178,036
עריכות
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונה) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
{{מרכז|'''תשובה'''}} | {{מרכז|'''תשובה'''}} | ||
'''{{עוגן1|בהשקפה}}''' ראשונה היה נראה לדמות נדון זה להא דאמרינן בב"ב פ' חזקת הבתים דף ל"א ע"ב ובשבועת פ' כל הנשבעין דף מ"ז ע"ב בשני כיתי עדים המכחישות זו את זו אמר רב הונא זו באה בפני עצמ' ומעיד' וזו באה בפני עצמה ומעידה ופרשי' אע"פ שהאחת פסולה אין לך לפסול לא זו ולא זו הואיל ואינך יודע איז' מהן פסול' וקי"ל הלכתא כר' הונא וכמבואר בח"מ סי' ל"א | '''{{עוגן1|בהשקפה}}''' ראשונה היה נראה לדמות נדון זה להא דאמרינן בב"ב פ' חזקת הבתים [[בבלי/בבא בתרא/לא/ב|דף ל"א ע"ב]] ובשבועת פ' כל הנשבעין [[בבלי/שבועות/מז/ב|דף מ"ז ע"ב]] בשני כיתי עדים המכחישות זו את זו אמר רב הונא זו באה בפני עצמ' ומעיד' וזו באה בפני עצמה ומעידה ופרשי' אע"פ שהאחת פסולה אין לך לפסול לא זו ולא זו הואיל ואינך יודע איז' מהן פסול' וקי"ל הלכתא כר' הונא וכמבואר בח"מ סי' ל"א (וע"ש בש"כ [[ש"ך/חושן משפט/לא#א|ס"ק א']] על דבר מחלוקת שנפל בק"ק בריסק איך הדין בשני עדים שמכחישין זה את זה אי כשרין לעדות אחד ביחד כיון שכל א' אינו מוכחש משנים ע"ש שמביא ראיה מדברי הר"ן באורך ובאמת הוא שלא לצורך כי הדין ממקומו הוא מוכרח ומוכרע בשבועת שם דאם אית' דאיכא לחלק לא מקשה רב הונא בר יהודא שם לרב חסדא מאחד אומ' גבוה שני מרדע' וכו' גם ברש"י שם ד"ה מאי לאו וכו' כל א' כשר להעיד עם עד אחר משמע דעם אותו עד ודאי דאין מצטרפין כמו בשני כיתי עדים כי אין לחלק כלל ע"ש). | ||
וכן יש עוד לדמות להא דשני שבילין כדאיתא בריש פסחים דף יו"ד ובכתובות דף ך"ו בשני שבילין א' טמא וא' טהור דהיכי דנשאלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו דשניהם טהורין ואין מקום לדחות ולחלק דשאני כאן בנדון דידן דאיכ' למימר דהקלקול הוא משתיהן וכה"ג מחלק הדרישה בי"ד [[דרישה/יורה דעה/קצ#כה|סי' ק"ץ סעי' ך"ה]] בשתי נשים שנתעסקו בצפור אחד ע"ש זה אינו דהא כבר העלו האחרונים שם דעיקר להקל בנשאל זה אחר זה וכמ"ש ג"כ בספרי תורת השלמים בה"ל נדה [[תורת השלמים/יורה דעה/קצ#כד|סי' ק"ץ ס"ק ך"ד]] יע"ש וכן מצאתי ראיתי בתשובת הלכות קטנות [[הלכות קטנות/א/קצג|ח"א סי' קצ"ג]] שפסק בשתי נשים צרות שנישאות לב' אנשים או לג' ומתו כולן מהו תשובה דשתיהן יחד לא ינשא לאחד לפי שהוחזקו קטלנית אבל כל אחת בפני עצמה תתלה הקלקל' בחברת' כדין שני שבילין עכ"ל בתשובה עם קצת תוספ' ביאור הרי להדי' ממש דומה לנדון דידן כי בש"ס ופוסקי' מבואר דשווים הם דינים אלו להדדי ודעתו ג"כ כמ"ש איברא אחר העיון נראה להיפך דודאי הנך דינים מידי ספיקא לא נפקא ובשתי כיתי עדי' שכל אחת מעידה בפני עצמה היינו משום דמעמידין כל אחת בחזקת כשרות וכן בהא דשני שבילין משום דספק טומאה בר"ה טהור וכפרשי' לשם משא"כ בנדון דידן דהוי ספק נפשות וספק סכנה דהולכין להקל אפי' בכמה ספיקות וכמבואר בא"ח סי' שך"ט סעי' י"ג ואין אומרין פירוקא לסכנתא וראוי לפרוש מספק סכנה וכמבואר בא"ה סי' ט' ובי"ד סי' רס"ג דכל ספק כי האי בקטלנית ומילה ראוי שלא לישא ולא למול את בניהם כי חמירא סכנתא מאיסורא ופרשי אינשי מספק סכנה אלא תמתין עד שיגדיל ויתחזק כחו כנ"ל ה"ק יעקב: | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:מילה]]</noinclude> |