דבר אברהם/ב/לה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שיפורים
(קישורים פנימיים, שיפור כללי)
(שיפורים)
שורה 12: שורה 12:
א) '''נסתפק''' כת"ר באיש שנקרא ונכתב בכל תעודותיו '''ЖAННO''' ושם קדש אין לו ואינו בא לביהכ"נ ואינו עולה לתורה מעולם איך יכתבו שמו בג"פ, אם זיאנא או זינא או שזאנא או בכפל הנון או בלא אלף הראשון:
א) '''נסתפק''' כת"ר באיש שנקרא ונכתב בכל תעודותיו '''ЖAННO''' ושם קדש אין לו ואינו בא לביהכ"נ ואינו עולה לתורה מעולם איך יכתבו שמו בג"פ, אם זיאנא או זינא או שזאנא או בכפל הנון או בלא אלף הראשון:


הנה מה שרצה כת"ר להכניס יו"ד אחר הזיי"ן איני יודע למה ומנין לי' הא, אטו מורגש יוד במבטא עד כמה שאני שומע מרחוק א"א להברת יו"ד רכה להיות מורגשת אחר אות '''Ж''', וכ"ה ע"פ דקדוק שפ"ר, ומשער אני שאזנו הטעתו להרגיש כעין יו"ד אחר האות '''Ж'''. ובענין כתיבת האות '''Ж''' שהיא זיי"ן שבורה בלשון האחרונים ז"ל נראה פשוט דצריך לכתוב וש (ולא שז כמו שכותב כת"ר), כמ"ש האחרונים בהרבה שמות כאלה, עיין ט"ג {{ממ|[[טיב גיטין/|שמות עו"נ]]}} פרעשבורג דמתקריא פאזשען, ועיי' בס' דברי חיים להגאון מהר"ח הלברשטאם מצאנז ז"ל {{ממ|[[דברי חיים/שמות נשים/מ#ו|ש"נ אות מ' סק"ו]]}} בשמות מנדזשא ומיזשא ובס' אה"ש {{ממ|[[כלל ו' סקי"א]]}} בשמות זשיגא ערזשא ובשם דראזשנא יעו"ש ולענין אם לכתוב אל"ף אחר הז"ש נראה דנכון יותר שלא לכותבו, דאע"ג דאי כתבו א' במקום פת"ח כשר בדיעבד מ"מ זהו דוקא בשם שאין לטעות בקריאתו כגון בחאנוכה, משא"כ הכא שהוא שם שאינו רגיל כלל ואיכא למטעי לקרותו בקמ"ץ אריך טפי דלא לכתוב א' לסימן הפת"ח, וכן ראיתי בס' אה"ש בשם דראזנא ודלא כהט"ג. ולענין כפילת הנו"ן שבשפ"ר הוא כותב '''ЖAННO''' בשתי נוני"ן, בודאי לית דין צריך בושש דאין לכתוב אלא נו"ן אחת ואם כתבו בשתים חוששני שפסול גם בדיעבד, ואין לנו להשגיח בזה כלל על כתיבת הלועזים, לפי שאצלו ובארמית א"א לשתי אותיות שוות שתבאנה זא"ז אא"כ משונות הן בניקודן, ואם כתוב תרי נוני"ן צריך יהא לקרותו זשנַנָא או זשנַנַא וזה יהי' שינוי השם גמור, ומעולם לא שמענו שתהא כתיבת שפ"ע וארמית דומה בזה לשפות לועז בכפלות האותיות וה"נ אשכחן בשמות הערים, אופנהיים בחד פ' אע"פ שבאשכנזית היא נכתבת בתרי פ', וכן ברונא בונא בחד נו"ן אע"פ שבאשכנזית הן נכתבות בתרי נוני"ן, דגם באשכנזית לא נרגש במבטא כפל האותיות ובא רק לסימן שהתנועה שלפניהן קצרה, כידוע למביני שפת אשכנז, ואצלנו ישמש לזה הדגש. וכן כותבין וויניצא בחד נו"ן אדעם בחד סמ"ך אע"פ שברוסית הן נכתבות בתרי נוני"ן בתרי סמ"ך וזה מכבר נשאלתי מארץ אמריקא איך לכתוב שם העיר סיאטיל שמסדר אחד מקרוב בא שנה לכתוב סיאטטיל בתרי טיתי"ן ע"פ כתיבת שפת אנגליא בתרי טיתי"ן, והשבתי דלית דין צריך בשש שהגיטין הראשונים שכתבום בחד טי"ת כשרין אלא שהגיטין החדשים שנכתבו בתר טיתי"ן יש בהם לדעתי חשש פסול גדול, דכיון שלא יביאו אצלנו זא"ז שתי אותיות שוות בניקוד אחד בע"כ צריך נקרות סיאטטיל והוי שינוי גמור. ואין זה שייך למ"ש הנוב"י {{ממ|[[נודע ביהודה/קמא/אבן העזר/פז#|מהדו"ק חאה"ע סי' פ"ז]]}} בשם העיר פילטץ שאם נרגש במבטא גם הטי"ת כותבין כן אע"פ שע"פ דקדוק שפ"ע א"א לג' שואי"ן שיבואו זא"ז משום שאין השם עברי, דשאני התם דשם הלעז בע"כ נבטא הכי וא"א לכותבו בעברית באופן אחר ממילא אפשר לקרותו בג' שואי"ן כדרך הלועז, שהרי אין סתירה לזה ממה שלא כתבוהו באופן אחר אחרי שא"א לכותבו באופן אחר, משא"כ בנ"ד שנרגש במבטא רק טי"ת אחת או נו"ן אחת ודי בחד ומדכתבו בשתים שע"פ דקדוקנו צריך לקרותן בשתי תנועות מסתמא בשתי תנועות קרינן להו דאלו נקראו בתנועה אחת היו כותבין חד טי"ת וחד נו"ן. ומה גם דמה"ט באמת צידד שם הנו"ב לומר דאולי נמנעו בפילטץ מלסדר גיטין לפי שא"א לכותבו ע"פ דקדוקנו. ועוד יש לצדד בשם העיר פילטץ לקיום דברי הנו"ב, דכיון דעכ"פ אפשר לקרותו כפי שהוא בלעז משום שאין לכותבו בע"א, כמו שהסביר הנו"ב בעצמו כן במק"א, משו"ה אף דאפשר לקרות גם בשינוי ע"פ דקדוקנו הטי"ת בסג"ל לא הוי שינוי אלא חשיב כלא נכתב כלל שם מקום העמידה שכ' הב"ש {{ממ|[[בית שמואל/אבן העזר/קכח#א|סי' קכ"ח סק"א) דכשר, ועיי' בתו"ג {{ממ|[[תורת גיטין/אבן העזר/קכח#ה|סי' קכ"ח סק"ה]]}}.
הנה מה שרצה כת"ר להכניס יו"ד אחר הזיי"ן איני יודע למה ומנין לי' הא, אטו מורגש יוד במבטא עד כמה שאני שומע מרחוק א"א להברת יו"ד רכה להיות מורגשת אחר אות '''Ж''', וכ"ה ע"פ דקדוק שפ"ר, ומשער אני שאזנו הטעתו להרגיש כעין יו"ד אחר האות '''Ж'''. ובענין כתיבת האות '''Ж''' שהיא זיי"ן שבורה בלשון האחרונים ז"ל נראה פשוט דצריך לכתוב וש (ולא שז כמו שכותב כת"ר), כמ"ש האחרונים בהרבה שמות כאלה, עיין ט"ג {{ממ|[[טיב גיטין/|שמות עו"נ]]}} פרעשבורג דמתקריא פאזשען, ועיי' בס' דברי חיים להגאון מהר"ח הלברשטאם מצאנז ז"ל {{ממ|[[דברי חיים/שמות נשים/מ#ו|ש"נ אות מ' סק"ו]]}} בשמות מנדזשא ומיזשא ובס' אה"ש {{ממ|[[כלל ו' סקי"א]]}} בשמות זשיגא ערזשא ובשם דראזשנא יעו"ש ולענין אם לכתוב אל"ף אחר הז"ש נראה דנכון יותר שלא לכותבו, דאע"ג דאי כתבו א' במקום פת"ח כשר בדיעבד מ"מ זהו דוקא בשם שאין לטעות בקריאתו כגון בחאנוכה, משא"כ הכא שהוא שם שאינו רגיל כלל ואיכא למטעי לקרותו בקמ"ץ אריך טפי דלא לכתוב א' לסימן הפת"ח, וכן ראיתי בס' אה"ש בשם דראזנא ודלא כהט"ג. ולענין כפילת הנו"ן שבשפ"ר הוא כותב '''ЖAННO''' בשתי נוני"ן, בודאי לית דין צריך בושש דאין לכתוב אלא נו"ן אחת ואם כתבו בשתים חוששני שפסול גם בדיעבד, ואין לנו להשגיח בזה כלל על כתיבת הלועזים, לפי שאצלו ובארמית א"א לשתי אותיות שוות שתבאנה זא"ז אא"כ משונות הן בניקודן, ואם כתוב תרי נוני"ן צריך יהא לקרותו זשנַנָא או זשנַנַא וזה יהי' שינוי השם גמור, ומעולם לא שמענו שתהא כתיבת שפ"ע וארמית דומה בזה לשפות לועז בכפלות האותיות וה"נ אשכחן בשמות הערים, אופנהיים בחד פ' אע"פ שבאשכנזית היא נכתבת בתרי פ', וכן ברונא בונא בחד נו"ן אע"פ שבאשכנזית הן נכתבות בתרי נוני"ן, דגם באשכנזית לא נרגש במבטא כפל האותיות ובא רק לסימן שהתנועה שלפניהן קצרה, כידוע למביני שפת אשכנז, ואצלנו ישמש לזה הדגש. וכן כותבין וויניצא בחד נו"ן אדעם בחד סמ"ך אע"פ שברוסית הן נכתבות בתרי נוני"ן בתרי סמ"ך וזה מכבר נשאלתי מארץ אמריקא איך לכתוב שם העיר סיאטיל שמסדר אחד מקרוב בא שנה לכתוב סיאטטיל בתרי טיתי"ן ע"פ כתיבת שפת אנגליא בתרי טיתי"ן, והשבתי דלית דין צריך בשש שהגיטין הראשונים שכתבום בחד טי"ת כשרין אלא שהגיטין החדשים שנכתבו בתר טיתי"ן יש בהם לדעתי חשש פסול גדול, דכיון שלא יביאו אצלנו זא"ז שתי אותיות שוות בניקוד אחד בע"כ צריך נקרות סיאטטיל והוי שינוי גמור. ואין זה שייך למ"ש הנוב"י {{ממ|[[נודע ביהודה/קמא/אבן העזר/פז#|מהדו"ק חאה"ע סי' פ"ז]]}} בשם העיר פילטץ שאם נרגש במבטא גם הטי"ת כותבין כן אע"פ שע"פ דקדוק שפ"ע א"א לג' שואי"ן שיבואו זא"ז משום שאין השם עברי, דשאני התם דשם הלעז בע"כ נבטא הכי וא"א לכותבו בעברית באופן אחר ממילא אפשר לקרותו בג' שואי"ן כדרך הלועז, שהרי אין סתירה לזה ממה שלא כתבוהו באופן אחר אחרי שא"א לכותבו באופן אחר, משא"כ בנ"ד שנרגש במבטא רק טי"ת אחת או נו"ן אחת ודי בחד ומדכתבו בשתים שע"פ דקדוקנו צריך לקרותן בשתי תנועות מסתמא בשתי תנועות קרינן להו דאלו נקראו בתנועה אחת היו כותבין חד טי"ת וחד נו"ן. ומה גם דמה"ט באמת צידד שם הנו"ב לומר דאולי נמנעו בפילטץ מלסדר גיטין לפי שא"א לכותבו ע"פ דקדוקנו. ועוד יש לצדד בשם העיר פילטץ לקיום דברי הנו"ב, דכיון דעכ"פ אפשר לקרותו כפי שהוא בלעז משום שאין לכותבו בע"א, כמו שהסביר הנו"ב בעצמו כן במק"א, משו"ה אף דאפשר לקרות גם בשינוי ע"פ דקדוקנו הטי"ת בסג"ל לא הוי שינוי אלא חשיב כלא נכתב כלל שם מקום העמידה שכ' הב"ש {{ממ|[[בית שמואל/אבן העזר/קכח#א|סי' קכ"ח סק"א]]}} דכשר, ועיי' בתו"ג {{ממ|[[תורת גיטין/אבן העזר/קכח#ה|סי' קכ"ח סק"ה]]}}.


'''לכן''' נלענ"ד בנ"ד לכתוב זשנא, אלא שאיני חפץ לתקוע א"ע למעשה אלא להלכה וכת"ר יעשה כמבינתו:
'''לכן''' נלענ"ד בנ"ד לכתוב זשנא, אלא שאיני חפץ לתקוע א"ע למעשה אלא להלכה וכת"ר יעשה כמבינתו:
שורה 32: שורה 32:
==ד==
==ד==


ד) '''כ"ז''' נו"נ לפי דרך כת"ר דהקורא יקרא יותר זַשְנא ולא זשנא היינו ז"ש ביחד, לפי שבאופן האחרון אין השי"ן מתבטאת. כהברחה והיא מהנך דכתיבין ולא קריין. ורואה אני שתפס כת"ר דכשאנו כותבין ז"ש במקום ז' שבורה ('''Ж''') בראנו לנו אות ומבטא חדשים, דהיינו שהתכנו יחד את הזיי"ן והשי"ן לאות והברה אחת ויצאה מזה אות '''Ж''', ולפיכך יותר יקראן הקורא מפורדות את הזיי"ן בפ"ע ואת השי"ן בפ"ע ויצא שם זשנא. אבל באמת אינו כן, שאין אנו מתיכין כלל את הזיי"ן ואת השי"ן לאות אחת או הברה אחת ואינן מהנך דכתיבין ולא קריין אלא דגם בהברתן המפורדת יוצא במבטא כעין '''Ж''', למשל בנ"ד כשאנו קורין את הזיי"ן בשו"א והשי"ן בפת"ח זשנא יוצאת הברת '''ЖaННO''', לפי שהשו"א הרהוטה של הזיי"ן נבלעת במבטא יחד עם השי"ן הפתוחה, וכן בשם דראזשנא אנו מבטאים ג"כ את הזיי"ן והשי"ן בפ"ע ושתיהן בשו"א ויוצא כעין הברת '''Ж''', וכן בכל כיוצא בזה. וכן בצד"י שבורה ['''Ч'''] שכתבו האחרונים ז"ל לכותבה ט"ש כמו טשערנא וכדומה אין אנו מתיכין כלל את הטי"ת והשי"ן לאות אחת או הברה אחת והן מעין כתיבין ולא קריין בהברתן הפשוטה, אלא דגם בהברתן הפשוטה והמפורדת יוצא במבטא כעין '''Ч''', למשל בשם טשערנא כשאנו קורין את הטי"ת בשו"א ואח השי"ן בסגו"ל יוצאת הברת '''Чe'''. וא"כ למה יקרא הקורא זַשְנא יותר מזְשַנא, הרי בשניהן מתבטאת השי"ן כהברתה הפשוטה ומה יתרון לזו על זו, והרי זה ככל השמות שאפשר לקרותן בשני אופנים שוה בשוה דכשר, ולא גרע מפרידא דאפשר לקרותו פרידא בחיר"ק ופרידא בציר"י ומ"מ לא חיישינן לה להטעמים המבוארים לעיל וה"נ דכוותה:
ד) '''כ"ז''' נו"נ לפי דרך כת"ר דהקורא יקרא יותר זַשְנא ולא זשנא היינו ז"ש ביחד, לפי שבאופן האחרון אין השי"ן מתבטאת. כהברחה והיא מהנך דכתיבין ולא קריין. ורואה אני שתפס כת"ר דכשאנו כותבין ז"ש במקום ז' שבורה ('''Ж''') בראנו לנו אות ומבטא חדשים, דהיינו שהתכנו יחד את הזיי"ן והשי"ן לאות והברה אחת ויצאה מזה אות '''Ж''', ולפיכך יותר יקראן הקורא מפורדות את הזיי"ן בפ"ע ואת השי"ן בפ"ע ויצא שם זשנא. אבל באמת אינו כן, שאין אנו מתיכין כלל את הזיי"ן ואת השי"ן לאות אחת או הברה אחת ואינן מהנך דכתיבין ולא קריין אלא דגם בהברתן המפורדת יוצא במבטא כעין '''Ж''', למשל בנ"ד כשאנו קורין את הזיי"ן בשו"א והשי"ן בפת"ח זשנא יוצאת הברת '''ЖAННO''', לפי שהשו"א הרהוטה של הזיי"ן נבלעת במבטא יחד עם השי"ן הפתוחה, וכן בשם דראזשנא אנו מבטאים ג"כ את הזיי"ן והשי"ן בפ"ע ושתיהן בשו"א ויוצא כעין הברת '''Ж''', וכן בכל כיוצא בזה. וכן בצד"י שבורה ['''Ч'''] שכתבו האחרונים ז"ל לכותבה ט"ש כמו טשערנא וכדומה אין אנו מתיכין כלל את הטי"ת והשי"ן לאות אחת או הברה אחת והן מעין כתיבין ולא קריין בהברתן הפשוטה, אלא דגם בהברתן הפשוטה והמפורדת יוצא במבטא כעין '''Ч''', למשל בשם טשערנא כשאנו קורין את הטי"ת בשו"א ואח השי"ן בסגו"ל יוצאת הברת '''Чe'''. וא"כ למה יקרא הקורא זַשְנא יותר מזְשַנא, הרי בשניהן מתבטאת השי"ן כהברתה הפשוטה ומה יתרון לזו על זו, והרי זה ככל השמות שאפשר לקרותן בשני אופנים שוה בשוה דכשר, ולא גרע מפרידא דאפשר לקרותו פרידא בחיר"ק ופרידא בציר"י ומ"מ לא חיישינן לה להטעמים המבוארים לעיל וה"נ דכוותה:


לכן נלענ"ד דאריך למיכתב זשנא ואין ראוי לכתחלה לכתוב זנא, שלא הכשירו האחרונים לזי"ן במקום זיי"ן שבורה אפילו בשמות הרגילים אלא בדיעבד, וכ"כ האחרונים בשם טשיזא לענין הצ' השבורה עיי' ט"ג ועוד, ועיי' בחאנ"ש למהרש"ק {{ממ|[[חידושי אנשי שם/ג|סי' ג']]}} בשם יאטשא שכתבו יאצא. וכאשר דברתי מזה עם רב גדול אחד אמר דמוזר הדבר לכתוב זשנא, ואמרתי לו מ"ש משם דראזשנא והשיב דשם הז"ש באמצע והכא בראש התיבה. ואין בזה שום טעם וריח לחלק אלא פטפוטי דברים בלבד, וכאשר אמרתי לו דה"נ כותבין זשיגא טשערנא משיטשא טשיזא ובס' חאנ"ש רצה לומר גם להיפוך דבשם טשיזא יש קפידא טפי שלא לכתוב ציזא לפי שהוא בראש התיבה, לא מצא כל מענה. ויותר מזה יראה בנ"ש בשם פייערל דיש לקרותו באופנים שונים ומ"מ סגי בהכי:
לכן נלענ"ד דאריך למיכתב זשנא ואין ראוי לכתחלה לכתוב זנא, שלא הכשירו האחרונים לזי"ן במקום זיי"ן שבורה אפילו בשמות הרגילים אלא בדיעבד, וכ"כ האחרונים בשם טשיזא לענין הצ' השבורה עיי' ט"ג ועוד, ועיי' בחאנ"ש למהרש"ק {{ממ|[[חידושי אנשי שם/ג|סי' ג']]}} בשם יאטשא שכתבו יאצא. וכאשר דברתי מזה עם רב גדול אחד אמר דמוזר הדבר לכתוב זשנא, ואמרתי לו מ"ש משם דראזשנא והשיב דשם הז"ש באמצע והכא בראש התיבה. ואין בזה שום טעם וריח לחלק אלא פטפוטי דברים בלבד, וכאשר אמרתי לו דה"נ כותבין זשיגא טשערנא משיטשא טשיזא ובס' חאנ"ש רצה לומר גם להיפוך דבשם טשיזא יש קפידא טפי שלא לכתוב ציזא לפי שהוא בראש התיבה, לא מצא כל מענה. ויותר מזה יראה בנ"ש בשם פייערל דיש לקרותו באופנים שונים ומ"מ סגי בהכי:

תפריט ניווט