובספר מעילו של שמואל {{ממ|ב"ב תשנח, עמוד קצב}} מובאת עדות בשם מהרי"ל דיסקין שאמר שודאי לא יצאו הדברים מפי הגר"א שכן בירושלמי לא נזכר אמורא בשם זה. | יש שהעירו כיצד אמר רב יוסף כן הלא לכאורה הוא הפך מידת הענווה{{הערה|ויש שכתבו שענווה אין עניינה אי הכרת ערך עצמו, אלא הכרה בכך שמעלותיו אינם שלו ולא מכחו באו לו. ואמנם לענין עונה מבואר ברוח חיים שאדם החושב עצמו לעניו לא דרכו רגליו על מפתן הענווה, ועפ"ז הפליאה רבה.}}. בשם הגר"א יש שכתבו {{ממ|לקוטי שושנים, כפתור ב, ט:; פרי שלמה, ברכות מז:; דברי אליהו כאן; פנינים משולחן גבוה. וכן בספר נטיעות חיים בשם 'שמעתי דאמרי'}} שמצינו בירושלמי אמורא ששמו 'אנא' ועליו אמרו רב יוסף ורב נחמן את דבריהם. ויש שכתבו בשמו שהיה תנא {{ממ|מעייני החיים, פרשת בחקתי, מאמר 'כגון אנא'; שערי טהר, חלק ה בפתח השער; מנחת ישראל כאן}}. וכ"כ בספר מבשר שלום {{ממ|קליינורדיין תרפ"ז אות נח}} בשם השואל ומשיב, שאנא הוא אמורא הידוע הרבה בירושלמי{{הערה|והוסיף שם שלא נתכנה בתואר 'רבי' כי היה צעיר לימים או לפי שהיה חברם}}. וכ"כ בספר אמרי שמאי {{ממ|פרשת קרח אות קצד}} בשם הרוגוצ'ובי. וכ"ה חידוש זה באוצר יד החיים {{ממ|[[אוצר י"ד החיים/תקל|אות תקל]]}} בשם המצפה איתן, וביאר לפ"ז מאמר רב נחמן בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/צח/ב|צח:]]}} אי מן חייא הוא כגון אנא, ומאמרו בבכורות {{ממ|[[בבלי/בכורות/לז/א|לז.]]}} חכם כגון מאן, אמר רב נחמן כגון אנא. וכעי"ז הביא בספר היו דברים מעולם {{ממ|פ"א שהאריך בענין זה וליקט המקורות השונים העוסקים בו}} בביאור מימרות רב נחמן ורב חייא בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/ה/א|ה.]]}} כגון אנא דן דיני ממונות ביחידי. ובספר פרי שלמה ביאר לפ"ז מאמר הגמרא בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/מז/ב|מז:]]}} על שני תלמידי חכמים המחדדים זה את זה בהלכה ומצטרפים לזימון כשלשה, מחוי רב חסדא כגון אנא ורב ששת מחוי רב ששת כגון אנא ורב חסדא. ובספר מעילו של שמואל {{ממ|ב"ב תשנח, עמוד קצב}} מובאת עדות בשם מהרי"ל דיסקין שאמר שודאי לא יצאו הדברים מפי הגר"א שכן בירושלמי לא נזכר אמורא בשם זה. וכן בשו"ת אבן ישראל {{ממ|ח"ט סימן קסו אות יח}} העיר ש'איני יודע איפה הוא' וציין לאמורא בשם 'אוניא' המובא בסדר הדורות אבל לא 'אנא'. כך גם הציע חכ"א בקובץ נזר התורה {{ממ|גליון ו סימן תשס"ג עמ' שצו}} לירושלמי בהוריות {{ממ|[[ירושלמי/הוריות/ג/ב|פ"ג ה"ב]]}} שם מובא ר' אינא, או ביבמות {{ממ|[[ירושלמי/יבמות/ח/ה|פ"ח ה"ה]]}} שם מובא ר' איניא. ויש שציינו גם לשמות נוספים שהוזכרו בירושלמי: 'ר'אינייא', 'רבי איניינו' או 'אינייני', וכן 'ר' אייניא' {{ממ|היו דברים מעולם}}. ובספר דרך שיחה {{ממ|עמוד תכג}} הציע שכוונתו לירושלמי בשבת {{ממ|[[ירושלמי/שבת/ו/ה|פ"ו ה"ה]]}} שמובא שם אמורא בשם 'אנן' ויש גורסים 'חנן' ואולי הגר"א גרס 'אנא'. אמנם בגירסאות הירושלמי השונות לא נמצאת גירסא זו {{ממ|כפי שהעיד בספר היו דברים מעולם}}. בספר היו דברים מעולם ציין לדברי הירושלמי בחלה {{ממ|[[ירושלמי/חלה/א/ג|פ"א ה"ג]]}} שם רבי יונה בעי כו' א"ל אוף אנא סבר כן, ולא נזכר מי העונה, ולכן יתכן שיש לפתור ש"אמרו לו" בבית המדרש כי 'אוף אנא סבר כן' שאף האמורא אנא סובר אכן כדבריך. | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||