166,261
עריכות
דבר אברהם/ב/ט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שיפורים
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (קישורים פנימיים, שיפור כללי) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפורים) |
||
| שורה 96: | שורה 96: | ||
==טו== | ==טו== | ||
טו) '''עוד''' כתב כתר"ה על יסוד דברי הלח"מ שהזכרנו למעלה דהרמב"ם לא בעי דם הנפש בשחיטה אלא דכל דם שיוצא ממקום שחיטה דינו כדם הנפש דה"נ חייב כרת על הדם המשחיר בשחוטה, ושוב רצה לומר דהרמב"ם פוטר בשחור גם בשחיטה משום שאינו דם, והא דאמרינן האי שחור אדום הוא אלא שלקה לא נאמר אלא בנדה ולא בשאר דוכתי. אבל דברים האחרונים אלו דחוים מעיקרם דה"נ מצינו בריאה ואתרוג שאמרו שחור אדום הוא אלא שלקה, וכבר הקדים כת"ר להפקיע א"ע מזה בדברותיו השניות. ואולם גם הלום אגב ריהטא לא דק, דאי משום הא לא איריא ואפשר לקיים את דבריו האחרונים במקצת ולאו מטעמי', שהרי לא אמרו שחור אדום הוא אלא בשחור כדיותא ולא בדיהה מיכן כמבואר בנדה {{ממ|[[בבלי/נדה/כ/א|דף כ' ע"א]]}} ובדיהה מיכן שוב אפשר לומר שאינו דם כלל, אלא דמ"מ בשחור כדיותא יקשה לי'. אבל גם בזה י"ל דרק בחוץ דרכו ללקות ולא כשהוא בגוף, כדאמרינן בנדה שם {{ממ|[[בבלי/נדה/יט/א|דף י"ט]]}} דמה"ט טמאה משום שלקה בחוץ ואם אפשר הוא שילקה גם בפנים למה טמאה בשחור טומאת ודאי תיהוי רק ספיקא דשמא לקה בפנים ואין כאן מראה אדום בשעת יציאה לבית החיצון, אע"כ דרק בחוץ הוא לוקה, ולכן אם יצא שחור מן הגוף אה"נ דאינו דם כלל. אבל | טו) '''עוד''' כתב כתר"ה על יסוד דברי הלח"מ שהזכרנו למעלה דהרמב"ם לא בעי דם הנפש בשחיטה אלא דכל דם שיוצא ממקום שחיטה דינו כדם הנפש דה"נ חייב כרת על הדם המשחיר בשחוטה, ושוב רצה לומר דהרמב"ם פוטר בשחור גם בשחיטה משום שאינו דם, והא דאמרינן האי שחור אדום הוא אלא שלקה לא נאמר אלא בנדה ולא בשאר דוכתי. אבל דברים האחרונים אלו דחוים מעיקרם דה"נ מצינו בריאה ואתרוג שאמרו שחור אדום הוא אלא שלקה, וכבר הקדים כת"ר להפקיע א"ע מזה בדברותיו השניות. ואולם גם הלום אגב ריהטא לא דק, דאי משום הא לא איריא ואפשר לקיים את דבריו האחרונים במקצת ולאו מטעמי', שהרי לא אמרו שחור אדום הוא אלא בשחור כדיותא ולא בדיהה מיכן כמבואר בנדה {{ממ|[[בבלי/נדה/כ/א|דף כ' ע"א]]}} ובדיהה מיכן שוב אפשר לומר שאינו דם כלל, אלא דמ"מ בשחור כדיותא יקשה לי'. אבל גם בזה י"ל דרק בחוץ דרכו ללקות ולא כשהוא בגוף, כדאמרינן בנדה שם {{ממ|[[בבלי/נדה/יט/א|דף י"ט]]}} דמה"ט טמאה משום שלקה בחוץ ואם אפשר הוא שילקה גם בפנים למה טמאה בשחור טומאת ודאי תיהוי רק ספיקא דשמא לקה בפנים ואין כאן מראה אדום בשעת יציאה לבית החיצון, אע"כ דרק בחוץ הוא לוקה, ולכן אם יצא שחור מן הגוף אה"נ דאינו דם כלל. אבל תמה אני על כת"ר, כיון שתפס דדם המשחיר בהקזה דאיירי בי' הש"ס דמי לשחור שבנדה, האיך עלה על דעתו לומר דבשחיטה חייב עליו כרת להרמב"ם, והרי שפתי הרמב"ם ז"ל ברור מללו כל זמן שיש בו אדמומית והאי שחור שבנדה אין בו שום אדמומית ולא נכנס בכלל זה והאמת הוא דדם המשחיר שבהקזה אינו ענין כלל לשחור שבנדה, שהשחיר שבנדה אינו נוטה לשום אדמומית ומצד המראה שיש לו עכשיו אינו דם כלל אי לאו דהוה אדום ולקה, אבל הטפה שבהקזה אינה שחורה אלא משחרת דהיינו שיש לה בודאי מראה אדמומית אלא שהיא נוטה קצת גם לשחרות, ולכן מצד מראיתה יש בה דין דם אלא שאינה דם הנפש, שכן מבואר להדיא בסוגיא דכריתות איזהו דם הקזה שהנשמה יוצאה בו כו' תיובתא דר"ל לא למעוטי דם המשחיר, ואי אמרת דאינו דם כלל אמאי איצטריך למעוטי מדם הנפש תיפוק לי' שאינו דם כלל, אע"כ דדם מיהא הוי לעבור עליו בל"ת, וכ"כ רש"י לא למעוטי דם המשחיר מפני שהוא נמי כדם התמצית. ולפ"ז נראה פשוט דבדם המשחיר בהקזה עובר מיהא בל"ת כמו בדם השותת. ומעתה לפ"ד הלח"מ י"ל דבשחיטה חייב כרת גם על הדם המשחיר דיש בו נמי מראה אדמומית כמ"ש כת"ר בראשונה, אלא דלפמש"ל דבשחיטה נמי בעינן דם הנפש לכו"ע והמשחיר אינו דם הנפש מצד עצמו אינו אלא בל"ת גם בשחיטה: | ||
'''וכאשר''' התיישבתי בענין זה עם הרב הגאון מוהרמי"ל ד"ר שערהייא נ"י מריגא{{הערה|{{אישי ישראל|רבי מנדל ליב שרהיי}}.}} האריך בזה ע"פ חכמת הנתוח ובביאור הסוגיא לפי שי' רש"י והרמב"ם ובמקצת מהדברים נתכווננו לדעה אחת: | '''וכאשר''' התיישבתי בענין זה עם הרב הגאון מוהרמי"ל ד"ר שערהייא נ"י מריגא{{הערה|{{אישי ישראל|רבי מנדל ליב שרהיי}}.}} האריך בזה ע"פ חכמת הנתוח ובביאור הסוגיא לפי שי' רש"י והרמב"ם ובמקצת מהדברים נתכווננו לדעה אחת: | ||