174,647
עריכות
דבר אברהם/ב/לב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שיפורים
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (קישורים פנימיים, שיפור כללי) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפורים) |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
===ד=== | ===ד=== | ||
ד) '''ולא''' אמנע מלרשום בזה לכת"ר פרפרת חדא דטבא רק לפלפולא ליישוב דברי הריטב"א. דהנה כבר הזכרנו שדעת הרמב"ם ז"ל לפי גירסתנו דדוקא אלמנה לא גביא ממטלטלי אבל מיני' ממטלטלי נמי גביא, ולפ"ז לא איפלגו ר"מ ורבנן אלא מיתמי. ויש לחקור לר"מ דס"ל דגביא ממטלטלי דיתמי אי גביא נמי ממטלטלי דלקוחות או לא. והנה ביבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/צט/א|דף צ"ט ע"א]]}} גרסינן יש מוכר את אביו להגבות אמו כתובתה כיצד ישראל לקח עבד ושפחה מן השוק ולהם בן ושחרר את השפחה ונשאה ועמד וכתב כל נכסיו לבנה נמצא זה מוכר את אביו להגבות לאמו כתובתה מאי קמ"ל כולה ר"מ היא ועבדא מטלטלי ומטלטלי משתעבדי לכתובה. והקשו התוס' דהכא מטלטלי דמתנה נינהו ואמאי גביא מינייהו אפילו לר"מ הרי מתנה אלימא מיתמי, ותירצו דהכא במתנת שכ"מ מיירי דגרועה מירושה, [ביבמות הגירסא בתוס' דגרועה כירושה, אבל בכתובות {{ממ|[[תוספות/כתובות/פא/ב#רבי|דף פ"א ע"ב]] ד"ה ר"מ}} הגירסא דגרועה מירושה, וכן צ"ל כמבואר למעיין בדבריהם]. איברא דהתוס' קיימי התם לשי' ר"ת דממטלטלי דיתמי ר"מ נמי מודה דלא גביא ולכן הוקשה להם ממטלטלי דמתנה בק"ו, אבל למאן דסבר דגביא ממטלטלי דיתמי אפשר דה"ה דגביא נמי ממטלטלי דלקוחות. אמנם מצינו לרבותינו הראשונים ז"ל דס"ל דלר"מ גביא ממטלטלי דיתמי ומ"מ מלקוחות לא ניחא להו למימר כלל דגביא והלכך אוקמוה לההיא דיבמות כהתוס' במתנת שכ"מ דהויא כירושה, יעוי' בחי' הרמב"ן קדושין {{ממ|[[רמב"ן/קידושין/סה/ב#|ס"ה:]]}} ועוד רבוותא. אך לשי' הרמב"ם הי' נראה לי להוכיח דלר"מ גביא נמי ממטלטלין דלקוחות, דאי לא גביא מלקוחות בע"כ צריכין אנו לאוקמי כתב כל נכסיו לבנה במתנת שכ"מ שהיא כירושה דאי במתנת בריא ה"ל כלוקח, ולהרמב"ם א"א לאוקמי בהכי כמו שיבואר. דכתב {{ממ|[[רמב"ם/ | ד) '''ולא''' אמנע מלרשום בזה לכת"ר פרפרת חדא דטבא רק לפלפולא ליישוב דברי הריטב"א. דהנה כבר הזכרנו שדעת הרמב"ם ז"ל לפי גירסתנו דדוקא אלמנה לא גביא ממטלטלי אבל מיני' ממטלטלי נמי גביא, ולפ"ז לא איפלגו ר"מ ורבנן אלא מיתמי. ויש לחקור לר"מ דס"ל דגביא ממטלטלי דיתמי אי גביא נמי ממטלטלי דלקוחות או לא. והנה ביבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/צט/א|דף צ"ט ע"א]]}} גרסינן יש מוכר את אביו להגבות אמו כתובתה כיצד ישראל לקח עבד ושפחה מן השוק ולהם בן ושחרר את השפחה ונשאה ועמד וכתב כל נכסיו לבנה נמצא זה מוכר את אביו להגבות לאמו כתובתה מאי קמ"ל כולה ר"מ היא ועבדא מטלטלי ומטלטלי משתעבדי לכתובה. והקשו התוס' דהכא מטלטלי דמתנה נינהו ואמאי גביא מינייהו אפילו לר"מ הרי מתנה אלימא מיתמי, ותירצו דהכא במתנת שכ"מ מיירי דגרועה מירושה, [ביבמות הגירסא בתוס' דגרועה כירושה, אבל בכתובות {{ממ|[[תוספות/כתובות/פא/ב#רבי|דף פ"א ע"ב]] ד"ה ר"מ}} הגירסא דגרועה מירושה, וכן צ"ל כמבואר למעיין בדבריהם]. איברא דהתוס' קיימי התם לשי' ר"ת דממטלטלי דיתמי ר"מ נמי מודה דלא גביא ולכן הוקשה להם ממטלטלי דמתנה בק"ו, אבל למאן דסבר דגביא ממטלטלי דיתמי אפשר דה"ה דגביא נמי ממטלטלי דלקוחות. אמנם מצינו לרבותינו הראשונים ז"ל דס"ל דלר"מ גביא ממטלטלי דיתמי ומ"מ מלקוחות לא ניחא להו למימר כלל דגביא והלכך אוקמוה לההיא דיבמות כהתוס' במתנת שכ"מ דהויא כירושה, יעוי' בחי' הרמב"ן קדושין {{ממ|[[רמב"ן/קידושין/סה/ב#|ס"ה:]]}} ועוד רבוותא. אך לשי' הרמב"ם הי' נראה לי להוכיח דלר"מ גביא נמי ממטלטלין דלקוחות, דאי לא גביא מלקוחות בע"כ צריכין אנו לאוקמי כתב כל נכסיו לבנה במתנת שכ"מ שהיא כירושה דאי במתנת בריא ה"ל כלוקח, ולהרמב"ם א"א לאוקמי בהכי כמו שיבואר. דכתב {{ממ|[[רמב"ם/זכיה ומתנה/ח#ח|פ"ח מזכייה ה"ח]]}} מתנת שכ"מ אינו קונה אלא לאחר מיתה כו' לפיכך מוציאין לכתובת האשה ומזון האלמנה והבנות מיד אלו שצוה לתת להם שהרי במיתתו נתחייבו הנכסים בכתובה ובמזונות ואלו שנתן להם לא יקנו אלא לאחר מיתה. ועיי' בקצוה"ח {{ממ|[[קצות החושן/חושן משפט/רנב#א|סי' רנ"ב סק"א]]}} מה שהביא מתשובות הב"ח {{ממ|}} יעו"ש. והשתא לדברי הרמב"ם נחזי אנן, מי שנתן מטלטלין במתנת שכ"מ אם נתחייבו המטלטלין לכתובת האשה עם גמר מיתה או לא. ונראה דלדידי' דמחיים גביא ממטלטלין ורק מיתמי לא גביא נתחייבו מטלטלין הללו עם גמר מיתה, דהא המקבל מתנת שכ"מ עדיין לא זכה בהן בההיא שעתא עד לאחר מיתה, ויורשים נמי אע"ג דבכ"מ עם גמיר מיתה הם יורשים אותו מ"מ הכא לא זכו בהן משום דאידחו מקמי מתנת שכ"מ המפקעת ירושתם, כמבואר בתשו' הרשב"א ח"ג {{ממ|[[שו"ת הרשב"א/ג/קכה#|סי' קכ"ה]]}} מובאה בקצוה"ח שם, וכיון דבההיא שעתא ליכא על מטלטלין הללו לא רשות היורשים ולא רשות המקבל מתנה בודאי נידונים כמיני' דגביא ממטלטלין ונתחייבו המטלטלין לכתובתה וקדמה לזכיית המקבל מתנת שכ"מ כמ"ש הרמב"ם במזונות. וא"כ א"א לומר בסוגיין דיבמות דהא דכתב כל נכסיו לבנה במתנת שכ"מ הוא, דא"כ אמאי מוקמינן לה כר"מ הא לרבנן נמי גביא מהן כיון דמודו דמיני' גביא ממטלטלין ועם גמר מיתה נמי כמיני' דמי. וע"כ צ"ל דמיירי דכתב כל נכסיו לבנה במתנת בריא דזכה בהן מיד ולהכי לרבנן לא גביא, ומוכח מינה דלר"מ ממטלטלין דלקוחות נמי גביא: | ||
'''אמנם''' י"ל דאכתי גם להרמב"ם לא מוכח הכי. דהרשב"א קידושין לבתר דהביא דעת הראב"ד דמיני' גביא ממטלטלין הקשה עליו מסוגיא דהתם דאמרינן שנים שבאו ממדינת הים ואשה עמהם וחבילה עמהם זה אומר זו אשתי וזה עבדי וזו חבילתי וזה אומר זו אשתי וזה עבדי וזו חבילתי ואשה אומרת אלו שני עבדי וחבילה שלי צריכה שני גיטין וגובה כתובתה מן החבילה כו' ור"מ היא דאמר מטלטלין משתעבדי לכתובה, ואי אמרת דמחיים מודו רבנן למה לי לאפוקי בר מהלכתא ולאוקמי' כר"מ לוקמה מחיים ואפי' לרבנן ודינא דחלוקה קמ"ל כמשנת שנים אוחזין. ונראה לענ"ד ליישב דאפ"ל דס"ל נמי להראב"ד דמטלטלי לא משתעבדי לכתובה כלל אפי' מחיים משום סברת הרשב"א ואינך רבוותא דלא אסמכא דעתה עלייהו אחרי שאין זמן קצוב לכתובתה, והא דמחיים גבינן מיני' כתובתה אפי' מן גלימא דעל כתפי' אין זה מתורת שעבוד דרביץ על המטלטלין אלא מתורת כפיי' בלחוד, דאף דהמטלטלין לא נשתעבדו מ"מ שעבוד הגוף מיהא איכא וחיובא רביץ עלי' דגברא לפרוע לה כתובתה וכופין על פריעת בע"ח כמבואר בכתובות {{ממ|[[בבלי/כתובות/פו/א|דף פ"ו ע"א]]}} וכשם שכופין ע"י גופו ה"נ כופין אותו ע"י ממונו, וכמ"ש הראשונים ז"ל בגביית מלוה מה"ת למ"ד שעבודא לאו דאורייתא שהוא מתורת כפיי' לפריעת בע"ח, עיי' ריטב"א קידושין {{ממ|[[ריטב"א/קידושין/יג/ב|י"ג:]]}} ועוד. | '''אמנם''' י"ל דאכתי גם להרמב"ם לא מוכח הכי. דהרשב"א קידושין לבתר דהביא דעת הראב"ד דמיני' גביא ממטלטלין הקשה עליו מסוגיא דהתם דאמרינן שנים שבאו ממדינת הים ואשה עמהם וחבילה עמהם זה אומר זו אשתי וזה עבדי וזו חבילתי וזה אומר זו אשתי וזה עבדי וזו חבילתי ואשה אומרת אלו שני עבדי וחבילה שלי צריכה שני גיטין וגובה כתובתה מן החבילה כו' ור"מ היא דאמר מטלטלין משתעבדי לכתובה, ואי אמרת דמחיים מודו רבנן למה לי לאפוקי בר מהלכתא ולאוקמי' כר"מ לוקמה מחיים ואפי' לרבנן ודינא דחלוקה קמ"ל כמשנת שנים אוחזין. ונראה לענ"ד ליישב דאפ"ל דס"ל נמי להראב"ד דמטלטלי לא משתעבדי לכתובה כלל אפי' מחיים משום סברת הרשב"א ואינך רבוותא דלא אסמכא דעתה עלייהו אחרי שאין זמן קצוב לכתובתה, והא דמחיים גבינן מיני' כתובתה אפי' מן גלימא דעל כתפי' אין זה מתורת שעבוד דרביץ על המטלטלין אלא מתורת כפיי' בלחוד, דאף דהמטלטלין לא נשתעבדו מ"מ שעבוד הגוף מיהא איכא וחיובא רביץ עלי' דגברא לפרוע לה כתובתה וכופין על פריעת בע"ח כמבואר בכתובות {{ממ|[[בבלי/כתובות/פו/א|דף פ"ו ע"א]]}} וכשם שכופין ע"י גופו ה"נ כופין אותו ע"י ממונו, וכמ"ש הראשונים ז"ל בגביית מלוה מה"ת למ"ד שעבודא לאו דאורייתא שהוא מתורת כפיי' לפריעת בע"ח, עיי' ריטב"א קידושין {{ממ|[[ריטב"א/קידושין/יג/ב|י"ג:]]}} ועוד. | ||