שבות יעקב/א/קד: הבדלים בין גרסאות בדף

הנה בודאי לענין הקנס נ"ל פשוט דפטור מהקנס דגרסינן בפ' המדיר [[בבלי/כתובות/עב/ב|דף ע"ב ע"ב]] כל המומין הפוסלין בכהנים פוסלין בנשים ואמרינן שם בגמ' קדשה וכנסה סתם תצא שלא בכתובה כתובה הוא דלא בעי הא גיטא בעי ומ"ש כתובה דלא בעי דאמר אי אפשי באשה נדרנית אי הכי גט נמי לא תבעי אמר רבה צריכא גט מדבריהם רבא אמר תנא ספוקי מספקא ליה גבי ממונא לקולא גבי איסורא לחומרא וכמו שהדין לענין נדרים כן הדין לענין מומין כי במתני' שם ובגמרא מדמה אותן להדדי וכן מבואר להדיא בהרמב"ם פ"ז מה' אישות ובטור ובש"ע בא"ה סי' ל"ט והלכת' כרבא וא"כ אם אמרינן היכא דכבר נתקדשה אפ"ה תצא שלא בכתוב' מפני מום הפוסל בכהני' משום דממונא לקולא א"כ איך נוציא ממון הקנס ממשודך היכי דאיכא במשודכת מום הפוסל בכהנים וכמבואר להדיא במסכת בכורות במתני' וברמב"ם פ"ח מה' ביאת מקדש דין ח' ששפתה התחתונה גדול מעליונה דהוי מום לענין כהנים וא"כ פוסל ג"כ בנשים ופטור מהקנס וזהו פשוט ודלא כמ"ש בתשוב' חות יאיר סי' ר"ך במשודך שרוצה לפטור עצמו מקנס לפי שהמשודכת חוטמה גדול דהוי מום בכהנים והשיב שם בתשובה וז"ל דאע"ג דאמרינן בש"ס כל המומין הפוסלין בכהנים פוסלין בנשים היינו היכא דהתנה על מנת שאין בה מומין מ"מ בדלא התנה דקי"ל בנשי' מקודשת מספק יש לומר בנדון זה דלא הוי כלל ספק ולא דמי לחומרא דאשת איש דמחמרינן ולכן אע"פ שי"ל דאין מוציאין ממון מספק בזה לא הוי ספק כלל ע"כ תוכן דבריו שם ובודאי תקפו עליו משנתו ואגב ריהטא כתב כך והיה ממנו בהעלם דבר סוגית הש"ס והסכמת כל הפוסקים ראשונים ואחרונים דאפילו לענין כתובה דאורייתא אין גובין ממנו בטענת מומין אלו אפי' לא התנה וכ"ש בקנס שהתחייב עצמו דאפשר לומר דאדעתא דהכי לא התחייב את עצמו וחזקה אין אדם מתפייס במומין {{ממ|גם מ"ש שם בתשוב' זו בעיניה סגורו' ביותר שלא מצינו מום זה בכהנים נעלם ממנו מה שמנה הרמב"ם שם בהלכות ביאת מקדש עפעפיו סגורים ביותר ע"ש}} איברא מצד עונש החרם יחוש המשודך לעצמו וכמו דאמרינן לענין הגט ספק איסור א"א להחמיר כן יש לומר דספק חרם להחמיר {{ממ|ועיין בתשוב' עבוד' הגרשוני סי' ס"ח וק"ג}}.